בראשית כה, אחים ואחאות בספר בראשית: יעקב ועשיו

מהלך הלימוד:

דרכי הוראה, דידקטיקה  במהלך השיעור:

1. עמידה על הקשר ליחידה הקודמת והדגשת נקודת המוצא של השיעור: בסוף היחידה הקודמת שוחחנו על כך שישמעאל הגשים את ייעודו. ביחידה זו נבחן את מימוש יעודו של יצחק כממשיך זרעו של אברהם.
2. הסבר על מהלך היחידה, כפי שיפורט להלן.
3. קריאת הפסוקים העוסקים בשלושת המפגשים הראשונים והארות של נקודות ראויות לציון ע"י המורה.
4. בקבוצות הדיון (קבוצות בנות 5 תלמידות): לימוד מתוך דף המקורות: קריאת רש"י בפירושו לבראשית כ"ה, כ"ב ד"ה: "ויתרוצצו הבנים בקרבה, קריאת קטע מתוך: "מאבק יעקב ועשו" מאת הרב שלמה אבינר מתוך הספר: טל חרמון, קריאת רש"ר הירש בפירושו לבראשית כ"ה, כ"ג וקריאת דברי המרש"א.

     דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: אם כבר מבטן נפרדות הדרכים, הרי שלא בנו תלוי הדבר?!

     סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו/את מקומם במשפחה/מעמדם בעיני התורה/מעמדם בעיני ההורים לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא זאת.

5. קריאת קטע מתוך המאמר "עלות השחר" מאת הרב חדי לונדין מתוך עלון "שבתון" לפרשת "וישלח":

         דיון במשמעות דברי הרב לונדין ובשאלה: כיצד נוצרו ניגודים כל-כך גדולים בין יעקב ועשו, שני ילדים שנולדו לאותם הורים, שיצאו יחד לאוויר העולם, וקיבלו טיפול זהה?    

         סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו/את מקומם במשפחה/מעמדם בעיני התורה/מעמדם בעיני ההורים לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא זאת.

6. קריאת דברי המדרש בבראשית רבה סג יד, קריאת דברי האדמו"ר מאיזביצה מתוך ספרו "מי השילוח", קריאת קטע מתוך המאמר "עלות השחר" מאת הרב חדי לונדין מתוך עלון "שבתון" לפרשת "וישלח" וקריאת דברי המדרש הגדול בראשית כה כח.

          דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: מהם מאפייניו של "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה" ומהם מאפייניו של "אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים"?

     סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו/את מקומם במשפחה/מעמדם בעיני התורה/מעמדם בעיני ההורים לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא זאת.

7. במליאה: סיכום מסקנות הדיונים בקבוצות. המורה סיכמה את הדיון בשאלה: אם כבר מבטן נפרדות הדרכים, הרי שלא בנו תלוי הדבר?!  באמצעות הרעיון המובע בדברי רבי מרדכי מסלונים על דברי רש"י:

     "כשזה קם זה נופל" מתוך הספר ממעינות הנצח מאת אהרן סורסקי:

     "אילו נאמר 'כשזה נופל זה קם', כי אז היה לנו פתחון-פה להצטדק הלמאי אנחנו מוסיפין בינתיים לשקוע ולשקוע-כי עוד לא נפל זרע אדום; עכשיו שנאמר ' כשזה קם זה נופל', משמע: בנו הדבר תלוי. אם יקום יעקב מיד עשו יפול בנופלים..."

          המורה סיכמה את הדיון בשאלה: כיצד נוצרו ניגודים כל-כך גדולים בין יעקב ועשו, שני ילדים שנולדו לאותם הורים, שיצאו יחד לאוויר העולם, וקיבלו טיפול זהה? באמצעות הרעיון המובע בדברי הרש"ר הירש לפס' כ"ז: "... הניגוד העמוק שבין נכדי אברהם מקורו העיקרי היה-לא רק בתכונותיהם, אלא גם בחינוכם הלקוי. כל עוד היו קטנים, לא           שמו לב להבדלי נטיותיהם הנסתרות, תורה אחת וחינוך אחד העניקו לשניהם, ושכחו כלל גדול בחינוך: 'חנך לנער על פי דרכו' (משלי כ"ב, ו'). יש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו בעתיד, ההולמת את התכונות והנטיות הרדומות בעמקי נפשו, וכך לחנך אותו לקראת המטרה הטהורה, האנושית והיהודית כאחת... המושיב את יעקב ועשו       על ספסל לימודים אחד... מובטח לו שאת האחד הוא מקלקל".

      8. הצגת התוצרים (אופן הדבקת המדבקות) על הלוח.

      9. קריאת הפסוקים בבראשית כ"ה, כ"ט-ל"ד, העוסקים במכירת הבכורה, והסברם ע"י המורה תוך הארות של נקודות ראויות לציון. כגון: הקשר בין דברי עשו "הנה אנכי הולך למות" למדרש המספר שאותו היום היה יום פטירתו של אברהם אבינו; רצף הפעולות שמבצע עשו לאחר מכירת הבכורה מעיד על חוסר עניין בבכורה.

