התמדה - סדרת שיעורים

שיעור 1 –מידת ההתמדה

מטרת השיעור: ללמוד מדרכי ר' עקיבא את מידת ההתמדה. והפנמה של מידה זו בחיינו.

מהלך השיעור:

• נביא בפני התלמידים את הסיפור של תחילת לימודו של ר"ע:

הסיפור הוא סיפור מוכר, נבקש מהתלמידים שתוך כדי קריאה יסמנו לעצמם מילה שנתחדשה להם בסיפור. (אם הסיפור פחות מוכר – מילה שתפסה אותם בסיפור)

מסכת אבות דרבי נתן פרק ו

...מה היה תחלתו של ר' עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י"ד י"ט). מיד היה רבי עקיבא דן ק"ו בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה.

• דיון: כל אחד על פי המילה שהתחדשה לו – מה הסיפור בא ללמדנו, מה התחדש לר"ע בראיית הבאר?
• על איזה קושי של ר"ע עונה הבאר?

נכוון את התלמידים לענין ההתמדה שנלמדת מהסיפור.

טיפות המים לא רק שגרמו לריבוי של מים אלא בנו בניה מחודשת חקקו חקיקה מחודשת בסלע – ובלב. נשים לב למילה "חזר" שבסוף המקור. ר"ע נראה שכבר נפגש עם לימוד התורה, הלימוד מהמעיין הוא שהתמדה יכולה לשנות את האדם ולא רק להוסיף לו ידיעות. לאחר הבנה זו חזר ר"ע ללמוד ונתגדל.

• נחלק לתלמידים מקור שני המדבר על התמדה – כהנגדה למקור הראשון:

שיר השירים רבה פרשה ה

ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר, מי שהוא טפש מהו אומר מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה ולמחר כן עד שאני קוצה את כולה, כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמד כל התורה נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים, והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה

• מה היא ההתמדה לפי מדרש זה?
• האם יש הבדל בין שני המדרשים?

במדרש הזה נשים לב שההתמדה היא הגורם ליכולת להרבות בתורה. התורה גדולה ורחבה והיכולת להקיף אותה היא על ידי התמדה המאפשרת הקפת הרוחב בזמן ממושך. פריטת התורה לפרטים וחלקים שאפשר לעמוד בהם.

• נעמיד את התלמידים על ההבדל שבהתיחסות להתמדה בין שני המדרשים. שבראשון ההתמדה יוצרת משהו חדש וחוקקת בלב האדם דבר של היה שם לפני כן, ואילו בשני ההתמדה היא היכולת לפרט את הגדול לפרוטות שיש אפשרות לעמוד בהם עתה, אך אין בזה יצירה של משהו שלא היה עד כה.
• נחזור על תהליך החשיבה שעברנו: השוונו בין המקורות והסקנו בכל אחד את המסקנה לגבי התמדה.
• נשאל את התלמידים את השאלה הבאה: (שאלת הפנמה)

כל אחד שיחשוב על דבר שהוא מתמיד בו, ובאותו דבר יכתוב מה ה"רווח" שיש לו בהתמדה האם כמקור הראשון או כמקור השני. (האם הוא מרוויח היקף, או מרוויח חקיקה בלב)

• סבב תשובות והעמקה.

אפשרות להמשך (אפשר לוותר על לימוד זה כאן וללמוד תורה זו בשיעור 2 המדבר על הפחד מההתמדה.)

• נחלק לתלמידים את התורה של ר' נחמן המדברת על ההתמדה:

ליקוטי מוהר"ן תורה ערב'

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה), זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי - אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה', נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָֹּא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָֹּא מַשָֹּא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָֹּא כְּלָל, וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, לֵאמֹר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, 'הַיּוֹם' דַּיְקָא, וְהָבֵן:

בתורה זו ישנם שני עניינים שר' נחמן מדבר עליהם בנושא זה של פירוט העבודה לפרוטות. האחד שכך יקל לו בנשיאת המשא ועבודת ה'. והשני שכל יום הוא עולם אחר לגמרי.

