שמיטה - פתרונות קנייה

רקע: 

שנת השמיטה מובילה איתה סימני שאלה גדולים שמלווים כל אחד מאיתנו, כאשר אנחנו נכנסים לסופרמרקט או הולכים לשוק ורוצים לקנות פירות וירקות. סימני השאלה הללו שקשורים מבחינה מעשית לשאלה באיזה דוכן לקנות את הפירות ובאיזה היתר הלכתית להשתמש מציפים למעשה סימני שאלה גדולים הרבה יותר ביחס להכרעות ההלכתיות שלנו ולשיקולים שאנחנו רואים כבעלי ממשות בתוך שדה זו. 

הצעה למהלך שיעור:

א. סבב: כפתיח לשיעור זה, נערוך סבב בין התלמידים בו כל אחד יגיד מה הוא יודע על ההכרעה בבית שלו איזה פירות וירקות קונים בשנת השמיטה. חשיבותו של סבב זה (שאולי כדאי להקדים אותו כשאלה לשיעורי בית לקראת השיעור) היא להכניס לחלל החדר את המושגים השונים בהם נעסוק בהמשך השיעור וכדי להפגיש את החניכים באופן חי ומעשי עם הדילמות שיצופו במהלך השיעור. סביר להניח שיהיו תלמידים המגיעים מבתים בהם השאלה אינה נידונה והתשובה היא מה שיש בחנות שבאזור, אך בכ"ז לא כדאי לוותר על השאלה ואולי בעצם העמדתה יכול להיות משהו שפותח ומזכיר שיש כאן שאלה שיש להתייחס אליה.

ב. לימוד ומחשבה בחברותות: נערוך לתלמידים היכרות בסיסית עם הרקע ההיסטורי לפולמוס השמיטה שנערך בשמיטת תרמ"ו. להלן קישור לערך "היתר מכירה" בוויקיפדיה בו ניתן לקבל רקע היסטורי כללי על התקופה והפולמוס. 

לאחר מכן נחלק את התלמידים לחברותות ונבקש מהם לנסות ולחשוב מה הם היו אומרים כרב ופוסק לחקלאי שהיה מגיע אליהם לקראת שנת השמיטה תרמ"ט ופורס בפניהם את הקושי לקיים את השמיטה (כמובן שחשוב להדגיש לתלמידים שהשיקולים של פוסק הם רחבים ועשירים משלהם והתרגיל נעשה רק על מנת לתרגל אותם קצת בחשיבה ובשיקולים שהם מצליחים לחשוב עליהם בעצמם).

ככלי עזר ניתן לתת לתלמידים דף ועליו קטעי מחשבות שיכולים לתת להם כיוון למחשבה:

נבקש מכל חברותא להציע בקול את כיווני המחשבה שעלו בדיון ובמחשבה שלהם  על הנושא.

ג. דיון: במידה והכיתה בשלה והזמן בידינו, ניתן להשתמש בדיון על היתר מכירה כבסיס לדיון רחב יותר בשאלה האם שיקולים מערכתיים, ובהקשר זה שיקולים ציוניים של חשיבות החקלאות – יכולים להוות שיקול בהכרעה ההלכתית. נחדד שהבסיס הרעיוני והמוטיבציה ליצור ובהמשך לקבל את היתר המכירה הם האמונה שלנו בחשיבות החקלאות העברית והמעשה הציוני בארץ. נבחן עם התלמידים האם אדם ירא שמיים שיגיד: "נחמד, אבל בסופו של דבר אם נמצא פתרון שאולי יהרוג את החקלאות העברית אבל יאפשר לנו לשמור על השמיטה כהלכתה הוא עדיף מבחינה הלכתית" טוען בעינינו טענה לגיטימית ונכונה או לא. הדיון הזה יכול לגעת ביסודות החשובים ביותר של האבחנה של הציבור הדתי לאומי מהמגזר החרדי ואם נצליח לנהל אותו נכון הוא יכול להוות פתח לדיון האם אנחנו "דתיים רק לא בהגזמה" או "דתיים מאד" אבל עם מערכת שיקולים ענפה ועשירה יותר. נקודה זו רגישה ומורכבת בקרב הנוער כיום ודווקא בגל לזה חשוב לגעת בה בדייקנות ולנסות לבנות בתלמידים תפיסת עולם אידיאולוגית לצד השאלות הלא פשוטות שהיא מעלה (יש לציין שישנם פוסקים ציוניים-דתיים שמעדיפים פתרונות אחרים על היתר המכירה, אבל בסופו של דבר גם הם מקבלים את העובדה שלהיתר המכירה יש בסיס, ובמקומות שלא ניתן להסתדר בלעדיו – יש לסמוך עליו)

