בשיעור זה נבקש להבין את הסיבות שגרמו לרבי יהודה הנשיא להכריע על צעד חשוב זה ואת ההשלכות של צעד זה על החיים הדתיים שלנו כיום.
בשנת 219 לספירה החליט רבי יהודה הנשיא לכתוב ולערוך את התורה שבעל פה. במעשה דרמטי זה שהיה הכרחי לנוכח צרכי התקופה – חל שינוי לא פשוט באופיה וביכולת התפתחותה והתגלגלותה של התורה שבעל פה.
א. פתיחה: נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו על דף את שני המושגים: "על פה" ו"כתב" ולאחר מכן למלא שמש של אסוציאציות שנזרקות בתוכו למקרא המילים הללו. לאחר כמה רגעים של כתיבה אישית, נכתוב על הלוח את שתי המילים: "על פה" ו"כתב" ונבקש מכל תלמיד בסבב לבחור מילה אחת בכתב ביחס לכל אחד מהמושגים הללו ואותה נכתוב גם אנחנו על הלוח.
ב. לימוד: נלמד יחד עם התלמידים את התהליך ההיסטורי של כתיבת התורה שבעל פה על ידי רבי יהודה הנשיא, כפי שמתאר אותו הרמב"ם בהקדמה שלו ליד החזקה.
ג. תרגיל התנסות: על מנת לחדד את המעבר מעולם של "כתיבה" לעולם של "על פה" נחלק את הכיתה לזוגות, כאשר כל זוג יחליט בינו לבין עצמו מי יהיה איש הכתיבה ומי יהיה איש הדיבור. לאחר מכן יצטרך כל אחד לשתף בדרכו את החברותא שלו בחלום או חוויה משמעותית שעבר. הכותב יצטרך לכתוב ולתת את הדברים כתובים לחברותא ואילו המדבר יצטרך לספר ולשתף במילים. ננסה לאחר התרגיל להציף מתוך הזוגות את ההבדל בין שני סוגי השיתוף ואת המחירים הרווחים שיש לכל אחד מהם.
ד. תרגיל כתיבה: נבקש מכל אחד מהתלמידים לתאר את החוויה של לומדי התורה כאשר מחליט רבי יהודה הנשיא לכתוב את התורה. כדאי שעל הלוח יישארו המילים שנתנו התלמידים בראשית השיעור להבדל שבין כתב לעל פה וכך ההישארות שלהן במרחב יכולה להוות לתלמידים השראה בתרגיל הכתיבה הנוכחי: מילים כגון בטחון, יציבות לצד נוקשות וחוסר גמישות שבוודאי יעלו ביחס למושג "כתב" יוכלו לשמש את התלמידים במחשבה מה הרגישו לומדי התורה כאשר היא הפכה מעולם של פה לעולם של כתיבה.
ה. אסיף: נבקש מתלמידים שמוכנים לקרוא את שכתבו, להקריא את התרגיל וננסה להציף שוב מתוך הדברים את המחירים והרווחים שקיבלה התורה וקיבל עם ישראל מההכרעה של רבי יהודה הנשיא לכתוב את התורה. כדאי בהמשך לניתוח מה שכתבו התלמידים להעלות את השאלה הזו באופן גלוי ולשרטט על הלוח מעין טבלה שמתארת את המחירים והרווחים הללו (כדאי לחזור לשיעור הקודם בו ראינו את הטעמים שניתנו להיותה של התורה בעל פה - בע"פ..).
ו. דיון: נעלה בכיתה את השאלה כיצד בעולם שלנו היום בו חלקים גדולים מאד של התורה כתובים ובכלל כתיבה מקבלת הרבה נוכחות עם האמצעים הטכנולוגיים הנגישים כל כך לכולנו (וכאן כדאי להרחיב קצת את התהליך ההיסטורי, כפי שראינו בשיעור המבוא על השתלשלות התורה שבעל פה) ניתן עדיין לשמור משהו מתוך מאפייני התורה שבעל פה ולשלם פחות מהמחירים ששרטטנו על הלוח. כיוון שכדאי שהדיון ילך אליו הוא היכולת שלנו ליצור קשר וחיבור עם דמות תורנית שתלווה אותנו בשאלות ההלכתיות והאמוניות שיש לנו ותשאיר בחינה של על פה וקשר בתוך המרחב הכתוב.
הנקודה האחרונה אליה חותר שיעור זה היא חשובה ומשמעותית מאד וכדאי לא לתת לה לברוח בתוך המידע הטכני שהשיעור הזה מכיל. היכולת שלנו להתחבר ולמצוא אדם שדרכו התורה שלנו נשארת ונשמרת גם בבחינת העל פה שלה – היא יכולת חשובה שבדור התלמידים שלנו לא כל כך מפותחת.
מצורף קישור למאמר של מיכאל וויגודה שעוסק באיסור כתיבת התורה שבעל פה שהפך עם השנים למצווה
מצורף קישור לסיכום שיעור של הרב זאב סולטנוביץ בעניין כתיבת התורה שבעל פה
מצורף קישור למאמר נוסף מעניין שנכתב בנושא