הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהשיעור זה הוא הראשון בשיעורים על סוגיית בא במחתרת ויעסוק בהבנת מהות החזקה המופיעה בראשית הסוגיה של "בא במחתרת", כאשר הסוגיה מבקשת להסביר את ההיתר שנותנת התורה להרוג גנב ועוד ללא משפט. ההבנות השונות שנותנים הראשונים לחזקה זו פותחים פתח למחשבה כללית יותר על היחס של האדם לממונו ועל הדרכים שבהם הוא משתמש על מנת להגן עליו.
א. פתיחה: נשאל את התלמידים מה העונש שלפי דעתם הגיוני להטיל על גנב? נאסוף את התשובות השונות שנקבל בכיתה ונכתוב אותן על הלוח. סביר להניח שמוות לא תהיה אחת מהן.. למעשה שאלה זו מהווה את הבסיסי לשיעור זה שכן בא במחתרת הוא מקרה יחידאי בו התורה מתירה להרוג גנב.
ב. לימוד פותח: נחלק לכל חברותא את הפסוקים מספר שמות המהווים את הבסיס לדין "בא במחתרת". נבקש מכל חברותא לקרוא את הפסוקים ולהעלות כמה שיותר שאלות שצפות להם מתוך הקריאה והמחשבה על הנאמר בפסוקים. לאחר כמה דקות של לימוד בחברותות, נקרא בקול את הפסוקים ונאסוף את השאלות שהעלו התלמידים. כדאי לכתוב את השאלות על הלוח ולומר לתלמידים שמטבע הדברים לא יהיה לנו את הזמן והמרחב לעסוק בכל השאלות, אך מתודה לימודית זו נכונה כמעט לכל סוגיה ומציבה ופותחת את מרחבי הדיון האפשריים.
ג. דיון: נשאל את התלמידים מדוע ההיתר להרוג את הגנב חל רק כאשר הגנב בא במחתרת? ונפתח דיון עם התלמידים בהקשר זה. הדיון יכול להתחיל מהשאלה המעשית מה מאפיין את המחתרת ולהמשיך בשאלות אישיותיות כמון מה מאפיין את הגנב שמגיע במחתרת או את בעל הבית שמגלה גנב שמגיע אליו במחתרת?
ד. לימוד: נלמד את הסוגיה הראשונה בגמרא על המשנה. נעצור בתחילה בחזקה עצמה המנוסחת בסוגיה: "אין אדם מעמיד עצמו על ממונו". נבקש מהתלמידים לנסות להבין את החזקה ואת המתיר שלה להרוג. נמשיך את הסוגיה וננסה להבין כיצד מבינים התלמידים את
ה. לימוד בחברותות: ניתן לכל חברותא ללמוד את פירושו של רש"י לדף הגמרא ואת פסק הרמב"ם (הלכות גניבה, פרק ט', הלכות ז-ט) ולנסות לזהות את הנקודות המבחינות בין שתי פרשנויות אלו. במידה ובשלב המקדים הדיון והאפשרויות שהתלמידים העלו בכיתה להבנת דברי הגמרא היו חדים מספיק, אנחנו מניחים שהתלמידים יצליחו להתמודד עם הפרשנויות בכוחות עצמם ולזהות את הנקודה המרכזית המבחינה בין הפירושים השונים. רש"י מבין את החזקה כחזקתו של בעל הבית שלא יהיה מסוגל להתאפק מלראות את הגנב לוקח את רכושו וירצה להרוג אותו על כך (מבנה החזקה מורכב מעט יותר: הידיעה של הגנב שזו ההתנהגות של האדם הנורמטיבי גורמת לכך שהוא עשוי להתגונן על מנת לא למות ואזי הגנב הוא כבר רוצח פוטנציאלי). הרמב"ם מבין את החזקה כחזקתו של הגנב שכאשר הוא בא לגנוב הוא כל כך רוצה לקחת את הרכוש שהוא מסוגל גם לרצוח בשביל כך.
ו. אסיף ודיון: הצד השווה לשני הפירושים הוא הערבוב שנוצר בין דיני ממונות לדיני נפשות בכדי להסביר איך מותר להרוג גנב. נקודה זו מעלה שאלה שאיתה למעשה פתחנו את השיעור והיא על אילו מעשים הגיוני לתת עונש מוות. כמובן ששאלות נוספות שיש לדון בהם הוא האם החזקה מכניסה את האפשרות להרוג את הגנב למסגרת משפטית: זה העונש של הגנב אך הוא מקבל אותו מבעל הבית ולא מהדיין, או שזה היתר שנשאר מחוץ למערכת המשפט והאפשרות להרוג את הגנב היא התגוננות או אפילו מעין אי של אנרכיה שמשום מה המשפט העברי מתיר. במידה והכיתה שלכם מסוגלת לדיון עדין יותר אפשר להעלות נקודה שכל פרשנות מציפה: פירושו של רש"י מניח שכאשר יש באדם טבע מסוים כמו הרצון להגן על רכושו בכל מחיר – אנחנו מקבלים אותו הלכתית ולא תובעים ממנו להתגבר עליו. זו הנחה לא פשוטה כלל ועיקר שזוקקת דיון ומחשבה. פירושו של הרמב"ם מניח שכל גנב הוא גם רוצח פוטנציאלי, כלומר כאשר אדם עובר את הגדר הוא כבר מסוגל להגיע עד אינסוף שגם זו הנחה לא פשוטה שיש מה לדון ולחשוב עליה.
ז. יצירה: נבקש מכל חברותא או מכל קבוצה קטנה של תלמידים לייצר סטיקר כל שהוא שיזהיר את הגנב שמתכוון להגיע במחתרת. על מנת שחתימה זו של השיעור לא תהיה רק גימיקית, נבקש מכל חברותא לבחור אחת מבין שתי פרשנויות הראשונים שפגשנו בשיעור זה ולחשוב על סטיקר שנון שיבטא את המיוחד שבהבנה שלה את החזקה של רבא. בסיכום נבקש מכל קבוצה להציג ולהסביר את הסטיקר שיצרה.
שיעור זה עוסק בהבנה דקה בתוך מחלוקת ראשונים בפרשנות הסוגיה. זו סוגיה לא פשוטה אך ניתן דרכה להציף גם שאלות עקרוניות ורלוונטיות וכך להצליח ליישב את הפרשנויות השונות שנמצאים בראשונים על לב וראש התלמידים. זו דוגמא מצוינת לסוגיה ולמחלקות פרשנית שכאשר מצליחים לפתוח אותה עוד קצת לשאלות של עומק – היא הופכת להיות מובנת הרבה יותר. כדאי לעיין במאמרו של הרב ורהפטיג שפורסם בתחומין כ"ח שמציע להבין את דין בא במחתרת באופן שלישי והא הכניסה של הגנב אל ביתו של האדם. זו הבנה שלא נכללת בחומר הלימודים לבגרות, אך היא עשויה להיות קרובה יותר לעולמם של התלמידים (ואגב מצויה גם בחוק האזרחי בסברת "ביתו מבצרו")
שיתוף
הדפסה
ייצוא