לענ"ד אלו שני סוגי ההתמדות. מה שכותב שכך יקל לו בעבודת ה' זה מגודל המשא ומתאים למקור השני, ומה שכותב שכל יום הוא עולם אחר נראה שמתאים למושג של ההתמדה היוצרת, שיוצרת בכל יום מחדש בהתאם לאותו יום.

שיעור 2 (אפשרות נוספת במקום שיעור 1)

מטרה: התלמיד יבין מהי התמדה לאור סיפורו של ר"ע, ויפנים מידה זו בחייו האישיים.

מהלך השיעור:

·         נשאל את התלמידים שאלות פתוחות: איפה בחיים נדרשת התמדה?

·         מה היא התמדה?

·         נחלק לתלמידים את הסיפור של ר"ע כשישנה כותרת לדף: התמדה. נבקש מהתלמידים שתוך כדי קריאה יסמנו לעצמם מילה שנתחדשה להם בסיפור. (אם הסיפור פחות מוכר – מילה שתפסה אותם בסיפור)

התמדה

מסכת אבות דרבי נתן פרק ו

...מה היה תחלתו של ר' עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י"ד י"ט). מיד היה רבי עקיבא דן ק"ו בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה.

• דיון: כל אחד על פי המילה שהתחדשה לו – מה הסיפור בא ללמדנו, מה התחדש לר"ע בראיית הבאר?
• על איזה קושי של ר"ע עונה הבאר?
• מה היא התמדה על פי סיפור זה?

נכוון את התלמידים לענין ההתמדה שנלמדת מהסיפור. טיפות המים לא רק שגרמו לריבוי של מים אלא בנו בניה מחודשת חקקו חקיקה מחודשת בסלע – ובלב. נשים לב למילה "חזר" שבסוף המקור. ר"ע נראה שכבר נפגש עם לימוד התורה, הלימוד מהמעיין הוא שהתמדה יכולה לשנות את האדם ולא רק להוסיף לו ידיעות. לאחר הבנה זו חזר ר"ע ללמוד ונתגדל.

התמדה לפי סיפור זה – קביעות בדבר, והבנה שקביעות בדבר פועל ומשנה במהות אצל האדם.

• נחלק לתלמידים מקור שני המדבר על התמדה, נמחוק את דברי החכם במשל ובנמשל ונבקש מהתלמידים להשלים בעצמם:

התמדה

שיר השירים רבה פרשה ה

ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר, מי שהוא טפש מהו אומר מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר ____________________________________________________­___________________, כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמד כל התורה נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים, והחכם אומר ____________________________________­_______________

(אפשר להוריד את הכותרת אם רוצים שהתלמידים יהיו יצירתיים לכל תחומי החיים וימצאו השלמות מחייהם. אם רוצים דווקא להתמקד בהתמדה ושהתלמידים ישלימו בכיוון זה, הרי שהכותרת מכוונת מאוד את המחשבה דווקא להתמדה.)

(המדרש בשלמותו: שיר השירים רבה פרשה ה

ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר, מי שהוא טפש מהו אומר מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה ולמחר כן עד שאני קוצה את כולה, כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמד כל התורה נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים, והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה)

• מה היא התמדה לפי מדרש זה?

במדרש הזה נשים לב שההתמדה היא הגורם ליכולת להרבות בתורה. התורה גדולה ורחבה והיכולת להקיף אותה היא על ידי התמדה המאפשרת הקפת הרוחב בזמן ממושך. פריטת התורה לפרטים וחלקים שאפשר לעמוד בהם.

• נעמיד את התלמידים על ההבדל שבהתיחסות להתמדה בין שני המדרשים. שבראשון ההתמדה יוצרת משהו חדש וחוקקת בלב האדם דבר שלא היה שם לפני כן, ואילו בשני ההתמדה היא היכולת לפרט את הגדול לפרוטות שיש אפשרות לעמוד בהם עתה, אך אין בזה יצירה של משהו שלא היה עד כה.
• נחזור על תהליך החשיבה שעברנו: בכל אחד מהמדרשים הסקנו מה היא התמדה, והשוונו את המקורות האחד עם השני ליצירת תמונה רחבה יותר. במדרש השני נדרשנו להשלים את החסר ובעצמנו "להמציא מדרש" דבר המוסיף נופך אישי במדרש, ומבטא (אם קיים) את ההבדל בין מחשבתנו למחשבת המדרש.
• נשאל את התלמידים את השאלה הבאה: (שאלת הפנמה)

1.       נחזור לשאלות הפתיחה – היכן נדרשת התמדה, מה היא התמדה, ואיך אנו מיישמים אותה בחיינו. נחזור על החידוש שבהתמדה, גם היכולת להקיף דבר גדול במשך זמן, וגם את החידוש שההתמדה חוקקת בלב האדם.

