כיצד מתגלה ה' בעולם?

מצורף דף לתלמידה

שמות ג, ב-ד

ב. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל.

ג. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה

ד. וַיַּרְא ה', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה, ויֹּאמֶר הִנֵּנִי.

באנה נדבר על הסנה , אילו שאלות עולות לכן מהכתוב כאן?

•  מדוע דווקא להתגלות מתוך הסנה? 
• מה זה סנה, האם זה היה בולט ?
• האם הכתוב מספר לנו מדוע בחר הקב"ה במשה ?
• מה זה לבת אש?

דיון – בשאלות שעלו , בטוח יעלו התשובות של המדרשים.

ניתן להביא תמונות מיצירות בעולם המתייסחות לסנה. כמו כן ישנו סרטון צ'כי בשם הסנה בוער. 

מה המסרים שעולים מתוך היצירות ? נראה שהחרות היא דבר חזק, השליחות לשחרור, רואים את הענווה, את הגדי . 

• האם ראיתן משהו שלא חשבנו עליו?

באנה נדבר על המילה: סנה:

 יש כאן נס ויש כאן נסיון,  מה זה אומר לנו?

ניגש אל המדרש- אחרי שכבר העלינו הכל

מדרש רבה, שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב, ט

שאל גוי אחד את ר' יהושע בן  קרחה: מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה?

אמר לו: אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני? אלא להוציאך חלק אי אפשר.

למה מתוך הסנה? ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה.  

הרב יהודה ליוואי, מהר"ל מפראג, גבורות ה' פרק כג (עמ' ק)

 אדרבא יותר מיוחד הסנה לגילוי השכינה שהיא בכל מקום וכאשר נגלה השכינה בסנה מוכח שאין מקום מיוחד אל השכינה. אבל אם היה נגלה באילן חשוב יש לחשוב שמציאות כבודו דוקא באילן חשוב זה. נמצא כי הסנה הוא דבר כולל ביותר ואינו פרטי, ולכם ראוי שם לגילוי שכינה.

• מדוע התגלה ה דווקא מתוך הנה לפי המדרש? התייחסי לדגש של המהר"ל.

ראינו שהקב"ה תמיד שם אבל צריך להתבונן ולסור לראות בכדי שיהיה קשר ויתגלה . היכן את רואה את רבש"ע בחייך? מהו הסנה שלך? מה נדרש ממך בכדי לראות את הסנה ?

כאן נכניס תרגיל כתיבה אישי לצלילי הסנה הבוער של יונתן רזאל – אורך השיר 4 דק' וזו האורך שניתן להן לא יותר

יש אולי להדגיש ש ר' יהושע לא רואה חשיבות בסמליות הסנה והוא עונה כי חייב, לעומת המדרשים האחרים שבהחלט נותנים מקום לסמליות של הסנה

כאן אני חייבת להביא מהמדרשים הנוספים כיוון שהשפת אמת מתכתב איתם וכל פירושו הוא על המצב בגלות  והנה כמשל להם, לכן נעבור עליהם במהירות:

  מדרש תנחומא שמות סימן יד.

ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אילן גדול ולא מתוך תמרה ? אמר הקדוש ברוך הוא כתבתי בתורה עמו אנכי בצרה (תהלים צא) הם נתונים בשעבוד ואף אני בסנה ממקום צר לפיכך מתוך הסנה שכלו קוצים: 

•  מדוע אש?

מדרש רבה שמות פרשה ב' : 

"וירא והנה הסנה בוער באש ...ולמה הראה לו הקדוש ברוך למשה בענין הזה לפי שהיה מחשב בלבו ואומר שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אוכל אמר לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו אוכל כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל.

והנה הסנה בוער באש" מעל סנה זה ניתן לקרוא את גורלו של העם היהודי במידבר העמים. הסנה היהודי ממשיך לבעור למרות אש הגלות הנוראה. וכך מפרש רבינו בחיי: " אז ירמוז הסנה לעם השפל, אשר ברזל נפשו, והוא בוער תמיד באש הצרות, והצרות יקיפוהו מכל צדדיו, וראוי שיכלה בצרותיו, והוא עומד ומתקיים בין האוייבים בדרך מופת, והסנה איננו אוכל".

 רבים הם העמים שהציתו כל אחד בזמנו את אש המוקד, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו", היכן הם אותם עמים כיום? ומאידך הסנה שלנו מתחדש שוב ושוב, עוד פעם ועוד פעם, ובכל פעם הוא מצמיח ענפים חדשים ועלים טריים.

" כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ..."

  האם קיים תיאור יותר מוחשי למצבנו בעבר וגם כיום מאשר דבריו של רבינו בחיי: "והוא עומד ומתקיים בין האוייבים בדרך מופת,". העם היהודי מוקף מכל צדדיו מוקף באש יוקדת של שינאה תהומית ולמרות זאת , והסנה איננו אוכל".

כאן בחרתי בשפת אמת המלא- לא הצלחתי להבינו ללא הטקסט המלא

הרב אריה לייב מגור, שפת אמת – שמות, פרשת שמות (תרנ"ז)

ובמדרש: 'בלבת אש מתוך הסנה - להודיעך שאין מקום פנוי בלי שכינה'.