   10. בקבוצות הדיון: קריאת דברי הגמרא בבבא בתרא דף טז, ע"ב, קריאת קטע מתוך המאמר "עלות השחר" מאת הרב חדי לונדין מתוך עלון "שבתון" לפרשת "וישלח", קריאת דברי עו"ד פינחס חליווה מתוך המאמר: "עשו ויעקב-תאומים ולאומים" מתוך הדף השבועי של הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן וקריאת דברי המדרש בבראשית רבה פרשה סג יג.     דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: מה ראה יעקב אבינו לתת נפשו על הבכורה?

   11. הצגת העדשים הכתומים לפני בישול, הצגת צבעם (חום-צהוב) לאחר בישול. עמידה על משמעות הביטוי "האדום האדום הזה"-עדשים, שאינם מבושלים כל צורכם.

   12. במליאה: המשך סיכום מסקנות הדיונים בקבוצות והצגת התוצרים (אופן הדבקת המדבקות).

   13. קריאת הפסוקים בבראשית כ"ז, א'-מ"ה, העוסקים בהחלפת הברכות והסברם ע"י המורה תוך הארות של נקודות ראויות לציון. כגון: האסרטיביות של רבקה, תכונה  בה עסקנו כבר ביחידת הלימוד הקודמת; הסבילות של יעקב ;שינויים בכינויי הדמות; אנלוגיה-השוואה בין ברכת יצחק ליעקב להבטחת ה' לרבקה בעת הריונה; משמעות דברי יצחק עם גילוי התרמית: "גם ברוך יהיה"-השלמה בדיעבד עם הברכה, שניתנה ליעקב.

14. בקבוצות הדיון: קריאת קטע מתוך המאמר: "בא אחיך במרמה וייקח ברכתך" מאת הרב אלעזר אהרונסון מתוך עלון "שבתון" לפרשת "תולדות", קריאת דברי חנן פורת מתוך המאמר: "בירורים מתוך יסורים" שהתפרסם בעלון "מעט מן האור" לפרשת "תולדות, קריאת פירוש הרמב"ן לבראשית כ"ז, ד', קריאת דברי החתם סופר וקריאה מתוך ספרו   של הרב אבינר "טל חרמון" בפרק: "יעקב איש תם". דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: אם רבקה סבורה שעל יעקב לקבל את הברכות, מדוע אינה אומרת זאת ליצחק?  סיכום אופי מערכת היחסים המורכבת בין יצחק לרבקה, בין יעקב ועשו  ובינם לבין הוריהם לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא זאת.

  15. במליאה: סיכום מסקנות הדיונים בקבוצות. המורה סיכמה את הדיון בשאלה: אם רבקה סבורה שעל יעקב לקבל את הברכות, מדוע אינה אומרת זאת ליצחק? באמצעות הרעיון המובע בדברי הנצי"ב: "סיפר הכתוב, כי המכין מצעדי גבר יתברך, סיבב שיפגע יצחק ברבקה בדרך, ותהא נבעתת ממנו מתחילת הכרתה אותו... הקב"ה סיבב שיצחק בא באותו עת מבוא באר לחי רואי, שהיה לו אותו מקום מיוחד לתפילה והתבודדות... והיה אז כמלאך אלוקים נורא מאד... על כן ותקח הצעיף ותתכס, ומאז והלאה נקבע בליבה פחד ממנו, ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם לא בושו לדבר לפניהם. וכל זה הקדמה לסיפור שיבוא בפרשת תולדות,  שהיו יצחק ורבקה חלוקים בדעותיהם, ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים... וכל זה היה סיבה         מהקב"ה שיגיעו הברכות ליעקב דווקא באותו האופן".

  16. הצגת התוצרים (אופן הדבקת המדבקות) על הלוח.

 17. קריאת הפסוקים בבראשית ל"ב, ד'-כ"ד, העוסקים בהכנות לקראת מפגש עשו-יעקב והסברם ע"י המורה תוך הארות של נקודות ראויות לציון. כגון: החלטת יעקב להתעמת לראשונה פנים אל פנים עם אנשים עימם התמודד ולא בדרכים עקיפות או בדרך של בריחה; ביטחון   והשתדלות.

  18. בקבוצות הדיון: קריאת קטע מתוך מאמרו של הרב חיים נבון מתוך:

        פרשה (מקור ראשון) לפרשת "וישלח" "עשו ואלנבי כבשו בקלות",

        קריאת דברי רש"י בפירושו לבראשית ל"ב, ט', ד"ה: "והיה המחנה הנשאר לפליטה", קריאת פירוש הרמב"ן לבראשית ל"ב, ד' ולבראשית ל"ב, ח', ד"ה: "ויירא יעקב מאד", קריאת תפישתו המעניינת של רשב"ם בפירושו לבראשית ל"ב, ז', ד"ה: "באנו אל אחיך אל עשו". דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: "ויירא יעקב מאד" (בראשית        ל"ב, ח'). מדוע פחד יעקב למרות הבטחת ה': "והנה אנכי עמך ושמרתיך כל אשר תלך" (בראשית כ"ח, ט"ו)? סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא זאת.