2. כל אחד שיחשוב על דבר שהוא מתמיד בו, ובאותו דבר יכתוב מה ה"רווח" שיש לו בהתמדה האם כמקור הראשון או כמקור השני.

שיעור 3

מטרת השיעור: להסיר את הפחד של איבוד החיים הנלווה להתמדה.

רקע: בהשתלמות של תורת חיים העברתי שיעור בנושא התמדה, שמתי לב תוך כדי השיעור שיש כמין פחד מההתמודדות עם ההתמדה. המילה התמדה יצרה מתח באויר. האוירה שנוצרה חיברה אותי לשירו הטראגי של ביאליק - "המתמיד". השיר גם רואה בהתמדה את איבוד החיים לדבר אחר. ניסיתי בשיעור זה למסמס את אותו מתח ולבוא אל ההתמדה באהבה ונעימות.

מהלך השיעור:

·        

נחלק חלק משירו של ביאליק – "המתמיד": (המסגרת השחורה נותנת אוירה של מודעת אבל)

·         נבקש מהתלמידים שיספרו איזו חוויה השיר מעורר בהם, אם הם מעריכים את אותו נער מתמיד, אם הם היו רוצים להיות מתמידים גם בדברים אחרים וכדו'.

·         נבין מדוע יש חוויה כזו מההתמדה – ההתמדה מחייבת, אין סופית, זה לא נגמר מחר אלא משהו לכל החיים, יוצר גבולות ברורים...

השיר יוצר חוויה קשה כלפי ההתמדה, יש בהתמדה איבוד של חיים, הנער משקיע את כל מירצו בהתמדה. איפה נערותו? איפה הקלילות? איפה הטבע והחיים, האם לא שוכחים אותם בדרך?

לענ"ד זו ההרגשה המלווה כל אדם המפחד מהתמדה. ההתמדה כאילו כובלת את האדם לדבר – לתמיד...

לענ"ד הרגשה זו נובעת מהכבדות של ההתחייבות המוכרחת בחיים, וכשמפרטים אותה לפרוטות היא פחות נוראה ומפחידה, והיא אפילו מקנה חיים וחוקקת בלב מה שלא היה בו קודם (לאור השיעורים הקודמים) היא מאפשרת לאדם להתמודד עם דברים גדולים ולולא ההתמדה הוא תמיד ישאר קטן ועכשוי. ההתמדה יכולה להקנות את הגודל של הנצח...

·         נלמד יחד את דברי ר' נחמן מברסלב על ההתמדה:

ליקוטי מוהר"ן תורה ערב

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תְּהִלִּים צ"ה), זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי - אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה', נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָֹּא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָֹּא מַשָֹּא כָּבֵד כָּזוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשׂב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָֹּא כְּלָל, וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם, לֵאמֹר מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, 'הַיּוֹם' דַּיְקָא, וְהָבֵן:

ר' נחמן ידע שההתמדה מעוררת פחד, שהאין סופיות של העבודה מעוררת הרגשה של משוי כבד, ונתן דרך להתמודד איתה. ההתמדה אינה חובה קשה ומעיקה, אלא הפיתרון איך לשאת משוי כבד לאורך זמן. ההתמדה היא היכולת לפרק לגורמים את העבודה שישנה, ולהתנהל איתה בחלקים קטנים יום יומיים. ר' נחמן לא מסתכל על שש שנים תמימות, הוא מסתכל על היום. ורק על היום – והיום זה לא נראה כזה מאיים אם אתמיד בדבר מסויים – כי זה רק היום – לא שש שנים תמימות.

·         לסיום: אבקש מהתלמידים לכתוב חזרה לביאליק, שיר או מכתב בו יסבירו לו את עמדתם לגבי ההתמדה והרגשתם כלפיה.

 חלק ד - מבחן על התמדה.