שיעור זה יעסוק בסוגיה הבסיסית של דין "יהרג ובל יעבור". נבחן בשיעור זה את השיטות השונות שנאמרו בדין זה בסוגיה ונעמת ונבחן אותם עם האופן בו נתפס לעיתים אצלנו העולם הדתי שלנו.
א. פתיחה: לפני שנפתח את לימוד הסוגיית "ייהרג ובל יעבור", נבקש בסבב מכל תלמיד לומר משהו שהוא יודע או לחילופין מרגיש על העניין. נכתוב על הלוח את הדברים שהתלמידים מעלים, על מנת לתת להם במה ונוכחות ממשית.
ב. דיון בקבוצות: נפתח את הסוגיה במסכת סנהדרין דף עד ע"א ונקרא את השורות הראשונות המתארות את התכנסות החכמים בעליית בית נתזה בלוד. נחלק את הכיתה לקבוצות ונבקש מכל קבוצה לדון בשאלה שנידונה בעליית הגג: על אילו מצוות יש חובה להיהרג? נבקש מהתלמידים לחשוב באופן משוחרר מהידיעות הקודמות שלהם ולהגיע להכרעה מנומקת. לאחר הדיון בקבוצות במידה ונראה שהתלמידים יתקשו לחשוב על השאלה באופן משוחרר, ניתן לתת לכל קבוצה דוגמאות של מקרים כגון: לאכול חזיר, לגנוב כסף מאדם חסר ישע וכדומה על מנת לבלבל בתוכם קצת את המובן מאיליו. אפשרות נוספת היא לבקש מהקבוצות לדון בשאלה אחרת והיא מה היתה ברירת המחדל שהציבור חשב לפני הכינוס בעליית בית נתזה: האם הציבור חשב שיש למות על כל המצוות ובית נתזה למעשה צמצמו את המיתה על קידוש השם לשלוש סיטואציות בלבד, או שהציבור חשב שאין צורך למות על שום עבירה ובית נתזה הגדירו שיש עבירות שיש חובה למסור את הנפש עליהם.
ג. לימוד: נלמד עם התלמידים את הסוגיה הפותחת את נושא "ייהרג ובל יעבור" בגמרא: סנהדרין דף עא ע"א מהמילים: "אמר רבי יוחנן" ועד למילים: "סומק טפי". נבין ונבחן עם התלמידים את הנימוק המובא לכל אחת מהמצוות עליהן מכריעים החכמים בבית נתזה שיש להיהרג ולא לעבור (כמובן שזו הזדמנות טובה לבחון אלו מהנימוקים ניתנים מסברא ואלו מלימוד קרא ולחשוב על היחס בין שתי צורות הנמקות אלו: מה משכנע יותר? מה חזק יותר? וכן הלאה..). בכיתות בהם אפשרי, כדאי לתת לתלמידים ללמוד בחברותא את הסוגיה לפני הלימוד בפורום הכיתתי, או לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות כאשר כל קבוצה מקבלת את דיון הגמרא על אחת מהמצוות וצריכה ללמדו אותו ולאחר מכן ללמד את כל שאר התלמידים את הקטע שלמדה. בשלב זה כדאי לחשוב עם התלמידים על המתאם שהיה או לא היה בין ההכרעה של חז"ל לבין המחשבות שעלו בקבוצות שלהם בשאלה זו (כמובן שלא כקבוצת ביקורת להכרעת חז"ל אלא כפתח למחשבה מה מתרחש בעולם הדתי שלנו וכיתד ולמה אנחנו רואים את מוקד העניין שבו).
ד. תרגיל כתיבה: בסוגיה עלתה שיטת רבי ישמעאל שחולק ואומר שעל עבודה זרה אין צורך להיהרג וניתן לעבור כאשר היא מתרחשת בצנעה. סביר להניח שרוב התלמידים לא הכירו את השיטה הזו ואולי יופתעו ממנה. נבקש מכל תלמיד לבחור אחד משני תרגילים: לכתוב מכתב אל רבי ישמעאל בו הוא תוהה, שואל ובשם חכמי בית נתזה גם חולק על שיטתו או לכתוב מכתב מאת סיעתו של רבי ישמעאל בו הוא מבקש להסביר ולנמק את השיטה המוכרת פחות.
ה. אסיף: נבקש מתלמידים שמוכנים לשתף במה שכתבו לקרוא את מכתבם בקול רם ומתוך הדברים נציף את האפשרויות השונות להבין את המחלוקת, לדוגמא: האם רבי ישמעאל סובר שעבודה זרה כמו מצוות אחרות היא מצווה שערך החיים חשובים יותר ממנה? האם רבי ישמעאל סובר שאין דבר כזה להכריח אדם לעבוד עבודה זרה שהרי בניגוד לשפיכות דמים או גילוי עריות העיקר איננו המעשה החיצוני שאדם עושה, אלא המחשבה, ההרגשה והאמונה שמתלווית למעשה? כל אפשרות כזו עשויה לפתוח דיון ומחשבה שניתן לתת לה מקום ובמה במידה ונראה שזה יעסיק את התלמידים.
ו. כתיבת מענה לשאלה: בסוגיה נאמר שרבי ישמעאל מסכים שכאשר עבודה זרה נעשית בפרהסיא קיים בה דין יהרג ובל יעבור. נסיים את השיעור בדיון על היכולת של האדם לחלל או לקדש את שמו של הקב"ה שזה מושג שמוסיף רבי ישמעאל לתוך הדיון בסוגיה. מצורף מכתב שמעלה את הדילמה שמושג זה מציף בתוכנו. נקרא את המכתב ונבקש מהתלמידים לבד או בחברותות לכתוב מענה לשאלה המופיעה בו.
ז. דיון: נבקש מתלמידים המוכנים לקרוא את שכתבו – לקרוא בקול את תשובתם ומתוך כך נפתח דיון על המשמעות שיש לאדם ולמעשיו על אופן התגלותו של הקב"ה בעולם. דיון זה יכול לפתוח פתחים בכלל למחשבה על המשמעות של המעשה הדתי והחיים הרוחניים שלנו ועל חשיבותם גם בהקשרים הציבוריים והפרהסיא שלנו.
שיעור זה עוסק בסוגיה הבסיסית של יהרג ובל יעבור. התרגיל המרכזי בו מציע מחשבה על ההבדלים שבין המבט של חז"ל על העולם הדתי שלנו לבין מבט שאולי מצוי יותר במרחב החיים המודרני בו התלמידים שלנו חיים. חשוב לשים לב שהמחשבה הזו נפתחת מתוך מקום שנותן אמון בעולמם של חז"ל ומבקש ללמוד מהם ולהוסיף על גבי זה את הקומה הנוספת שנבנית עם התפתחות הדורות.