פירוש שזה מכוון הגלות.

שיבררו בני ישראל מלכותו יתברך שמו שהוא בכל מקום.

 שורש שם גלות - על שם התגלות.

שיתגלה כבוד מלכותו יתברך שמו בכל מקום.

'לבת האש' נדרשת כליבה של אהבה גדולה, חמלה ודאגה שהקב"ה חש כלפי ישראל בגלות: "בכל צרתם לא [לו] צר" הסנה הוא ביטוי לצרות הגלות. לבת האש היא הביטוי לאש האהבה של הקב"ה לעמו ישראל דווקא בעת חולשתם ושפלותם. האהבה הגדולה מתגלה בצורה כפולה ומכופלת דווקא בשעת הצרה והכאב. כאשר ישראל נמצאים במצרים וסובלים - שכינה עימהם: "עמו אנוכי בצרה". לכן מתגלה הקב"ה דווקא בסנה השפל ולא באילן גדול. "בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (הרב יהושע שפירא על שמות )

וזה נגמר ע"י נשמת בני ישראל בעולם הזה כמו שכתוב: "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים ה, ב).

• מהו הניגוד שישנו בפסוק, מה רואים מבחוץ ומה קורה בפנים?

בלבת אש מתוך הסנה. פרש רשי בליבו של אש. שה' רמז למשה שלמרות שעמ'י שרויים בתוך מעמקי הגלות, ומרוב צרות ושיעבוד הם נראים לך כבויים לגמרי, בבחינת" אני ישנה",  עליך לדעת שבליבם פנימה יוקדת אש של התלהבות " וליבי ער". אלא שבנתיים אש זו מכוסה, ההתלהבות נסתרת

כי הקדוש ברוך הוא שבחר בנו ונתן לנו התורה והתורה למעלה מן הזמן והקב"ה וברוך שמו, שלפניו - עבר ועתיד, הכל אחד.

אם כן הבחירה שבחר בבני ישראל ונתדבקו בו במתן תורה היה גלוי לפניו גם מקודם וזה כח הדביקות של התורה.

הגם שהיה נסתר עוד כי לא הוציאו עדיין בני ישראל מכח אל הפועל.

מ"מ "קול דודי דופק פתחי לי "שיוציאו מכח אל הפועל ע"י הפתח כחודו של מחט כי אין הקדושה יכולה להתגלות בעולם הזה רק ע"י פתח שבני ישראל פותחין.

• אז מה התפקיד שלנו? ומה מקשה על כך? 

הרחבה

השפת אמת כותב שלכן כאשר משה רבינו נתוודע עתה במראה הסנה לכוחות האדירים של עמ'י הבוערים בהחבא בלבב פנימה של כל יהודי, מובנת שאלתו של משה, אם אכן כך הם פני הדברים וכה גדול כוחם של ישראל אז " מדוע לא יבער הסנה"?? איך זה שהחשך וההסתר עדיין לא נכחד מהעולם, איך זה שהאור היהודי עדיין לא הצליח לגרש את החושך והעלטה סביבו ולא האיר עדיין את העולם כולו באור יקרות. דווקא זה מה שהפליא את אדון הנביאים באותה שעה. ובלשון קדשו של שפת האמת: כי לפי רוב ההתלהבות והקדושה שנמצא אצל בני ישראל, הוא דבר פלא ונפלא! איך מתקיים החושך וההסתר? והוא יותר פלא ונוראות הבורא יתברך מנוראות של גאולה..."

אין כל מצב בעולם שעלול להוביל אותנו לידי יאוש חלילה. סברות הגיוניות, סטיסטקות הסתברותיות אינן תופסות כל מקום ואין להן כל שליטה בנושא זה. " של נעליך מעל רגליך" השל מעליך את השכל האנושי שכולו ארציות, שרואה רק את החיצוניות. פה יש סודות נסתרים מתחת לפני השטח

(הסופר האמריקאי מרק טווין)

"המצרים, הבבלים והפרסים עלו, ומילאו את העולם בשאון, הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר, והם שקעו, בלו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך לבסוף הוא נשרף באש של עצמו, ועתה הם יושבים בצל או אינם קיימים עוד. היהודי ראה את כולם, והביס את כולם. היום הוא אותו יהודי שהיה מאז ומעולם. אינו מראה סימני שקיעה ולא תשישות של זקנה. כישוריו לא נפגעו וערנותו לא קהתה. כולם בעולם בני תמותה חוץ מהיהודים. כל הכוחות חולפים, אך הוא נשאר. מהו סוד נצחיותו?"

(הפילוסוף הצרפתי ז'אן-פול סארטר)

"אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית. העם היהודי הוא משהוא מעבר לזמן".

שמות ג

" וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה.  וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם, שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. " 

• מדוע אם כן להשיל את הנעלים?

כיוון שכדי להוביל את עם ישראל צריך לצאת מהקונספציות הרגילות של הטבע, להוריד נעליים – הרעיונות שנועלים אותנו , בהם אנו שמים את הרגלים – צורות החשיבה בהן אנו רגילים , ולהתנסות בסנה – בנס , אחרת אי אפשר להאמין ולהנהיג ת העם הזה