היחס לעמי הארץ

פתיחה 

אפשר ללמוד על המצב החברתי וכו' דרך הקשרים הלכתיים – אפשר להקריא או להקרין כמה שאלות מהאתרי שו"תים באינטרנט ולשאול אם מישהו היה קורא את זה אחרי שנים רבות, מה הוא היה לומד על היהדות בתקופה שלנו? על החברה שבה אנו חיים? (מצורפת מצגת עם שאלות לדוגמא אבל אפשר לבחור אחרים)

לדוגמא (השאלות במצגת)

מיקרוגל בעבודה: טכנולוגיה; עבודה בחברה מגוונת; חברה עשירה עם יכולת לספק כלים; רצון לתפקד בחברה מגוונת

לימודי יהדות באוניברסיטה: מחקר; הערכה להשכלה; קשר בין עולם ביהמ"ד לעולם המחקר; מצד שני לא מובן מאליו – עצם זה ששואלים (וכמובן אחרים היו עונים אחרת)

יחס לחילונים: קרבה + תוכחה – פער אבל רצון לגשר

אשכנזים וספרדים בפסח: ברור שיש נישואין בין עדתיים, הנחות לגבי גברים ונשים, השימוש במילה "אישי", ...

בית קפה בשבת: כל מה שיש בין השורות על המדינה. התייחסות לסיטואציות של  נהיגה – מלמד על הרגלים; מודעות לשמירת שבת גם אם לא מנדים לגמרי...

~~~~~~~~~~~~~

על רקע זה – ניכנס לנושא הבא שלנו: היחס לעמי הארץ.

יש מקור סיפורי אחד מרכזי שבו נעסוק דווקא בסוף היחידה אבל קודם נכיר את הרקע. הפעם נעשה את זה לא דרך סיפורים ולא דרך מידע היסטורי אלא דרך מקורות הלכתיים ונחשוב מה אפשר ללמוד על התקופה ועל היחסים בתוך החברה בזמן חז"ל במיוחד מבחינת מעמדות – ת"ח ועה"א.

 

הקדמה - רקע הלכתי:

א.      דמאי

ב.      טומאה וטהרה – חגיגה

להסביר מושגים בסיסיים לפני עבודה בחברותות.

עבודה עצמאית על המקורות הראשונים, +שאלות הכוונה לדיון- מה זה מלמד על המצב, ומה זה יכול ליצור מבחינת היחסים בין החלקים השונים בחברה?

מקורות הלכתיים -> אמירות השקפתיות -> סיפור.

לתת לעבוד לבד על ההלכתיים ולפי הזמן גם האמירות העקרוניות; את הסיפור נלמד יחד. לדבר בסוף על כך שהמסר הרבה יותר דרמטי כשמבינים את הרקע.

 

ביחידה זו נשלב מעט מקורות הלכתיים עם מקורות האגדה, כדי לנסות לקבל תמונה שלמה של ההקשר ההיסטורי, חברתי, ותרבותי, שבתוכו התמודדו חז"ל עם סוגית "עם הארץ".

 

א.     טעימה מהלכות תרומות ומעשרות, וטומאה וטהרה:

מה ניתן ללמוד על היחסים בתוך החברה, דרך דיונים הלכתיים?

 

1. מסכת דמאי, פרק ב משנה ב

המקבל עליו להיות נאמן - מעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ.
ר' יהודה אומר: אף המתארח אצל עם הארץ נאמן.
אמרו לו: על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים?!

 

מילון עזר

רקע: מגידולי ארץ ישראל יש להפריש:
1. תרומה גדולה לכהן
2. מעשר ראשון ללוי (שממנו הלוי מפריש תרומת מעשר לכהן),
3. מעשר עני או מעשר שני שנאכל בירושלים – כתלות בשנה.

דמאי – אוכל (תבואה, פירות וירקות) אשר יש ספק האם הפרישו ממנו תרומות ומעשרות, כיוון שהוא הגיע מעם הארץ. בהלכה מאמינים שעמי הארץ מקפידים להפריש תרומה גדולה לכוהנים אך לא הקפידו על יתר המעשרות – מעשר ללוי , ומעשר עני/שני.

עם הארץ- חשוד בתחום תרומות ומעשרות, בניגוד לחבר – אדם נאמן.

 

2. מסכת דמאי פרק ז משניות א-ב

א. המזמין את חבירו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אומר מערב שבת: "מה שאני עתיד להפריש מחר - הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות":

ב. מזגו לו את הכוס, אומר: "מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בפיו ומחולל על המעות":

 

• לפי משניות אלו: האם חכמים היו אוכלים או מתארחים אצל עמי הארץ? אם כן – במה זה היה כרוך? ________________________________________________________________

________________________________________________________________

• איזה תחושות לדעתך מציאות הלכתית זו יצרה, אצל שני הצדדים? ___________________

________________________________________________________________

• נקודה למחשבה: האם הסיטואציה המתוארת במשנה מזכירה לך סיטואציה דומה בעולמנו?

 

 

3. משנה חגיגה פרק ב משנה ז

בגדי עם הארץ - מדרס לפרושין,
בגדי פרושין - מדרס לאוכלי תרומה,
 בגדי אוכלי תרומה - מדרס לקודש,

 בגדי קודש - מדרס לחטאת...

 

• נסו לחשוב: מה ההשפעה האפשרית של הלכות טומאה וטהרה, על המרקם החברתי בתקופה זו, ועל היחס בין חלקים שונים בחברה?

____________________________________

____________________________________

____________________________________

________________________________________________________________

 

מילון עזר

רקע: בזמן המקדש ואף אחריו, היו בחברה רמות שונות של הקפדה על טומאה וטהרה בכלליות, ובפרט לעניין אכילה. אסור לאכול תרומה או קודשים (בשר קרבן) בטומאה. אוכל רגיל ("חולין") מותר לאכול בטומאה, אולם חכמים, המכונים "חברים" או "פרושים" הקפידו שלא לעשות זאת.