 19. קריאת הפסוקים בבראשית ל"ב, כ"ה-ל"ב, העוסקים במאבק יעקב עם המלאך, והסברם ע"י המורה.

  20. בקבוצות הדיון: קריאת דברי המדרש בבראשית רבה עז, ג, קריאת קטע מתוך המאמר: "המלאך שהלך לאיבוד/חנן פורת שהתפרסם בעלון "מעט מן האור" לפרשת "וישלח, קריאת קטע מתוך דבריה של נחמה ליבוביץ בספרה עיונים לספר בראשית, בפרק: "וישלח-ויאבק איש עמו". דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: מהי משמעות היאבקות יעקב עם המלאך דווקא לפני הפגישה עם עשו? סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו, המיוצג ע"י המלאך, לאור  הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא את מערכת היחסים בין יעקב ועשו,

  21. קריאת הפסוקים בבראשית ל"ג, א'-י"ח, העוסקים במפגש עשו ויעקב והסברם ע"י המורה תוך הפניית תשומת הלב לריבוי הפעלים המתארים את מעשי עשו העלולים ליצור תחושה של כנות אהבתו את יעקב או של הגזמה הבאה לחפות על השנאה.

 22. בקבוצות הדיון: קריאת פירושו של רש"י לבראשית ל"ג, ד' , קריאת דברי הנצי"ב בפירושו לבראשית ל"ג, ד', ד"ה: "ויבכו", קריאת דעת החתם סופר, בהשפעת מאורעות תקופתו. דיון במשמעות כל אחד מהמקורות ובשאלה: מה תורמים תיאור פרידתם של יעקב ועשו (ל"ג, ט"ז-י"ח) ותיאור קבורת יצחק (ל"ה, ל"ט) להבנת מערכת היחסים ביניהם?       סיכום אופי מערכת היחסים בין יעקב ועשו לאור הדיון שהתנהל בקבוצה ודיון באפשרויות עימוד המדבקות באופן שיבטא את מערכת היחסים בין יעקב ועשו, באופן שיבטא את מערכת היחסים בין יעקב ועשו.

 23. במליאה: סיכום מסקנות הדיונים בקבוצות. המורה סיכמה את הדיון בשאלה: מדוע פחד יעקב למרות הבטחת ה'? באמצעות דברי הרב ישראל אריאל במאמרו: "להשתחרר מן העקבה", שהתפרסם בעיתון מקור ראשון במדור "מן הפרד"ס, לפרשת "וישלח": " עיון בכתובים מראה שעיקר החשש של יעקב הוא שמא יגרום החטא של גניבת הרכות, הוא  החטא שמקנה לעשו יתרון עליו. לכן נוקט יעקב בלשון "קח נא את ברכתי" בשלחו את הדורון. ואחר כך בפגשו את אחיו, אומר הוא: "קח נא את מנחתי".

       המורה סיכמה את הדיון בשאלה: מהי משמעות היאבקות יעקב עם המלאך דווקא לפני הפגישה עם עשו? באמצעות דברי הרב אבינר בספרו טל חרמון בפרק: "יעקב איש תם": "יעקב עומד כאן לפני פגישתו עם עשו. מה שמתרחש הלאה עלול להיראות ככניעה וחנפנות לחזק, כחולשה וכתבוסה... לכן באה פרשה זו ללמד, שפגישתו עם עשו אינה חנפנות       וכניעה אלא אחריות גדולה... כל זה שייך לאסטרטגיית המאבק של יעקב אבינו. הוא מקבל כאן אישור אלוקי למאבקו בכל צורותיו: מאבק פיסי מאבק פנימי, מאבק עם כוחות אנושיים ועם כוחות אלוקיים, מאבק בדרך של מלחמה ומאבק בדרך של התפייסות".

המורה סיכמה את הדיון בשאלה: מה תורמים תיאור פרידתם של יעקב ועשו (ל"ג, ט"ז-י"ח) ותיאור קבורת יצחק        (ל"ה, ל"ט) להבנת מערכת היחסים ביניהם? באמצעות שימוש באנלוגיה להיפרדות אברם ולוט ובאמצעות דברי הרד"ק לבראשית ל"ה, ל"ט: "הקדים עשו לפי שהיה בכור ואף על פי שמכר בכורתו, יעקב היה נוהג בו כבוד ומקדימו לפני מעשיו, שהשלים אתו".

 24. הצגת התוצרים (אופן הדבקת המדבקות) על הלוח.

ע

שו ויעקב