הצעה למספר מערכי שיעורים סביב דמותו ופועלו של ריב"ז
א. אישיותו, תורתו והליכותיו
ב. ההידרדרות הרוחנית בשנים שלפני חורבן הבית
ג. פעולות ריב"ז בימי מצור וחורבן
ד. תקנות רבן יוחנן בן זכאי לאחר החורבן
ה. בעת פטירת ריב"ז- מבט על בקשתו מאספסיינוס
א. הכנה ללימוד (מצורף): עבודה עצמית כהכרות ראשונית עם דמותו של ריב"ז,
וכן צפיה בפרק מתוך הסידרה קשת וענן "תן לי את יבנה וחכמיה":
ב. שיעור ראשון (מצורף): ההידרדרות הרוחנית בשנים שלפני חורבן הבית- סיפור הריבה המושפלת המסמלת את מצבו של עמ"י לאחר החורבן, ודברי ריב"ז בראותו אותה המתארים את המצב הרוחני בשנים שלפני החורבן, שהיה השורש לחורבן הבית. מדבריו עולה החמצת השעה שהיתה לעמ"י, שלמרות שהיו לו כל התנאים לעבוד את ה' בשמחה, הוא לא עשה זאת וכעת הוא משועבד ודווי. המדרש השני מתאר את הירידה שחלה במקדש ב40 השנים שקדמו לחורבן, את דלתות המקדש הנפתחות ונסגרות מאליהן, מבעיתות את כל הרואה זאת ומזמינות כביכול את האויבים להיכנס- ביטוי לאובדן האינטימיות שהיתה בין עמ"י לקב"ה במקדש.
ג. שיעור שני (מצורף): פעולות ריב"ז בימי מצור וחורבן- בתחילת השיעור ניתן רקע הסטורי למרד הגדול שלביו ותוצאותיו. לאחר לימוד המדרשים, נערך עימות בין צדדים- לאחר כל מדרש שלמדנו התבקשו הבנות לבטא ולייצג את עמדת אחד מהצדדים שלמדנו עליהם, תוך עימות בין העמדות השונות- ריב"ז מול קנאי ירושלים, ריב"ז מול רב יוסף/ רבי עקיבא. ה"כניסה לנעליים" של בעלי העמדות השונות עזרה לחדד את הדילמה ואת הצדדים השונים לכל עמדה בדיון.
ד. שיעור שלישי (מצורף): תקנות ריב"ז- פתחנו בהמחשת השבר הגדול שנוצר עם חורבן הבית, בכל תחום בחיים היהודיים וערכנו הכרות על קצה המזלג עם התקנות שתיקן ריב"ז כמענה לשבר זה. תחום נוסף בו באה לידי ביטוי מנהיגותו הייחודית.
ה. שיעור רביעי (מצורף): בעת פטירת ריב"ז – לימוד בחברותות ולאחר מכן אסיף בכיתה. הדילמה שליוותה את ריב"ז עד יום מותו. הרחבה דרך מאמרו של הרב יעקב מדן. סיימנו בהקראת קטע קצר מתוך דיוני וועדת הכנסת, דברים שנשאה חה"כ ציפי חוטובלי בהם הזכירה את עמדתו של ריב"ז כעמדה גלותית- על מנת להדגים איך הדילמה בין הגישה הפרגמטית והריאלית לבין זו האידיאלית- משיחית ולעיתים קנאית קיימת עד ימינו.