מדרס- סוג טומאה של בגדים ורהיטים מסויימים. כאשר המשנה קובעת שבגדים של אדם אחד הם "מדרס" לאחר הכוונה – הם תמיד ייחשבו טמאות עבור אדם זה.

חטאת- במשנה זו "חטאת" היא המים בהם משתמשים בתהליך הפרה האדומה. האדם הפועל בתהליך הטהרה בעזרת פרה אדומה, צריך להקפיד על טהרה ברמה גבוהה ביותר. 

 

 

ב.      אמירות עקרוניות: היחס לעמי הארץ

 

4. תלמוד בבלי פסחים, מט עמוד ב

תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה...

תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם.

 

• איזה יחס בין תלמידי חכמים לעמי הארץ משתקף במקור זה? שימי לב – האם יחס זה הוא דווקא בכיוון אחד, או הדדי?

______________________________________________________________

______________________________________________________________

• האם יש קשר בין המקורות ההלכתיים שראינו לעיל, לבין הביטויים הקשים המובאים במקור זה?

_______________________________________________________________________

_______________________________________________________________________

 

5. מסכת אבות פרק ב משנה ה

הוא [הלל] היה אומר: אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים, ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש.

 

6. מסכת אבות פרק ה משנה י

ארבע מדות באדם:
האומר שלי שלי, ושלך שלך - זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום.  שלי שלך, ושלך שלי - עם הארץ. שלי שלך, ושלך שלך – חסיד. שלי שלי, ושלך שלי - רשע:

• האם במסכת אבות היחס לעמי הארץ הוא עוין כמו בגמרא בפסחים? __________________

________________________________________________________________

• מה לדעתך המסר העיקרי של משניות האלו, ביחס לעמי הארץ? _____________________

________________________________________________________________

 

 

ג.        בתוך עולם האגדה : קולות אחרים

 

7. ויקרא רבה, פרשה ט, ג

מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע [=לשון שפע. לבוש בגדים יקרים] ביותר.
אמר לו [ר' ינאי]: ישגיח, רבי, להתקבל אצלנו?
אמר לו: הן.
הכניסו לביתו, האכילהו והשקהו. בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו.
אמר לו: טֹל וברך.
אמר לו: יברך ינאי בביתו.
אמר לו ר' ינאי: יכול אתה לומר מה שאני אומר לך?
אמר לו: הן.
אמר לו: אמֹר: אכל כלב פתו של ינאי.
 

• עצרו רגע: מדוע ר' ינאי אומר לאורח שלו לומר דבר כזה?! חשבו הן על המקורות שלמדנו, והן על המידע שניתן בתוך הסיפור.

_______________________________________________________________

• איך לדעתכם האורח יגיב?

 

עמד האורח ותפסו לר' ינאי ואמר לו: ירושתי אצלך ואתה מונעה ממני.
אמר לו: מהי ירושתך אצלי?
אמר לו: פעם אחת עברתי לפני בית ספר ושמעתי קול תינוקות שאומרים: "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לד, ג)– מורשה קהילת ינאי, לא נאמר כאן, אלא "קהלת יעקב".

 

• מה מנסה האורח לרמוז או לומר בדרשה זו ("מורשת יעקב" ולא "מורשת ינאי")?

אמר לו: למה זכית לאכול על שלחני?
אמר לו: מימי לא שמעתי דבר רע והחזרתי לבעליו, ולא ראיתי שניים מריבים זה עם זה ולא עשיתי שלום ביניהם.
אמר לו ר' ינאי: כל כך דרך ארץ אצלך וקראתיך כלב!

קרא עליה: " וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים " (תהילים נ, כג) - דשיים אורחיה סגי שוי. [דרכך שווה לי הרבה].

דאמר ר' ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הוא שכתוב "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג, כד), "דרך" - זו דרך ארץ, ואחר כך "עץ החיים" זו תורה.

 

שימי לב - הסיפור מסתיים בשתי דרשות. באחת ר' ינאי דורש ואומר שדרכו של אותו אורח 'שווה לו' הרבה; לאחר מכן המדרש מצטט דרשה אחרת ומפורסמת – על דרך ארץ שקדמה לתורה.

• מדוע הדרשה השניה שייכת לכאן? ________________________________________

________________________________________________________________

• מה עולה מסיפור זה לגבי היחס לעם הארץ? __________________________________

________________________________________________________________

• האם אפשר להבין את היחס הראשון של ר' ינאי לאורח? מה גרם לו לשנות את עמדתו? ____

________________________________________________________________

• לסיכום: חזרי וחשבי על המקורות הראשונים ביחידה זו. מה מחדש לנו סיפור זה, על רקע ההכרות עם התקופה והחברה? __________________________________________

________________________________________________________________

________________________________________________________________