תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > ייעוד התורה שבעל פה

ייעוד התורה שבעל פה

צוות לב לדעת

שיעור זה הפותח את המערך העוסק במהות של התורה שבעל פה יבקש לגעת בשאלה הבסיסית שלעיתים צפה בתוכנו: מניין לנו שהתורה שבעל פה, זו המפותחת גם בידי בני אדם תלמידי חכמים גם היא מקור וביטוי לדבר הקב"ה אלינו.

רקע: 

התורה שנתן לנו הקב"ה בהר סיני מורכבת משני חלקים הנושאים באופן מהותי אופי אחר ושונה: התורה שבכתב, זו המוכרת לנו כחמישה חומשי תורה, והתורה שבעל פה שמורכבת מים אינסופי של מימרות וספרים שהשתלשלו והתפתחו במהלך הדורות על ידי חכמי ישראל. 

 

הצעה למהלך שיעור

א. לימוד בקבוצות: ניתן לכל קבוצה את המשל המופיע במדרש אליהו זוטא, פרשה ב' (מופיע גם בחוברת הלימודים), ללא הפתיח והסיומת. נבקש מכל אחת מהקבוצות לקרוא את המשל ולנסות לכתוב את הנמשל שנראה לה שאליו המדרש מכוון. לאחר כמה דקות של לימוד וכתיבה בקבוצות – ניתן לכל אחת מהקבוצות, לקרוא את שכתבה ונציף את הרעיונות השונים שיעלו בכיתה (במידה ונראה שהכיתה מתפזרת ברעיונות בצורה מוגזמת – חשוב לארגן את התלמידים סביב אמירה שהמלך במדרש הוא הקב"ה וממילא הנמשלים יהיו מדויקים וקרובים יותר). סביר להניח שחלק מהנמשלים יהיו סביב התפתחויות טכנולוגיות ומעשיות בעולם או פיתוח של כישורים ויכולות שיש לכל אחד מאיתנו. אנחנו חושבים שדווקא פריסת היריעה לאופקים הללו היא חשובה ויכולה לעזור לנו בהבנת מקומה ועוצמתה של התורה שבעל פה ביחס לתורה שבכתב.

מדרש אליהו זוטא (מהדורת איש שלום) פרשה ב

משלו משל: למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו שני עבדים, והיה אוהבן אהבה גמורה, ונתן לזה קב חיטין ולזה קב חיטין, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן. הפקח שבהן מה עשה? נטל את הפשתן וארגו מפה, ונטל את החיטין ועשאן סולת, ביררה טחנה, ולשה ואפה, וסידרה על גבי השולחן, ופרס עליה מפה, והניחה עד שלא בא המלך. והטיפש שבהן לא עשה ולא כלום. לימים בא המלך בתוך ביתו ואמר להן: בניי, הביאו לי מה שנתתי לכם. אחד הוציא את פת הסולת על גבי השולחן ומפה פרוסה עליו. ואחד הוציא את החיטין בקופה, ואגודה של פשתן עליהן. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. הוי אומר איזה מהן חביב? זה שהוציא את השולחן ואת פת הסולת עליו. ...

 

ב. לימוד משותף: לאחר שניתן לכל אחת מהקבוצות להציג את הנמשל עליו חשבה היא, נקריא את תחילת המדרש שמאיר את הנקודה של בעל המדרש עצמו: יחס בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה. נדייק יחד עם התלמידים את האמירה המתחבאת במדרש: כמו שבעולם טכנולוגי וגם בעולם של כישרונות ברור לנו שמה שנתן לנו הקב"ה עוד דורש עובדה ופיתוח – כך הדברים גם ביחס למצוות ולעולם עבודת ה' שגם בו נותן לנו הקב"ה חומרי גלם שמכריחים עוד עיבוד ועבודה של עם ישראל בפיתוח שלהם. במידה והתלמידים מתקשים עם האמירה הזו, כדאי לנסות ולחשוב יחד מדוע בעולם טכנולוגי ובעולם של כישורים קל לנו יותר להבין את הקביעה הזו ודווקא במערכת המצוות ועבודת ה' אנחנו מצפים שנקבל תורה סדורה ושלמה שלא דורשת עוד עיבוד ועבודה.

מדרש אליהו זוטא (מהדורת איש שלום) פרשה ב

פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אדם אחד, ובא אלי בדרך מינות, ויש בו מקרא ואין בו משנה. אמר לי: מקרא ניתן לנו מהר סיני, משנה לא ניתן לנו מהר סיני. ואמרתי לו: בני, והלא מקרא ומשנה מפי הגבורה נאמרו. ומה בין מקרא למשנה? משלו משל: למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו שני עבדים, והיה אוהבן אהבה גמורה, ונתן לזה קב חיטין ולזה קב חיטין, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן. הפקח שבהן מה עשה? נטל את הפשתן וארגו מפה, ונטל את החיטין ועשאן סולת, ביררה טחנה, ולשה ואפה, וסידרה על גבי השולחן, ופרס עליה מפה, והניחה עד שלא בא המלך. והטיפש שבהן לא עשה ולא כלום. לימים בא המלך בתוך ביתו ואמר להן: בניי, הביאו לי מה שנתתי לכם. אחד הוציא את פת הסולת על גבי השולחן ומפה פרוסה עליו. ואחד הוציא את החיטין בקופה, ואגודה של פשתן עליהן. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. הוי אומר איזה מהן חביב? זה שהוציא את השולחן ואת פת הסולת עליו. ... כשנתן הקב"ה תורה לישראל, לא נְתָנָהּ להן אלא כחיטים להוציא מהן סולת, וכפשתן להוציא ממנו בגד.

