הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצה
הערה: מידת ההרחבה בכל אחת מן הפעילויות ובטקסטים הנוספים תלויה במורה. ניתן להרחיב שיעור זה לשיעור כפול, וללמד יותר לעומק את סיפור מר עוקבא ואשתו.[1]
זוגיות הדדית, נתינה, גבר-אישה
המיקוד של הדיבור בטקסט דרך מרכיב אחד סמלי וקונקרטי, מחברת על מכלול העולם החושי, על צבעיו ותחושותיו, ומסייעת בתהליך ההפנמה. גם מנקודת המבט של הוראת ספרות, יש תפקיד חשוב לתשומת הלב לסמל או מוטיב.
שלב ראשון:פתיחה: אסוציאציות על לחם. מהו לחם בשבילך? מהו מזכיר לך? מהו לחם שנאפה בבית? (ניתן להביא לכיתה לחם / חלה / מאפה ביתי)
כיוונים: בית, נתינה, חום, משפחתיות.
שלב שני:חזרה אל הסיפור: שימי לב לביטויים של אוכל ולחם בטקסט. האם תשומת הלב הזו חידשה לך משהו? באילו הקשרים הוא מופיע? למה מתחבר לך?
שלב שלישי:חלוקת סיפור נוסף: מר עוקבא ואשתו (בנספח).
נסי לספר את הסיפור מנקודת המבט של האישה (אפשרות: בכתיבה, בזוג, בשיקוף ומשוב)
צייני הבדלים ששמת לב אליהם בין הסיפורים.
מה אתן יכול לומר על ההבדל בין האיש לאישה בסיפורים?
מה אתן יכולות לומר על הזוגיות של מר עוקבא ואשתו? ומה על הזוגיות של אבא חלקיה ואשתו?
האם לדעתך יש לכך קשר להורדת גשמים?
החכמים שואלים שאלות את אבא חלקיה. לו הייתה לך הזדמנות, מה היית שואלת את האישה?
הילוך:האם הכנת פעם במו ידייך משהו למישהו אהוב? (זה יכול להיות בישול, אפיה ציור או שיר). מה הרגשת אז?
סיכום שיעור:תחינת פרל. חלוקת הטקסט תוך האזנה למוזיקה:
" ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך,
אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי
מברך בשבת על החלות האלה,
יכוון בליבו אותן הכוונות שאני מכוונת
בשעה זו שאני לשה ואופה"
לחן:
לאילו מן הסיפורים היא מתאימה? מדוע? מה היא מבטאת?
תפילה, צמא, גשם, תפילה לגשם
שלב ראשון, פתיחה:עצמי עיניים וחשבי על צמא, יובש, בצורת. ציירי, או כתבי בעקבות תחושותייך.
שלב שני:נסי לחשוב על סיפורים, שירים וטקסטים שאת מכירה המבטאים כמיהה / תפילה לגשם.
(ניתן להיעזר בדף המצורף, מבית 'מדרשת')
במה היא שונה מתפילות אחרות?
שלב שלישי:מדוע מוזכרים אנשים מיוחדים כמי שיכולים להתפלל דווקא על גשם?
מי לדעתך זכאי להיות מוריד גשמים?
חפשי בסיפור: מה הופך את אבא חלקיה ואשתו למי שראויים להתפלל על גשם?[2]
הילוך:נסי לכתוב תפילה משלך לגשם.
רעיון למטלת סיכום לרצף השיעורים (מתאימה באופן כללי להוראת אגדה):
כתבי עיבוד לילדים לסיפור זה. (ניתן להשוות לעיבוד של אורי אורבך ולעיבוד ב'כה עשו חכמינו').
אני סבורה שמטלה מעין זו עשויה להיות מעניינת ומשמעותית, במיוחד כאשר ניתן להשוות לעיבודים קיימים לאגדות ילדים, ואז לכתוב משוב רפלקטיבי על הדגשים שיש בעיבוד שלך, לעומת הדגשים בעיבודים אחרים.
|
אדלר, הרב שמעון |
חוזר מנהל החינוך הדתי 3, תשס"ו. |
|
אלון ארי, |
ארי אלון, הסימבוליזציה של מרכיבי העלילה בסיפור התלמודי (עבודת גמר), עמ' 67-81. |
|
ביאליק, חיים נחמן, |
"הלכה ואגדה", 1917, בתוך פרוייקט בן יהודה: |
|
הירשמן מנחם, |
"מוקדי קדושה משתנים: חוני ונכדיו", טורא 1, (תשמ"ט), עמ' 109-118. |
|
ורדי, הרב מרדכי |
|
|
מאיר תמר,
מאיר תמר |
"'היחידים מתענים' עיון במחזור הסיפורים בירושלמי (תענית א,ד; סד ע"ב), בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור, ב, עמ' 117-138. "חסידות ונשות מעשה", אורשת ב (תשע"א), עמ' 85 - 110. |
|
|
|
|
פרנקל יונה, |
סיפור האגדה אחדות של תוכן וצורה, תל-אביב תשס"א, עמ' 132 – 138.
|
|
קלכהיים, הרב עוזי, |
|
|
שהם עמיחי, |
|
|
תכנית הלימודים בספרות (דתי) |
מהדורה מתוקנת ומעודכנת ירושלים תשס"א |
|
דו"ח ועדת שנהר |
תשנ"ד |
1. סיפור מר עוקבא, טקסט ותרגום
2. הפניות לניתוח על סיפור מר עוקבא
תרגום:
הרב ליאור אנגלמן - על הרגלים וחסדים
יאיר ברקאי, הסיפור המיניאטורי.
ארי אלון, ראו רשימה ביבליוגרפית.
שיתוף
הדפסה
ייצוא