סנהדרין עד ע"א: רודף - את מי מצילים?

מחלוקות הראשונים שנראה בהקשר לשאלה זו מציפים שאלה עמוקה וקשה בדבר היחס שבין המחשבה האנושית לזו התורנית, ביחס שבין מוסר לבין הלכה וכדומה..

מקורות:

1.משנה, סנהדרין, פרק ח', משנה ז'

ואלו הן שמצילין אותן בנפשן הרודף אחר חבירו להרגו ואחר הזכר ואחר הנערה המאורסה אבל הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת ועובד עבודת כוכבים אין מצילין אותן בנפשן:

2.רש"י על המשנה, סנהדרין דף עג ע"א

"ואלו שמצילין אותן" מן העבירה: 

"בנפשן" ניתנו ליהרג לכל אדם כדי להצילן מן העבירה ומקראי נפקי

3.רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכות ו-ז

ו. ...הרודף אחר חבירו להרגו, אפילו היה הרודף קטן, הרי כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף, ואפילו בנפשו של רודף.

ז. כיצד? אם הזהירוהו והרי הוא רודף אחריו, אף על פי שלא קיבל עליו התראה, כיון שעדיין הוא רודף הרי זה נהרג. ואם יכולים להצילו באבר מאיברי הרודף, כגון שיכו אותו בחץ או באבן או בסייף ויקטעו את ידו או ישברו את רגלו או יסמו את עינו עושין. ואם אינן יכולין לכוין ולא להצילו אלא אם כן הרגוהו לרודף הרי אלו הורגין אותו ואף על פי שעדיין לא הרג, שנאמר "וקצותה את כפה לא תחוס עינך" (דברים כה, יב).

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נזרוק לחלל האוויר את המילה רודף ונבקש מהתלמידים לומר מה הם יודעים להגיד על מילה זו ומה היא פותחת אצלם. זו הקדמה חשובה על מנת שנדע מה יושב אצל התלמידים בראש ולמה צריך להתייחס (לדוגמא: במידה וסיפור רצח יצחק רבין יצוף בהקשר זה, כדאי למצוא את המקום להתייחס אליו בהמשך השיעור)

ב. לימוד: נקרא עם התלמידים את המשנה מפרק שמיני במסכת סנהדרין העוסקת בדין רודף ונשאל את התלמידים מה המכנה המשותף של שני החלקים במשנה: באילו מקרים ניתן (וצריך) להפעיל דין רודף ובאילו מקרים לא.

ג. שאילת שאלות: נבקש מכל תלמיד לנסח שלוש שאלות שהיה שואל את האדם שחייב בדין רודף במקרה בו היה פוגש בו. נאסוף את השאלות ונכתוב אותן על הלוח. תרגיל זה יתחיל להציף את ההקשר שרואים התלמידים לדין רודף ויקדים את יצירת המרחבים בהם הבינו הראשונים שנראה בהמשך השיעור את הדין הזה.

ד. לימוד: נלמד את פירושו של רש"י על הסוגיה (ד"ה "יצא" וד"ה "משמיא") ואת פסיקת הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק א' הלכות ו-ז. נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב על ההבדל שבין שני המבטים העולים מתוך הטקסטים ביחס לדין רודף. על פי רש"י דין רודף מבקש להציל את הרודף מאיסור ואילו על פי הרמב"ם דין רודף מבקש להציל את הנרדף מפגיעה. פירושו של רש"י מציב את דין רודף כקשור למערכת הדתית ההלכתית והרצון לשמור עליה ואילו פירושו של הרמב"ם מציב את דין רודף כקשור למערכת המוסרית האנושית והרצון שלנו לשמור על חיי אדם.  בכיתות חזקות כדאי ללמוד את הסוגיה כולה ולחפש קולות המחזקים את הפירושים השונים מתוך הסוגיה עצמה.

ה. דיון: נבהיר את שתי הקריאות השונות שעולות בתוך הראשונים ואת השדה השונה בו מציבה כל פרשנות את דין רודף. נפתח דיון עם התלמידים על היחס בין השדה המוסרי לשדה ההלכתי. בדיון זה סביר להניח שלא מעט תלמידים יזדהו עם הקול של הרמב"ם בסוגיה, חשוב לתת מקום וכובד לדבריו של רש"י שנוגעים בהכרה שגם כאשר אדם עובר על עבירה זו סכנה ממשית בהיבטים רוחניים. אפשר להשתמש בדיון זה על מנת לחדד את הבעיה בכך שרבים מאיתנו לא חווים את השדה ההלכתי כשדה שאיננו רק אפשרות טובה לחיות אלא כשדה קריטי להגדרת החיים שלנו שיש סכנה אמיתי בזמן שאנחנו מוותרים עליו.

ו. תרגיל כתיבה: כתרגיל חותם של השיעור נבקש מכל תלמיד לבחור את הקול שאיתו הוא מזדהה יותר מבין שתי ההצדקות לדין רודף שפגשנו בראשונים, ולכתוב מקול זה מכתב מחזק לאדם הנמצא בסיטואציה בה עליו לפעול הלכתית על פי דין רודף. על מנת לשחרר את הכובד שבתרגיל הכתיבה אנחנו מציעים להציע לכתוב את המכתב כמו מכתב חיזוק לפני יציאה לקרב או משהו מעין זה שייתן פלטפורמה נוחה ומזמינה לכתיבה.לחילופין אפשר להציע לתלמידים לצייר את הדמות שפועלת על פי דין רודף לפי כל אחד מההסברים שפגשנו בראשונים - כיצד היא נראית? איזה סגנון של אישיות יש לה? מה מפעיל ומעסיק אותה בחייה? וכדומה..

תשומת לב:

שיעור זה פותח שאלות שהן רחבות מהעיסוק בסוגיה עצמה וצריך לעסוק בהן בזהירות המתאימה: האם העובדה שסביר להניח שרוב התלמידים יזדהו עם הקריאה של הרמב"ם לדין רודף, קשורה לכך שאנחנו לא מספיק כואבים ומבינים את הקושי שיש במציאות בה יהודי עובר עבירה? האם הפרשנות של הרמב"ם לדין רודף מלמדת על הבחנה חדה שהוא רואה בין השאלה ההלכתית לבין השאלה המוסרית שאולי ניצבות על שתי פלנטות שונות? צריך להרגיש בחכמה וברגישות מה מתוך השאלות הללו נכון לפתוח בכיתה וכמובן חשוב מכך איך לפתוח אותן ואילו מהשאלות נכון להותיר בשלב זה מחוץ לדלת הכיתה ולהתמקד במחלוקת הפרשנית שבין הראשונים.