ד. לימוד בקבוצות: נחלק את הכיתה לארבע קבוצות וניתן לכל קבוצה לקרוא ולהבין את אחד מארבע הפתרונות המוצעים בחוברת הלימוד (עמודים 22-23 בחוברת הלימוד). נציע לתלמידים לשוט באינטרנט במקביל לקראית הקטע הקצר שבחוברת הלימוד על מנת להעשיר קצת יותר את ההבנה שלהם בסוג הפתרון שקיבלו ובדיונים ההלכתיים שהוא מעורר. כל קבוצה תצטרך לחשוב כיצד להציג בפני שאר הכיתה את הפתרון שקיבלו ולנסות לחשוב על היתרונות והחסרונות שבפתרון זה.

ה. אסיף: לאחר שכל אחת מהקבוצות מנתחת את אחד מהפתרונות – נבקש מנציגי הקבוצות להציע בפני שאר הכיתה את הפתרון והנחות היסוד שלו כפי שהם ניתחו אותם בקבוצה, במקביל נערוך על הלוח טבלה בה ננתח אנחנו בהתאמה ובתוספת למה שיעלו התלמידים בכל אחד מהפתרונות.

ו. תרגיל כתיבה: נסיים את השיעור בתרגיל כתיבה. הצעה ראשונה לתרגיל כתיבה:  נבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב לבעל המכלת בו משפחתו קונה בדרך כלל את הפירות והירקות. במכתב ינסה התלמיד לשכנע ולהסביר למוכר מה הפתרון ההלכתי הנכון ביותר לקניית תוצרת שביעית (אם זו הדרך הנבחרת על ידך, כדאי לפתוח או לסיים בלימוד ההכרעה ההלכתית המועדפת שבחוברת הלימודים). לחילופין ניתן להציע לתלמידים תרגיל הכתיבה שיפנה אל הרבדים העמוקים יותר בהם ביקשנו לגעת בשיעור זה ואזי נבקש בתרגיל מכל תלמיד לכתוב מכתב אל   הפתרון ההלכתי שנראה לו המדויק ביותר ולהעלות במכתב את התובנות והמחשבות שהוא מעלה ומציף בו להכרעות ההלכתיות ולחיים הדתיים שלו בכלל (לדוגמא: לכבוד אוצר בית הדין או לכבוד היתר המכירה וכו').

תשומת לב:

השאלות ששיעור זה מציף קשורות בטבורן לסוגיות עמוקות המבחינות בין המגזרים השונים של ציבור שומרי המצוות בארץ. בכל כיתה צריך לחשוב היטב כיצד להציף את הנושא מבלי לפגוע ומבלי לזלזל באף  אחד מהמגזרים, אך עם להעלות באופן נוקב ומאתגר את הנחות היסוד והשאלות שכל הכרעה הלכתית עשויה לעורר.

הרחבה:

מצורף קישור לכתבה שפורסמה באתר ערוץ 7 המגדירה מה עומד להיות תחת הקטגוריה של כשרות רגילה ומה עומד להיות תחת הקטגוריה של כשרות מהודרת בשנת השמיטה. כמובן שהדברים בכתבה יכולים להוות פתח לדיון ומחשבה

מצורף קישור לשיעור שעוסק בשאלה מה מהודר יותר בשנת השמיטה: אוצר בית דין או היתר מכירה

מצורף קישור לשיעור של הרב עילאי עופרן על הפתרונות השונים לעניין השמיטה