מהות הקשר הזוגי- פרק ו'

רקע

ככל סיפורי ספר בראשית, הראשוניות שבהם מלאה בתמצית של העתיד להתרחש בעולמנו, וניתן ללמוד רבות על הקשר בין איש לאישה דרך לימוד והתבוננות בזוג הראשון עלי אדמות.

מקורות

בראשית פרק א, כז- כח

(כז) וַיִּבְרָא אלוקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אלוקים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:

(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אלוקים וַיֹּאמֶר לָהֶם אלוקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

בראשית פרק ב, יח-כד

(יח) וַיֹּאמֶר ה' אלוקים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:

(יט) וַיִּצֶר ה' אלוקים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:

(כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ:

(כא) וַיַּפֵּל ה' אלוקים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה:

(כב) וַיִּבֶן ה' אלוקים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם:

(כג) וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

(כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:

בראשית פרק ה', א-ב

(א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ

(ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם.

שאלות לעיון

• מהו צלם אלוקים?
• למה לא טוב היות האדם לבדו?
• מה פירוש הביטוי 'עזר כנגדו'
• מה משמעותה של קריאת השמות?
• מדוע יצירת האישה היא בשנתו של האדם?

מהלך השיעור

א. הקשבה - קריאה איטית של הפסוקים.

ב. סבב- כל תלמידה בוחרת מילה אחת ש'תפסה' אותה בהקשבה לפסוקים, ואומרת אותה, ללא הסברים.

ג. תרגיל כתיבה. הקדמה: הפסוקים הללו, שהם  כל כך תשתיתיים ובראשיתיים מציפים הרבה סוגיות ושאלות, אנחנו נתמקד ברגע המפגש בין האיש לאישה. זהו מפגש עוצמתי ביותר, כאן מופיעה גם השירה הראשונה בתנ"ך- "זאת הפעם..." ויש כאן שמחה והתרגשות גדולה.  נדמיין את האדם מתעורר מהשינה שנפלה עליו ורואה לנגד עיניו את האישה ש'בנה' לו ה'.  ננסה לתאר לנו את הסיטואציה- מהו הרקע? כיצד נראים הדברים מסביב? באיזו תנוחה נמצאים האיש והאישה ברגע המפגש? מה המחשבות שעוברות בראשם באותו רגע? מה הם אומרים זה לזו? כל אחת מוזמנת לכתוב את 'פס הקול' של המחשבות של אדם או של חווה.

ד. אסיף.

ה. לדיון בקבוצה: פרקי הבריאה נעים בין האחדות של האיש והאישה- נקודה שבולטת גם בפסוקים מפרק א' וגם בפרק ה' היא העובדה שצלם אלוקים חל על האיש והאישה כשהם כאחד, וכן ששניהם יחד קרויים 'אדם'. ובין השניות- כפי שבאה לידי ביטוי בפרק ב'. מה הדבר אומר על הקשר בין איש לאישה?  מהי המשמעות של  קשר שמהותו היא התנועה בין אחד לשניים?

תשומת לב

לא לכל קבוצה מתאימה משימת כתיבה. יש לשים לב ליצור אוירה מתאימה ו'להכניס' את התלמידות לתוך הסיטואציה בצורה מזמינה. כמו כן חשוב להקפיד על הקשבה מלאה ונתינת מקום לכל קוראת.

הרחבה

כדאי לקרוא את התיאור המקסים בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"א) למפגש בין האיש לאישה :

"וחס הקב"ה עליו שלא להכאיבו, והפיל עליו תרדמה וישן לו, ולקח עצם מעצמותיו ובשר מלבו, ועשאה עזר והעמידה כנגדו, הקיץ משנתו וראה אותה שהיא עומדת לנגדו, מיד חבקה ונשקה ואמר ברוכה את לה' בתי, עצמך מעצמי ולך ראוי לקראות אשה, שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי, עד שהיה לבדו נקרא שמו אדם... ומשבנה לו עזר נקרא שמו איש והיא אשה"

כמו כן ניתן להרחיב בלימוד על הביטוי 'לא טוב היות האדם לבדו- מצורפים מספר מקורות שיכולים להוות בסיס טוב ללימוד בחברותות.

שד"ל: (שמואל דוד לוצאטו)

"אין הכוונה לומר שהא-ל נמלך במחשבתו-אלא המכוון הוא להעיר אותנו על יקרת הזיווג ולהודיע כי לא טוב היות האדם לבדו, ולפיכך רצה הקב"ה, שיהיה האדם שרוי שעה אחת בלא אשה, ואחר כך הזמינה לו, כדי שתהיה חביבה עליו, אחר שהרגיש כי בזולתה היה חסר".

רש"ר הירש לבראשית פרק ב', פסוק י"ח:

בריאת האישה- כבריאת האדם בשעתו: כדרך שהעולם המתין וציפה להשלמתו, עד שה' הודיעו על נזר הבריאה, כן הדבר גם כאן, בבריאת האישה. הנה האדם כבר נברא, מסביבו פרח גן עדן ביופיו ואף על פי כן לא אמר ה' "כי טוב". אין הוא אומר: 'לא טוב לאדם היותו לבדו' אלא : "לא טוב היות האדם לבדו": כל עוד האדם לבדו, עדיין העולם שרוי בלא טוב. תכלית השלמות, שהארץ תשיג בזכותו, לא תושג בשלמות, כל עוד הוא לבדו. השלמת הטוב היא האשה ולא האיש; ורק משנבראה האשה הושלם הטוב-לאדם וליקום כולו. וכך הורו רבותינו: אין אדם נקרא 'אדם' אלא בזכות אשתו; ורק שניהם כאחד קרויים 'אדם'". התפקיד הוא רב מכוחו של אחד ויש צורך לחלקו לשניים.

זוהר בראשית, פרשה א:מט, ע"ב

חמי כמה בסימין אינון מלין, כמה מלי דרחימותא אינון. 'עצם מעצמי ובשר מבשרי' בגין לאחזאה לה דאינון חד ולא אית פרודא בינייהו בכלא.

השתא שרי לשבחא לה, 'לזאת יקרא אשה' דא היא דלא ישתכח כוותיה, דא היא יקרא דביתא כלהון נשין גבה כקופא בפני בני נשא, אבל 'לזאת יקרא אשה' שלימו דכלא לזאת ולא לאחרא, כלא הוא מלי רחימותא כמה דאת אמר  'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה' (משלי לא,כט).

 תרגום: ראה כמה מתוקים מילים אלו, כמה הם מילים של אהבה. 'עצם מעצמי ובשר מבשרי' כדי להראות שהם אחד בלי פירוד ביניהם.

עתה התחיל לשבח אותה 'לזאת יקרא אשה' זו היא שלא נמצא כמותה, זו היא כבוד הבית. כל נשים כנגדה הן כקוף בפני בני אדם, אבל 'לזאת יקרא אישה', שלימות הכל, לזאת ולא לאחרת. כולם מילים של אהבה כמו שנאמר 'רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה'.

מאמר של אילן ודבורה נוב על היצירה הנובעת מתוך השניות וחיפוש האחדות: