יצר ויצירתיות פרק ב'

רקע

פעמים רבות נחווית ההלכה כדוחה וכתופסת באור שלילי את היצרים האנושיים הקיימים באדם. מטרתו של שיעור זה הינה להציף מתוך הבנות את החוויה שלהן ביחס ההלכה אל היצר ולהפגיש אותן עם ההכרה שהיצר הוא כוח היצירה שבאדם, כוח עוצמתי שדווקא בגלל כוחו ורגישותו מבקשת ההלכה לשמור ולייחד אותו למקום ולזמן מתאים. 

מקורות

1. בראשית ב, ז-ח

וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. 

2. בראשית רבה (וילנא) פרשה ט, ז

רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). "הנה טוב מאד" - זה יצר טוב. "והנה טוב מאד" - זה יצר רע. וכי יצר הרע טוב מאד? אתמהא! אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית, ולא נשא אשה, ולא הוליד, ולא נשא ונתן.

3. משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו, ה). "בכל לבבך" - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע.

4. הרב ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על המשנה ברכות פרק ט משנה ה

עבודה לה' בשני היצרים. הוא יכול להיות באופן זה שישתמש אדרבה באש דיצר הרע כמו החמדה והתאווה והכעס והגאווה והקנאה, להתלהב עצמו לפעולת המצווה ולעשיית מעשים טובים, נמצא משתמש ביצר הרע למצוות עשה... ובזה מובן גם כן המאמר התמוה: "יהודה בן תימא אומר הווי עז כנמר" (אבות ה, כ). דקשה, וכי יעלה על הדעת שנאמר לאדם שנרצה לזרז אותו לשלמות שיהיה כחיות רעות טורפי טרף? והלא היה טוב ונאות יותר לומר היה כאחד מהגדולים והטובים בארץ שהיו לפניך כאברהם יצחק ויעקב משה ואהרון וכדומה? אבל הכוונה הוא לגלות לנו החכמה הנפלאה איך נוכל להפוך את התאוות הרבות לסיבות אמצעיות להוציא מעשים טובים מהכוח להפועל.

5. תלמוד בבלי מסכת יומא דף סט עמוד ב

אמרו הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי ואמסר בידייהו. אמר להו: חזו דאי קטליתו ליה לההוא, כליא עלמא. חבשוהו תלתא יומי ובעו ביעתא בת יומא בכל ארץ ישראל, ולא אשתכח.

[תרגום: אמרו הואיל ועת רצון היא, נבקש רחמים גם על יצר העבירה שיסתלק. ביקשו רחמים ונתן הקב"ה בידם גם את יצר העבירה. אמר להם הקב"ה: ראו שאם תבטלו את היצר הזה, יחרב העולם! עצרו את יצר העבירה לשלושה ימים וכתוצאה מכך לא נמצאה בכל ארץ ישראל אפילו ביצה אחת]

6. ספרי במדבר פיסקא צ

"וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו" (במדבר יא, י). היה רבי נהוראי אומר: מלמד שהיו ישראל מצטערים בשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות. ומלמד שהיה אדם נושא את אחותו ואחות אביו ואחות אמו. ובשעה שאמר להם משה לפרוש מן העריות, היו מצטערים.

7. רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יח

אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות. אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר: "בוכה למשפחותיו", על עסקי משפחות. ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות.

8. הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל, "צורי ויצרי", כתנות אור, עמ' 158

(היצרים המיניים הם) כלים בעלי עוצמה אדירה, ובידו הבחירה כיצד להשתמש בכלים אלו. ניתן להמשיל את הכוחות הללו שאצורים באדם, למי שאוחז נטרו-גליצרין (=סוג של חומר נפץ) בידו על מנת להכשיר קרקע לבניה. מצד אחד הוא זקוק לחומר נפץ זה ואינו יכול (להתפטר ממנו), כיוון שבכוחו ניתן לבנות בניינים גדולים, אך מצד שני זהו חומר מסוכן מאוד; מצד אחד, אני רוצה ואף צריך להחזיק בו, ומן הצד השני אני צריך לחשוש ממנו- ולכן עושים שמירות, גדרים וסייגים.

שאלות לעיון

·         כיצד מתייחסים המקורות השונים ליצריו של האדם? (שימו לב כיצד כל אחד מהמקורות מכנה את היצר? מה השימושים שהוא מוצא ביצר? ואיזה יחס הוא מבקש להפנות כלפיו?)

·         מהו יצר טוב ומהו יצר רע?

·         כיצד ניתן לעבוד את הקב"ה דרך היצרים שלנו?

·         מה מלמדת אותנו התגובה של עם ישראל לשמעית האיסורים ההלכתיים הקשורים לשימוש ביצר?

הצעה למהלך השיעור

א. סבב:  כל אחת מהתלמידות אומרת את האסוציאציות שעולות בה למשמע המילה "יצר".  במידה ונראה לך שהתלמידות יתקשו לשתף פעולה עם ההזמנה, ניתן להניח על הרצפה שלל של מילים ולהציע לבנות שרוצות לבחור מילה מתוך המילים המוצעות.