 

ג. שאילת שאלות: נבקש מכל תלמיד או מכל חברותא לקרוא יחד את המדרש המלא ולכתוב אל המלך שלוש שאלות שעולות להם בעקבות הקריאה. ניתן לבקש מהתלמידים לנסח את השאלות אל המלך שבמשל או כבר אל הקב"ה שבנמשל. דוגמא לשאלות שהמדרש מציף: מה היחס בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה? האם יכולות היו להיות התפתחויות שונות ומגוונות לחומר הגלם שבתורה שבכתב? מדוע הקב"ה לא נותן  לנו כבר תורה מעובדת לגמרי? וכן הלאה. לאחר כמה דקות של כתיבה, נבקש מכל חברותא לבחור שאלה אחת מתוך מה שכתבה ולהציע אותה בפני הכיתה. נכתוב על הלוח את השאלות. הלימוד בשלב זה בעיקר יציף את השאלות (שגם על רובן לא נענה במהלך השיעור, אלא בעיקר נאיר את עצם קיומן והחשיבות לפתוח אותן)

ד. סבב: נכתוב על הלוח את המילה "ברית" ונבקש מכל תלמיד לחשוב על חמש מילים שנקשרות אצלו למילה. חשוב לשאול את השאלה וליצור בכיתה אווירה שמזמינה מילים שקשורות באופן יחסית ישיר למילה "ברית". אפשר גם לשאול את השאלה באופן מכוון יותר, כגון: אלו תכונות נדרשות מאדם על מנת שתיצרו איתו ברית?

ה. לימוד ודיון: נלמד יחד את הגמרא במסכת גיטין שקובעת שהברית שכרת הקב"ה עם ישראל היא דווקא על התורה שבעל פה. נשאל את התלמידים: האם האמירה שבגמרא מפתיעה אותם ועמוק מכך: מדוע דווקא התורה שבעל פה דורשת ברית שיש בה אמון ויש בה הבטחה ויש בה קשר ושייכות עמוקים בין הקב"ה לעם ישראל. כמובן שכדאי להשתמש במילים ובתכונות שהזכירו התלמידים עצמם בשלב הקודם של השיעור ולהביא אותם אל ההכרה שדווקא העובדה שתורה שבעל פה היא עולם שמתפתח במהלך הדורות ומפותח על ידי תלמידי חכמים שהם בני אדם נדרש אמון ונדרשת שייכות שמבטיחים את הקשר בין חומרי הגלם שנתן לנו הקב"ה לבין הפיתוח שלנו אותם.

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ס עמוד ב

אמר ר' יוחנן: לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה, שנאמר: ["ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה (- תורה שבכתב)], כי על פי הדברים האלה (- תורה שבעל פה) כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שמות לד, כז)

 

ו. יצירה: נביא אל הכיתה חומרי יצירה שונים. נבקש מכל אחד ליצור את המכונה שבהבנה שלו הופכת את החיטים ללחם על פי הנמשל, כלומר: מה התהליך ומה הכלים והמיכשור שתצריך בשביל לקחת את התורה הגולמית שנתן  לנו הקב"ה ולהפוך אותה למשהו חי ותוסס שנוגע לחיים שלנו כמו שהתורה בעל פה עושה. לחילופין אפשר לצהיע תרגיל יצירה מופשט יותר ולומר לתלמידים שברית בדרך כלל מקבלת ביטוי בחוזה שנחתם או במעשה סמלי אחר, כגון טבעת בברית נישואין שנותנת ביטוי וממשות לברית הנכרתת. נבקש מכל אחד מהתלמידים ליצור בחומרים השונים שהבאנו לכיתה, סמל מסוים שיבטא את הברית שכורת הקב"ה איתנו על התורה שבעל פה. כדאי לשים ברקע מוזיקה נעימה ולאחר שכל תלמיד יוצר את הסמל שלו לברית עם הקב"ה, לבקש ממי שמוכן להציג בקול ולהסביר את היצירה שיצר. 

 

תשומת לב:

בשיעור זה נגענו בנקודה עמוקה וקשה שמטרידה לא אחת את האדם המאמין והמחויב. צריך לשים לב שהשאלה נפתחת בצורה עדינה ומצליחה להגיע למקום שנסגר בצורה טובה.

 

הרחבה:

מצורף קישור למאמר שפורסם באתר "דעת" העוסק בייעודה ותפקידה של התורה שבעל פה:

 

מצורף קישור למאמר מעניין שכתב הרב אורי שרקי בעניין מהותה של התורה שבעל פה בעם ישראל

 

 

חדש באתר

מספרים בפיוט- הלל בארובה
סיפורו של הלל מזמן אותנו לשיח על התמדה, ועל לימוד תורה בימים של קור וחורף

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן