שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
בבואנו ללמד שירים משירת ימי הביניים, יש לנו לעיתים חשש שהתלמידים לא יתחברו לשירה, אם בגלל שנכתבה לפני שנים רבות, ואם בגלל השפה הגבוהה, שאינה מובנת להם בקריאה ראשונה.
במערך הושקעה חשיבה בצורך לחבר את התלמידים לשירה נהדרת זו, אם ברלוונטיות (קשר עם הקב"ה), ואם באקטואליה (אנטישמיות).
1. בשלב ראשון המורה תראה את הדף, בו מתוארים קשרים שונים בין אדם לאלוקים, ותשאל באיזה ציור כל תלמיד בוחר, לתאר את הקשר בינו לבין אלוקים.
ניתן גם לצייר קשר נוסף במשבצת הריקה.
2. מי שירצה ישתף במליאה. אם זה נראה אישי מדי, אפשר לדון בזוגות, ורק מי שרוצה לשתף גם את המליאה יעשה זאת.
3. קריאת השיר :
"נשא קלון על היותו יהודי והיא תהילתו"
כדאי גם להשמיע במקום שזה מתאים, את הלחן המקסים של אתי אנקרי לשיר זה.
4. המורה תבקש שכל תלמיד יבחר ביטוי שמצא חן בעיניו וינסה לפרש אותו. אחר כך תפרש המורה בעזרת התלמידים, את הביטויים שנשארו קשים עפ"י המקורות הבאים:
מקורות הכינויים והשיבוצים:
(כנסה את המקורות – רבקה קופרמן)
5. בשלב זה המורה תשאל, עפ"י תוכן השיר איזה ציור מתוך הציורים בנספח, הם היו בוחרים לקשר בין ריה"ל לאלוקיו, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בשיר. מן הסתם יבחרו את הקשרים היותר חזקים מהמתוארים שם.
6. המורה תשאל: מה פירוש האמרה המופיעה בראש השיר ובמה היא קשורה לשיר?
"נשא קלון על היותו יהודי והיא תהילתו".
"בשיר :"בכל לבי אמת" משתקפת אמונתו החזקה של ריה"ל בקב"ה על רקע אירוע שבו הושפל על היותו יהודי. בכתובת המופיעה לפני השיר נאמר: "נשא קלון על היותו יהודי, והיא תהילתו." (רחל ארז).
המניע לכתיבת השיר, הוא אירוע בו הושפל רי"הל על היותו יהודי, ואולם בשבילו ענין זה הוא מקור לגאווה וזה רק מחזק את אמונתו ומהווה לגביו כבוד. וכך הוא אומר בשיר: "קלוני על כבוד שמך כבודי" (בית רביעי).
זהו מעין מוטו לשיר.
"מוטו: סיסמה, היגד מנחה, המוטו מוצב כרגיל בראש יצירה לציון מקור של השראה, מניע, מגמה וכד'. לעתים המוטו הוא מובאה מצוטטת ממקור כלשהוא".(מונחון לספרות, אשר ריבלין)
א. להראות כמה יצירות עם מוטו ולהסביר את הקשר בין המוטו לשיר.
דוגמא:
המוטו של השיר "על הילד אברם" של נתן אלתרמן שנכתב ב-1946 הוא:
"בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין
כתם המלחמה, מפחד לשכב במיטתו".
מוטו זה לקוח מעיתון המתאר את המציאות של אותה תקופה, ובכך דומה למוטו אצלנו, שגם הוא מדבר על שיר שנכתב בעקבות מקרה מסוים.
"מה היה מצבם של היהודים ניצולי המחנות ב- 1946? יהודים ניצולי המחנות , שהצליחו לשרוד לאחר שנים של סבל ושל כאב , היו צריכים עתה לחזור לאורח חיים רגיל . הדבר לא היה פשוט , מכמה סיבות : לרבים מהם לא היה אל מה לחזור עתה , בתום המלחמה : מאות אלפים איבדו את קרוביהם ; הנאצים רצחו את הוריהם , ילדיהם , בני זוגם , וגם את חבריהם . אנשים אלה התגעגעו ליקיריהם שנספו ומצאו עצמם בודדים לחלוטין . לרבים מניצולי המחנות לא היה לאן לחזור . הקהילות היהודיות , שאליהן הם השתייכו לפני המלחמה , נעלמו : בני הקהילות נרצחו , בתי הכנסת הוחרבו , בתים רבים נהרסו , והרכוש אבד . ומי שניסו לחזור לבתיהם שלא נהרסו במלחמה , מצאו בהם לעתים אנשים זרים - ישנים במיטותיהם ומשתמשים בחפציהם".
(צוות מטח , תעודה וזהות 1938 - 1946 : "השואה בראי הספרות", עמ' 97)
קישור לשיר עצמו, ולקטע העיתון שנכתב כמעט כלשונו במוטו.
ב. להביא דוגמאות של אנטישמיות בימינו, ושל יהודים הגאים על היותם יהודים!
דוגמא:
יש ביוטוב סרטונים רבים בנושא זה. אפשר לבחור סצנה אחת ולהתייחס אליה.
לדוגמא: ניסוי שבוחן את תגובת האנשים לאנטישמיות, מתוך תכנית בשם "מה אתם הייתם עושים"?
תוך כדי הדיון בתוכן השיר יש להתייחס לקישוטים של שירת ימי הביניים, ושל השירה המודרנית הנמצאים בשיר, כגון: שיבוצים, צימודים, חריזה, שאלות רטוריות, מטאפורות, ניגודים, חזרות וכד'.
פירוט של האמצעים הללו, וכן של תוכן השיר ניתן למצוא במאמרה המפורט והמומלץ של רחל ארז.