טעמי השמיטה

רקע: 

שנת השמיטה שבפניה אנחנו ניצבים היא אחת המצוות שניתנו לה הכי הרבה טעמים במהלך הדורות. כאשר אנחנו מתבוננים בטעמים השונים, מעניין לגלות שבעוד שבדרך כלל אנחנו מורגלים  לחלק את מערכת המצוות שלנו לקטגוריות עשייה ומחשבה ברורים המופרדים זה מזה – מצוות המבקשות ליצור קשר בין האדם לקונו, מצוות המבקשות לחבר את האדם למסורת הדורות שלו, מצוות המבקשות לבנות חברה מתוקנת וצודקת, מצוות המבקשות לחבר את האדם לסביבה ולטבע וכן הלאה.. 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נפתח את השיעור בשאלה:: מה הם סוגי החלוקה שהתלמידים שלנו מכירים בתוך עולם המצוות. סביר להניח שמהתלמידים יעלו החלוקות הבאות: עשה/לא תעשה. בין אדם למקום/בין אדם לחברו. טבעי/היסטורי וכדומה.. נכתוב כל אחת מהחלוקות שהתלמידים מציעים (כדאי לתת זמן לתרגיל, על מנת להציף מתוך התלמידים גם חלוקות פחות סטנדרטיות). בהמשך השיעור נבקש דרך מצוות השמיטה לפרק במשהו את הדיכוטומיות השונות שהעולם שלנו בונה לא אחת סביב היחס למצוות ולראות שהעולמות הרבה פעמים נושקים וחופפים זה לזה. 

ב. כתיבה פותחת: נפתח את השיעור בתרגיל בו כל אחד מהתלמידים יתבקש לכתוב את "שורשי המצווה" של השמיטה, כלומר לנסות להגיד במילים שלו את הטעם המרכזי של מצוות השמיטה. פתיח זה יתן כבר כהצפה בכיתה שלל של רעיונות ומחשבות שהתלמידים יציעו לטעמה של השמיטה.

ג. לימוד :נחלק לכל חברותא בכיתה דף ועליו המקורות עם הטעמים השונים שניתנו למצוות השמיטה. כל חברותא תצטרך ללמוד את כל המקורות ולנסות להגדיר מה הטעם שנותן כל מקור למצווה. לאחר ההבנה הבסיסית נבקש מכל חברותא לחלק את הטעמים לקבוצות שונות (כדאי לא להגדיר לתלמידים את כותרות הקבוצות, אלא לתת להם להציע בעצמם את החלוקה האפשרית). בכיתות בהם למידה של מקורות יכולה לקחת זמן ולתבוע הרבה אנרגיה, ניתן לתת לכל חברותא את אחד מהטעמים ורק באסיף לחשוב יחד מה סוגי הטעמים שניתנו למצווה.

ד. אסיף: נאסוף יחד עם החניכים את הבנת הטעמים השונים ונראה שהטעמים מתחלקים לשלוש קבוצות: טעמים העוסקים במעגל החברתי של יצירת צדק וחסד עם החלשים, טעמים העוסקים במעגל הרוחני של מתן מקום וזמן ולימוד תורה ולעבודה על המידות ובניית קשר עם הקב"ה וטעמים העוסקים במעגל הטבעי של היחס של האדם אל האדמה והטבע. ניתן להעמיק את האסיף על ידי קריאת הפסוקים מהתורה המצווים על השמיטה ובחינת הקולות השונים הנמצאים כבר בפסוקים עצמם.

ה. תרגיל כתיבה: לאחר שנראה עם התלמידים שטעמים מסוגים שונים ניתנו למצוות השמיטה, נבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב של מצוות השמיטה אל הקב"ה בו היא מתלבטת על מקומה בתוך עשרת הדיברות: בחמש הדברות הראשונות שאנחנו רגילים לסמן כ"מצוות שבין אדם למקום" או בחמש הדברות האחרונות שאנחנו רגילים לסמן כ"מצוות שבין אדם לחבירו". המכתב יכול להיות מכתב מתלבט או מכתב מבקש ומשכנע על מיקום מסוים.

ו. דיון: נפתח דיון עם התלמידים: מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מפסידים מהחלוקות הללו שאנחנו עושים בחיים הדתיים שלנו – האם שמירת הלשון היא מול הקב"ה או מול החברה, האם שבת היא מצווה חברתית או מצווה רוחנית? וכל מיני שאלות אחרות שלפעמים דנים בהן בחברה שלנו. נבין שיש בחלוקה משהו שעושה לנו סדר ומכוון אותנו ואולי גם את הדיבור שלנו עם הזולת בעבודה שכל אחת מהמצוות דורשת ובכל זאת יש משהו מאד מעכב ומאד חוסם בחלוקה שמחלקת את הנפש שלנו ואת מעגלי הקיום שלנו באופן שלא תמיד תואם את העומק המחבר.

ז. תרגיל סיכום: נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את הטעם שדיבר אליו מתוך מערכת הטעמים הענפה שניתנה לשמיטה ולחשוב כיצד ניתן בחיים שלנו בהם השמיטה איננה מתקיימת באופן מלא כיוון שאנחנו לא חקלאים וכן השמיטה כיום הינה רק מדרבנן ומלווה בלא מעט אפשרויות קניית פירות שאינם קדושים בקדושת שביעית – לשמר ולהחיות את הטעם של השמיטה. את התרגיל הזה ניתן לעשות ביחידים או לחלק את הכיתה לקבוצות על פי הטעם שכל תלמיד בחר.

תשומת לב:

בשיעור זה אנחנו מציעים ללמוד את מקורות הטעמים מתוך הטקסטים עצמם, כאשר בחוברת הלימוד הדרישה היא מינימליסטית יותר ומסדרת את השיטות מחוץ למקורות המלאים עצמם. כמו כן הדיון על הדיכוטומיה מול החיבור של המרחבים השונים אליהם מתייחסים המצוות – הוא דיון חשוב אך מרחיב בהרבה את הלמידה הנדרשת לבגרות לקראת השמיטה ועל כן צריך לחשוב באילו כיתות הלימוד יהיה פותח ומשמעותי.

הרחבה:

מצורף קישור למאמר של הרב יעקב נגן על מהות מצות השמיטה:

קישור לסרטון קצר בשם: "לאן רץ ערן?" סרטון נחמד על השמיטה:

מצורף קישור לדברים של הרב י"צ רימון בנושא "לקראת שמיטה משמעותית":

ארי ברגמן מתנת השמיטה