ב. לימוד בקבוצה: הפסוק המתאר את בריאת האדם בבראשית פרק ב' והדגשה שהתורה משתמשת דווקא במילה "יצירה" על מנת לתאר את תהליך בריאת האדם.

ג. יצירה: בכיתה יהיו חומרי יצירה שונים ומגוונים: דפים צבעוניים, פלסטלינה, חמר, לורדים, צבעים, גליל נייר טואלט,  קופסאות ריקות וכו'. כל אחת מהבנות תיצור מבנה המשקף את מה שהיא מרגישה ביחס שבין המילה "הלכה" למילה "יצרים".

ד. אסיף: כל אחת מהבנות משתפת במבנה שיצרה וביחסים שהיא מרגישה שיש בין  היצרים לבין ההלכה.

ה. לימוד בקבוצה: לימוד המקורות העוסקים בכוח היצירתי המצוי ביצרים. כוח הכרחי לבניית עולם ופיתוח האדם, אך דווקא בגלל זה כוח שמצריך שמירה ועדינות וזהירות. עיקר הדגש בלימוד צריך להיות מושם על כך שההלכה לא באה להתנגד לכוח היצרי שבאדם, אלא דווקא מתוך כבוד והכרה בערכו וחשיבותו, היא מבקשת לשמור אותו ולעדן אותו. כמו כן המקורות מדגישים כבר את הקושי המצוי בשמירה זו ואת ההכרה  שאתגר זה כלל איננו פשוט.

תשומת לב

המבוכה מעצם העיסוק ביצרים וביחס ההלכה אליהן, יכול להוביל את הבנות  לשני קצוות שכדאי להשתדל להתגבר עליהן: האחד הוא קושי בכלל  לעסוק בנושא יצר מיני והשני הוא דיבור המתעלם מהקושי והאתגר המצוי בשמירה על ההלכה בתחום זה וסימני השאלה שההלכה מעוררת בתלמידות שלנו. על מנת לפתוח דיון ולימוד כנים שיהיו משמעותיים לחיי הבנות – כדאי לסייע לבנות לפתוח את המבוכה ולהציג את הדברים כמו שהן חוות אותן כיום.

להרחבה

1. הרב שמשון רפאל הירש, בראשית ו, ה

"וכל יצר מחשבות לבו": יש להצטער על כך שתרגמו (הנוצרים וחלק מהטועים) את "יצר" כ"כח דוחף"- כאילו יש כח באדם הממריץ אותו לעשות רע. מכאן התפתחה אותה דעה נואשת שהיא השקפת יסוד של "דת גדולה" (נצרות): ההשקפה על כח הרע, שהאדם מסור לידיו... כך היתה תיבת "יצר" לחבל השווא (=נחשב לחלק ממסגרת שלילית) הכובל את האנושות (לחטוא). אך אין לך דבר רחוק (=יותר מוטעה) מהשקפה זו... שורש "יצר" איננו מורה על כפיה (=איבוד שליטה), אלא על יצירה... היצר (=היצירה) משועבד אל היוצר... התכונות... מסורות לו כחומר ביד היוצר. הלב יחבר אותן וייצור מהן "צורות", את האידיאלים שלנו... אין האורג יכול לוותר על כל חוט, על כל צבע. הכל טוב וכשר, ובלבד שיעמידנו במקום הראוי לו, וישתמש בו על פי ההוראות.

2. רש"ר הירש, בראשית ד', ז'.

ה' ברא את כוח היצר לא למען ישלוט בך אלא למען תשלוט בו אתה. אל לך לדכאו ולהמיתו, אלא תמשול בו ותנהיג אותו. זו כל תכליתו וזה כל ייעודו. שעה שאתה מושל ביצרך הרי שהוא משיג את ייעודו ועל כן הוא משתוקק לכך. הן אין לך תכונה אנושית שהיא טובה או רעה כשהיא לעצמה. הכל תלוי בדרך הניצול המוסרי. ואכן ברכה גדולה יש בכוח היצר והוא צורך למעלת האדם. אילו הטוב היה תמיד מתוק, והרע מר לעולם היתה בטלה כל מעלת האדם, האדם היה כפוי על פי גזירת היצר לעשות מעשים טובים, אולם לא נברא האדם אלא למשול ביצרו ולנצל את כוחו בדרך הנכונה.

3.תפארת ישראל מסכת ברכות פרק ט

עבודה לה' בשני היצרים. הוא יכול להיות באופן זה שישתמש אדרבה באש דיצר הרע כמו החמדה והתאווה והכעס והגאווה והקנאה, להתלהב עצמו לפעולת המצווה ולעשיית מעשים טובים, נמצא משתמש ביצר הרע למצוות עשה... ובזה מובן גם כן המאמר התמוה דיהודה בן תימא אומר 'הווי עז כנמר' דקשה וכי יעלה על הדעת שנאמר לאדם שנירצה לזרז אותו לשלמות שיהיה כחיות רעות טורפי טרף? והלא היה טוב ונאות יותר לומר היה כאחד מהגדולים והטובים בארץ שהיו לפניך כאברהם יצחק ויעקב משה ואהרון  וכדומה, אבל הכוונה הוא לגלות לנו החכמה הנפלאה איך נוכל להפוך את התאוות הרבות לסיבות אמצעיות להוציא מעשים טובים מהכוח להפועל