א. קריאת הפס':
(א) וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: (ב) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: (ד) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (ו) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים:
(שמות, ג)
ב. דיברנו על נבואת משה רבנו- אבי הנביאים, פנים בפנים, אספקלריא המאירה.
ג. חילקתי לבנות 6 ציורים הממחישים את הסנה. (אפשר למצוא בקישור ). דיברנו קצת באופן כללי על ציורי תנ"ך כסוג של פרשנות יחד עם הערות על הזהירות שיש לנהוג בשימוש בהם, ועל היתרונות שבכך.
ד. הבנות היו צריכות לעבור על כל היצירות ולכתוב על כל יצירה מה היא האירה לה וחידדה לה בהבנת מעמד הסנה. איזו נקודה מיוחדת באה לידי ביטוי ביצירה. היה מרתק.
ה. דף העבודה- לבד או בזוגות.
הרלב"ג- חליצת הנעלים מלבד היותה דרך כבוד למקום הקדוש, יש בה גם קריאה למשה להתבוננות מעמיקה במראה הגדול שראה. אדם החולץ נעליו מרגיש טוב יותר את המקום שעליו הוא עומד, וכך נדרש משה להתבונן היטב במראה שראה. אין המראה משמש רק כפיתוי למשה שיקרב למקום הקדוש אלא יש במראה גם משמעות פנימית אותו נדרש משה לפענח. אמנם, משה היה נבוך במראה והקב"ה ביאר לו את משמעות המראה בהמשך הדברים
סיימנו בפרשנות על של נעליך מעל רגליך- הסר את מנעוליך מעל הרגליך.
קריאה להיפתח למשהו חדש, לשינוי, לראייה לא מקובעת של העולם...