האתגר הזה: איך להאיר את המותר והקדוש בתוך שלל האסור והמצריך זהירות – הוא אתגר שמלווה אותנו בקשר לשנת השמיטה ובשדות נוספים בעולם עבודת ה' שלנו ובו נעסוק בשיעור זה.
פעמים רבות נתפסת אצלנו מצוות השמיטה כביכול סוג של "בעיה" שאנחנו צריכים כאנשי הלכה יראי שמיים לחפש לה פתרון שיניח את הדעת ויענה על כל הקריטריונים ההלכתיים ש"ימלטו" אותנו מהאיסורים שבמצווה (כמו שניתן לראות באישורי הכשרות בהם כתוב 'ללא חשש שביעית').. בתוך סבך האיסורים והשיטות השונות הולך לעיתים לאיבוד קול חשוב שגם הוא חלק ממצוות השמיטה: הפירות והירקות שגדלו בשנת השמיטה הם פירות קדושים שלפי חלק מהשיטות יש מצווה לאכלם וליהנות מהם בדרך המותרת.
א. לימוד בחבורות והכנת סרטון: נחלק את הכיתה לקבוצות קטנות וניתן לכל קבוצה ללמוד מתוך חוברת הלימוד את ההלכות הנוגעות לאופן השימוש בפירות הקדושים בקדושת שביעית (עמודים 19-20 בחבורת הלימוד). כל אחת מהקבוצות תצטרך להכין סרטון קצר שיבטא בצורה מחויכת את ההקפדה הנדרשת מאיתנו כאשר אנחנו בוחרים לאכול אוכל הקדוש בקדושת שביעית. לחילופין ניתן להפוך את המשימה למאתגרת יותר ולבקש מהתלמידים להכין סרטון בו הגיבור הראשי עושה טעויות שונות בשימוש שלו בפירות הקדושים, כאשר המשימה של שאר הכיתה תהיה לנסות ולאתר את הטעויות שבהתנהלות הגיבור שבסרטון (למורים החוששים ממשימה טכנולוגית, נזכיר שהתלמידים שלנו מורגלים ומיומנים במשימות מעין אלו והטכנולוגיה זמינה ומוכרת להם וככל הנראה אין לנו ממה לחשוש. אין צורך בברקו או מערך טכנולוגי לצורך העניין, די שהתלמידים יצלמו בסמארטפונים שמן הסתם יש לרובם. כמו כן כדאי להביא לשיעור זה פירות וירקות על מנת שישמשו תפאורת עזר להצגות)
ב. אסיף: לאחר שנצפה בסרטונים השונים ונחייך יחד, נאסוף את הפרטים ההלכתיים השונים אליהם יש לתת את הדעת כאשר אוכלים פירות שביעית ונסכם על הלוח את שלושת המרכיבים השונים: (1) התנהגות עם שאריות האוכל (2) שינוי מאופן האכילה הרגילה (3) שימוש חריג בפירות הקדושים.
ג. סבב: לאחר שלמדנו והבנו את ההלכות השונות המתייחסות לאופן השימוש בפירות הקדושים, נערוך סבב בין התלמידים כאשר כל תלמיד יצטרך לומר מילה שעולה בו כאשר הוא חושב על העיסוק והבישול והאכילה במשהו שיש בו פירות הקודשים בקדושת שביעית. כדאי לכתוב על הלוח תוך כדי הסבב את המילים שנזרקות בחלל האוויר, כאשר סביר להניח שרוב המילים שיצופו בכיתה יהיו קשורות לעומס, לקושי ולתשומת הלב המרובה שיש להשקיע במקרה הזה. (אני מניחה שיעלה גם קול של "מוזר" ו"הזוי"
ד. לימוד משותף: נלמד יחד עם התלמידים את דבריו של הרמב"ן, שיש שפירשו את דבריו שיש מצווה באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית:
הרמב"ן מצטט את דרשת חז"ל "לאכלה ולא לסחרה" ומה שביקשו חלק מהפרשנים לדייק בדבריו היא שהוא מבין את הדרשה לא רק כאיסור לסחור בפירות שביעית אלא גם כמצווה חיובית ליהנות ולאכול מהפירות הקדושים. כך גם נשמע מהמשך דבריו בהם הוא אומר שאין מצווה רק לתת לעני לאכול מהתבואה, כמו בשאר מצוות נתינה לעניים, אלא המצווה היא עצם האכילה: אתה או העני.
ה. דיון: לאור הפער שמן הסתם יעלה בין הסבב של התחושות של התלמידים שלנו לבין דברי הרמב"ן, נפתח עם התלמידים דיון על מקורו של פער זה ועל השאלה כיצד אנחנו יכולים לעזור לעצמנו לצמצם אותו במשהו. את הדיון ניתן להרחיב למרחבים הלכתיים נוספים בהם הדקדוק והדרישה ההלכתית עלולה להסיט את הזרקור מהיופי והחן שבמצווה ולהתמקד בטעות רק בפן האיסורי והזהיר שבו.
ו. תרגיל כתיבה: את תרגיל הכתיבה ניתן להרחיב את תרגיל הכתיבה לנושא הרחב יותר שהצפנו במסגרת שיעור זה ולבקש מכל תלמיד לבחור נושא הלכתי: שבת, צניעות, כשרות, כיבוד הורים, שמירת הלשון או כל נושא מטריד אחר ולכתוב לעצמו מכתב שעוסק בנקודת קושי זה: הקושי לחוש את היופי והחיובי שבמצווה בתוך שלל האיסורים והדיוקים ההלכתיים שהוא מכיל ותובע מאיתנו. במידה ונראה לכם שהכיתה מסוגלת גם לתרגיל כתיבה עמוק יותר, ללא ציניות, ניתן לצמצם לעיסוק בפירות השמיטה ולבקש מהתלמידים לבחור פרי שאהוב עליהם במיוחד ולכתוב לו מכתב בו הם יבטאו את הקושי שלהם להרגיש את השמחה באכילתו כאשר הוא קדוש ואת התפילה והבקשה שלהם להרגיש יותר את הפן הזה שבמפגש איתו. לחילופין
ז. יצירה: כסיכום לשיעור זה נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מהתלמידים להכין משהו שיזכיר בבית את השמחה והחן שיכולים להתלוות לאכילת פירות קדושים, הגם שמבחינה מעשית הטיפול בהם דורש מחשבה וזהירות. ניתן להציע לתלמידים להכין כלי יפה לשאריות הפירות הקדושים או כל סמל אחר שיתן תזכורת לפן החיובי של אכילת פירות עם קדושה
הנושא הרחב ששיעור זה מעלה הינו נושא בעל חשיבות גדולה שהתלמידים שלנו עסוקים בו לא מעט. לדוגמא: איך לחוש את כל איסורי צניעות כאיסורים שמבקשים ליצור בתוכנו נקיות וחברה טהורה, איך לחוש את כל איסורי השבת כאיסורים שמבקשים ליצור יום של מנוחה ושקט, איך לחוש את כל איסורי מורא וכיבוד הורים כאיסורים שמבקשים לכונן בתוכנו קשר ויחס מעמיק כלפי אבא ואמא. שווה לחשוב איך בלי לאבד את הנושא המרכזי שלנו: שמיטה, אנחנו נוגעים בשאלה מטרידה וחשובה זו.
מצורף קישור לדברים שכתב הרב י"צ רימון בהקשר זה