כיצד נדע לזהות האם הפערים בינינו טובים או לא?

במהלך הפגישות אנחנו פוגשים בן זוג, רואים שמתחיל להיווצר קשר ומתחילה להיות נעימות וחיבה. אז עולה השאלה כיצד נדע להחליט, יש לו הרבה תכונות טובות שהיו "ברשימה שלנו" אולם יש תכונה "אחת" שמפריעה לנו. איזה מקום ניתן לה – הרי יש הרבה מאוד תכונות טובות אחרות. זאת שאלה מאוד משמעותית.

אפילו ש"רשימת התכונות שחיפשנו" מקבלת משמעות אחרת כאשר יש כבר קשר ופוגשים את האדם יותר במהות שלו, בכל אופן יש תכונה שכל הזמן מפריעה לנו. כיצד נדע איזה מקום לתת לה ?

במפגש הקודם למדנו שתמיד אנחנו צריכים ל"קבל את עצמנו", ובמיוחד בקשר נישואין. דברנו על כך שכאשר באים לחתונה צריך לדעת שלא מתחתנים על דעת שאנחנו או בן הזוג ישתנו ואז "הכל יהיה בסדר" – התחושה צריכה להיות ש"אני שמחה בו איך שהוא – גם אם הוא לא ישתנה".

מתוך כך עולים שני דברים:

א. אני צריכה ל"קבל את עצמי" שזה מפריע לי – ואולי לתמיד – לא בטוח שאני אשתנה".

ב. יכול להיות שהוא תמיד יהיה עם תכונה זאת.

מתוך כך עולה השאלה: "איך אני אדע שאני לא מוותרת על משהו שהוא מאוד משמעותי לי?".

אין בעולם שלנו משהו "שלם". העולם שלנו הוא עולם של תיקון. אם היה "שלם" – לא היה שייך לעולם שלנו. במיוחד אדם הוא לא "שלם" – יש בו תכונות יותר חזקות ויותר חלשות. גם אם הוא כל הזמן בתהליך של "תיקון", זה לא בבת אחת – לאט לאט הולכים ומשתנים. מתוך כך אנחנו תמיד נתחתן עם חתן "לא מושלם". ואז השאלה: "כיצד נדע שאנחנו לא מוותרים על משהו שמאוד משמעותי לנו ?" – דורשת תשובה אמיתית וכנה.

קודם כל צריכה להיות תחושה של חיבה ואהבה. אח"כ יש צורך בהזדהות עם עולמו הרוחני והמוסרי של הבחור ודרכו בחיים. (וזה לא נורא אם הוא לא בדיוק ב"מפלגה שלי").

כאשר זה "בסדר" אז צריך להיכנס לתוכנו פנימה – ולנסות להיות מודעים לתכונה – שיש כזאת לכל אחד – בה אנחנו חלשים. תכונה שהיא "התיקון שלנו בחיים" לבנות אותה ולשפר אותה. זה לא משהו של שנה או שנתיים, זאת עבודת חיים. הקשר הזוגי יכול, וזאת אחת מהנקודות המרכזיות שלו, לעזור לנו בתיקון של "הנקודה החלשה שלנו".

אם נהיה מודעים ל"נקודה החלשה שלנו" ולמקום בו אנחנו רוצים להתחזק בה, נוכל להתבונן ולראות מה קורה לי בעקבות המפגש של בן הזוג שלי עם הנקודה החלשה שלי. האם המפגש עם בן הזוג גורם לה להיות יותר חלשה, או עוזר לה להתרפא. אם אנחנו רואים שהמפגש עוזר לה להתרפא – זה קשר שיוכל להיות לנו טוב. אם הוא מעצים אותה – כדאי לחשוב טוב האם הקשר מועיל לנו.

דוגמאות (מהמציאות):

1. אשה שהיתה רגילה לפני הנישואין לרצות אחרים. כך היא גם הגיעה לנישואין ברצון לרצות את בעלה. היא פגשה בעל ש"כל פעם שעושים משהו לא כמו שהוא רוצה – הוא מתפוצץ". היא שתמיד היתה רוצה לרצות אחרים, כל שכן שתרצה לרצות את בעלה כי לא רוצה שהוא יתפוצץ. וכך התכונה לרצות אחרים הפכה להיות הרבה יותר קשה עד כדי שהיא "מחקה את עצמה". באיזה שלב לאחר כמה שנות נישואין היא הרגישה מחוקה לחלוטין. אם היא היתה מודעת לעצמה ולנקודות החלשות שלה, היתה יודעת שהמפגש של אותו בחור עם "הנקודה החלשה שלה" לא מביא אותה למקום טוב.

2.  בחורה עם חוסר ביטחון עצמי – מאוד קשה לה לקבל החלטות, היא צריכה מישהו שזה לא מפחיד אותו שלה עדיין אין את אותו בטחון עצמי. אם היא תבחר חתן שחוסר הביטחון העצמי שלה ילחיץ אותו – כי כנראה גם לו אין ביטחון עצמי – הלחץ הזה יכול להכריח אותה להיות "כאילו" הכל ברור לה – ולהביא אותה למקום לא טוב.

3. בחורה שנמצאת בהרבה שאלות ותהיות, חלקם באמונה – אם היא תפגוש בחור שלא מצליח להבין איך אנשים יכולים להיות מסופקים – המפגש הזה יכול לחנוק את המקום אצלה לתהיות באמונה – וזה ממש מוחק אותה. היא צריכה חתן שהדברים יהיו לו ברורים מצד אחד אולם מצד שני יתן מקום לתכונה החלשה שלה.

דברנו במפגשים הקודמים על זה שהרבה בבחירת בן הזוג זה דברים "לא מודעים" – נקודות בהם הם צריכים תיקון ולכן הם בוחרים בן זוג שונה בנקודה זאת על מנת שיוכלו לעבור תיקון. מה שאמרנו קודם לא סותר את הדברים האחרונים שאמרנו מכמה סיבות:

א.  אם אפשר להיות מודעים זה עדיף. גם אם נהיה מודעים בטוח נגלה עוד דברים אליהם אנחנו לא מודעים.

ב. נכון שיהיה שוני שהוא בונה, יש פעמים שהשוני פוגע. גם אז "אפשר לתקן". ודאי שאם יש זוג שכבר התחתן ומוכן לעבוד לא נאמר להם בגלל זה להתגרש. לפני החתונה – אם אנחנו מזהים שהפער יכול להוביל אותנו לדברים לא טובים – נכון לחשוב היטב האם הקשר מתאים לנו.

נכון מאוד לדעתי, לכל אחד ואחת היוצאים לדרך של יצירת קשר, להיות מודע לנקודות החזקות שבו ולנקודות החלשות שבו – נקודות הדורשות חיזוק – כדי לבחון האם הקשר מוביל אותנו לדברים בונים ומקדמים.