על מעלת הצדקה שמצילה אפילו ממות. עיון באגדה
א. לפתוח בהשמעת השיר (שוועת עניים קובי אוז). דגש על שוועת עניים אתה תשמע. מה שנראה אח"כ בסיפור- שבתו של רבי עקיבא שמעה לקול העני.
ב. קריאת הסיפור בלי שנמצא לפניהן- עם עצירות לשאלות הכתובות תוך כדי.
רַ' עֲקִיבָא הָיְתָה לוֹ בַּת.
אָמְרוּ לוֹ הַכַּלְדִּיִּים: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתִּכָּנֵס לַחֻפָּה יִשְּׁכֶנָּה נָחָשׁ וְתָמוּת.
(מה אתן אומרות? מה עובר על אב, על הורים ששומעים בשורה כזו? מה הם יכולים לעשות?)
הָיָה דואג עַל הַדָּבָר הַרְבֵּה.
(מה דעתכן על תגובתו של רבי עקיבא? מה יש בדאגה הזו? מה אין?)
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נָטְלָה אֶת הַמַּכְבֵּנָה וְנָעֲצָה אוֹתָהּ בַּכֹּתֶל.
אירע המקרה ופָּגְעָה בְּעֵינוֹ שֶׁל נָחָשּׁ.
(מה קרה פה מאחורי הקלעים- שאנחנו יודעים ובתו של רבי עקיבא לא יודעת?)
בַּבֹּקֶר כְּשֶׁנָּטְלָה (את הסיכה) נִגְרַר וּבָא הַנָּחָשׁ אַחֲרֶיהָ.
אָמַר לָהּ אָבִיהָ: מֶה עָשִׂית?
(מה פשר השאלה של רבי עקיבא?)
אָמְרָה לוֹ: בָּעֶרֶב בָּא עָנִי וְקָרָא עַל הַפֶּתַח,
וְהָיוּ הַכֹּל טְרוּדִים בַּסְּעֻדָּה וְאֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ.
עָמַדְתִּי וְנָטַלְתִּי את המָנָה שֶׁנָּתַתָּ לִי
וּנְתַתִּיהָ לוֹ.
(מה עשתה בתו של רבי עקיבא? מה מודגש במעשה שלה מעבר לנתינת האוכל לעני? מה משמעות ההדגשה שאביה נתן לה את המנה שהגיעה בסופו של דבר לעני?)
אָמַר לָהּ: מִצְוָה עָשִׂית.
יָצָא רַ' עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמַוֶת" ( משלי י, ב) – וְלֹא מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה אֶלָּא מִמִּיתָה עַצְמָהּ
נקודות נוספות שעלו בשיעור:
אסטרולוגיה, מזל, גורל הקבוע לאדם מיום לידתו ע"פ מהלך הכוכבים מול תפיסה של תורת הגמול- שכר ועונש, בחירה ויכולת של האדם להשפיע על חייו
המתח בין השניים- אין מזל לישראל. (שכל הסוגיה בגמרא בה מופיע הסיפור עוסקת במשפט זה) יש אמת במזלות אבל עמ"י הוא מעל לזה.
הנחש: שליח הגורל, הממית, ורמז: כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל (במדבר כג כג)
שאלתו של רבי עקיבא מה עשית- ברור לו שהיה חייב להיות איזשהו מעשה אנושי שגרם להצלה הזו. והוא חייב להיעשות בתמימות. בלי דעת
הסכנה האורבת דווקא ברגע השיא- בליל הכלולות
שמיעת קולו של העני. שוועת עניים אתה תשמע
מידה כנגד מידה
היא עושה בפשטות – נותנת לעני בפשטות, מצילה את עצמה בפשטות. פשטות של ענוה וחסד
רבי עקיבא לא היה יכול לספר לבתו על דאגתו, כי אם היתה לה מודעות היא לא היתה מצליחה להינצל. א"א להינצל מהגורל בדרך העולם הזה, רק בסוג של קפיצה. מעשה הבא מן הלב. מלב פתוח. אם הלב פתוח, הסדק נסגר.
מידה כנגד מידה
הכל צפוי (ידוע מראש, וגם מלשון צפייה) והרשות נתונה