אחת המצוות האחרונות המופיעות בתורה היא מצוות הקהל. מצווה זו מצווה אותנו להתכנס כל בית ישראל אחת לשבע שנים בבית המקדש ולערוך טקס ברית עם הקב"ה שבמובנים רבים מזכיר ומשחזר את מעמד הר סיני. בשיעור זה נלמד את דיניה של מצוות הקהל וננסה לחשוב ולהרגיש מה מצווה זו יכולה להוסיף לחיים הדתיים שלנו כפרטים וכעם.
א. שאילת שאלות: נחלק את הכיתה לחברותות וניתן לכל חברותא לקרוא את הפסוקים מהתורה המצווים על מצוות הקהל. כל אחת מהחברותות תצטרך לנסח את השאלות שעולות בה למקרא הפסוקים. חשוב לכוון את התלמידים שהשאלות לא יגעו רק ברבדים הפשוטים של: מי מתי ומה אלא גם לרבדים היותר עמוקים שהמצווה עשויה להעלות. לאחר כמה דקות של למידה בחברותות, נבקש מהתלמידים לשתף בשאלות שעלו בלימוד שלהן ונכתוב אותן על הלוח.
ב. לימוד: נלמד יחד את ההלכות של מצוות הקהל כפי שהן מופיעות במשנה לתורה לרמב"ם, הלכות חגיגה, פרק ג' וננסה לראות לאילו מהשאלות שנשאלו בחברותות נמצא תשובה בדברי הרמב"ם:
נסמן על הלוח את השאלות שיש בדברי הרמב"ם תשובה אליהן ונבקש מהתלמידים לחשוב ולהציע תשובות לשאלות שלא קיבלו התייחסות מפורשת בדברי הרמב"ם.
ג. סבב: לאחר שדנו בפרטי ההלכות ואולי גם בתמונה הכללית שיוצאת מהם, נערוך סבב בין התלמידים בו כל אחד יגיד במילים שלו מה המטרה והתפקיד שהוא רואה למצוות הקהל בתוך החיים הדתיים שלנו כיחידים וכאומה. חשוב להשתדל שכל תלמיד יהיה שותף לסבב הזה וגם אם "התשובה הנכונה" לדעתו כבר נאמרה – הוא יחפש את האופן בו הוא מנסח את הדברים בלשון ובשפה המתאימה לו. התעקשות זו (שיכולה להיות גם דרך כתיבת משפט על ידי כל תלמיד ולא על ידי סבב של דיבור) תזמין באופן אקטיבי יותר את התלמיד לחשוב על המשמעות של מצוות ההקהל.
ד. אסיף: לאחר שהתלמידים מנסחים את טעמה של המצווה כפי שהם מוצאים לנכון, נאסוף אנחנו את הדברים ונחפש טעמים שונים (שכמובן גם נושקים וקשורים זה לזה). אנחנו מציעים לארגן את הטעמים דרך הסידור הבא:
מה עולה מהפסוקים? "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים, ל"א, פסוק י"ב)
מה עולה מתוך דברי הרמב"ם? "להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני" (רמב"ם, הלכות חגיגה, פ"ג הלכה ו')
מה עולה מהתאריך המיוחד בו מתקיימת המצווה? "לאחר שנה שלמה שבה היה ניתוק מהחומר, שנה של התעלות ורוחניות, שנה של בנייה מוסרית, ערכית וחברתית, שנה של חיזוק עצום באמונה, עלינו לעצור, לחשוב ולראות כיצד תשפיע שנה זו על שש השנים הבאות, כיצד נדאג ששנות העבודה הרגילות יהיו מתוך קדושה וטהרה, מתוך מוסר וערכים, שנים שבהם הקב"ה הוא מרכז הכל כפי שהיה בשנת השמיטה" (הרב י"צ רימון, מתוך חוברת הלימוד: עמוד 28)
ה. תרגילי הפנמה: נבקש מכל תלמיד לבחור את אחד מהניסוחים שפגשנו בטקסטים לטעמה של מצוות הקהל ובהתאם לעשות את תרגיל ההפנמה המוצע (כפי שניתן לראות חלק מהתלמידים תובעניים יותר וחלקם תובעניים פחות – כדאי לנתב את התלמידים הציניים או המתקשים יותר בהפנמה לתרגיל הפשוט יותר). נבקש מהתלמידים לדמיין את טקס ההקהל מתרחש במדינת ישראל כיום ובהתאם לכך לאור בחירת הטעם שדיבר אליהם לבצע את התרגיל הבא:
שמיעה ושמירת המצוות – כתיבת נאום ע"י האדם המנהל את הטקס בו יש קריאה והזמנה לשמור את המצוות ולירא מאת ה'
שחזור מעמד הר סיני: לנסות ולדמיין את המעמד בו שותפים יהודים שונים החיים במדינת ישראל ולכתוב דו שיח בין שני אנשים שנכחו בטקס וחוזרים הביתה ומחליפים ביניהם את הרישומים שהותיר עליהם המעמד
כניסה לשנת מעשה לאחר השמיטה: כתיבת תפילה לקב"ה שנצליח לקחת את ההרגלים ואת המידות והכוונות ששנת השמיטה נטעה בתוכנו כיחידים וכחברה לקראת ששת השנים הבאות.
ו. אסיף: נבקש מתלמידים המוכנים לשתף במה שכתבו להקריא את התרגיל שלהם בפני כל הכיתה
שיעור זה נוגע בחלק האחרון של לימוד השמיטה שבחוברת הלימודים וכדאי לראות שאנחנו מצליחים לתת לו דגש ומקום בכיתה אע"פ שהוא לא מכיל כמעט נפקא מינות הלכתיות לחיים שלנו כיום. כמו כן שימו לב שלימוד הרמב"ם כולו איננו חלק מהחומר לבגרות והוא הרחבה שמוצעת כאן בשיעור.
מצורף קישור למאמרו של הרב ישראל מאיר לאו על מצוות ההקהל: