שתיקה

א. הרפיה עם מוזיקה

ב.בסוף ההרפיה להשאיר את התלמידים במצב בו הם נמצאים ובעינים עצומות ולחלק לכל אחד צימוק. המטרה היא לעשות אכילה מיוחדת של הצימוק בשלבים (להרגיש אותו ביד, לכניס לפה ולא ללעוס לגלגל אותו בפה, להרגיש את
חמיצותו, מתיקותו וכן הלאה) כדי להדגים לתלמידים שיש עולם שלם של תחושות שאנו לא שמים לב אליהם ביום יום וניתן להיחשף אליהם רק כאשר אנחנו "עוברים לתדר" עדין יותר.

ג.קריאה של הקטע של הרב חרלפ:

לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, שעל ידי השתיקה כל הגוף שותק מכל רגשותיו ואינו מחוה דעה כי אם מניח עצמו להיות מקשיב ללחשי נשמתו. והוא מה שהשתיקה נקראת אומנות... שבזה אוסר את כל רגשותיו וקושרם אל השכל העליון של זיו אור הנשמה.

(ר' חרל"פ, מי מרום מסכת אבות, עמ' ק)

הסבר שכמו שחווינו בענין הצימוק, כך גם לגבי עולמנו הפנימי יש צורך בשתיקה המאפשרת התבוננות פנימה

ד.סיום עם השיר דממה דקה של אהוד בנאי

דממה דקה / אהוד בנאי

זה בא פתאום בשעה שלא לילה לא יום
כשאף אחד עוד לא היה ממש מוכן
זה עבר בכל התדרים בכל הערוצים
מהכביש המהיר לכל בית בעיר
אף אחד לא ידע מה זה ועל מה זה
אף אחד אף פעם עוד לא שמע דבר כזה

דממה דקה
דממה דקה

זה תפס את ראש הממשלה באמצע הגילוח
הוא רץ לטלפון אבל שמע את זה גם שם
זה נכנס בשידור חי אל תוכניות הארוח וזה השתיק שם את כולם
אף אחד לא ידע מה זה ועל מה זה
לא אף אחד עוד אף פעם לא שמע דבר כזה

דממה דקה
דממה דקה

זה בא פתאום בשעה שלא לילה לא יום
קרה במציאות אבל הרגיש חלום
וכל איש לבדו אז עמד על עומדו
ושמע את זה בא מתוכו
דממה דקה
דממה דקה

מה שהיה מה שיהיה מה שהיה מה שיהיה