איוב פרק ז - מענה איוב לאליפז

פתיחה:

מה משותף לעבד, שכיר, חיל (ציורים על הלוח):

(למה הם מצפים? משימות שלא הם בוחרים. זמן ידוע מראש. שכר. רוצים ללכת הביתה. שהיום כבר ייגמר)

עבד/ שכיר/ חייל כמשל לחיי האדם- לבקש מהן לתת נמשל.

פסוקים א-ב:  שאיפה למנוחה (עבד) ולשכר (שכיר)

מה דעתכן על המשל?

פס' ג-ז':

איך איוב עמו מרגיש בתוך העולם שאותו הוא מדמה ליחסי עובד- מעביד?

חייו- "ירחי שוא"- עבודה ללא תועלת.

לילותיו- אין מנוחה "לילות עמל"- סבל ויסורים.

בקרים- "לבש בשרי רימה"

"ויכלו באפס תקווה"-

אין תקוה לטוב.
יגמרו כאשר יאפס חטו (תקוות) החיים. (הרעיון של זמן קצוב)

פס' ח-י:

מה אני? אני רק בן אדם.

לקרוא את הפסוקים ולהסביר על פי איוב.

האדם זמני ביותר.

פס' ט': "יורש שאול לא יעלה"- חז"ל: איוב כפר בתחיית המתים. (עמ' 91 בחוברת)

אבל פי ההקשר לא מחוייב.

  הֲיָם-אָנִי, אִם-תַּנִּין:    כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר (איוב ז,יב)

מצודת דוד:
הים אני - וכי אני דומה אל הים או אל הלויתן אשר שמת עלי משמר להיות כלוא ביסורים מבלי צאת מהם בעת מן העתים כאשר שמת את החול אל הים להיות לו למשמר לבל יעברנהו וכאשר חבשת את הלויתן בנבכי ים לבל יצא בשום פעם שלא יחריב העולם

תהילים ע"ד יג-יד:

יג  אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם;    שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים, עַל-הַמָּיִם.
יד  אַתָּה רִצַּצְתָּ, רָאשֵׁי לִוְיָתָן;    תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּים.
 

ישעיהו פרק כז,א:
א בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם.  {ס}

בראשית א, כ-כא :
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.  כא וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.

תהילים ק"ד כה-כו:

כה  זֶה, הַיָּם גָּדוֹל--    וּרְחַב יָדָיִם:
שָׁם-רֶמֶשׂ, וְאֵין מִסְפָּר;    חַיּוֹת קְטַנּוֹת, עִם-גְּדֹלוֹת.
כו  שָׁם, אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן;    לִוְיָתָן, זֶה-יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק-בּוֹ.
 

בבא בתרא ע"ד ע"ב:

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (ישעיהו כז) והרג את התנין אשר בים ...

 ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם אמר לפניו רבש"ע די שאעמוד בשלי מיד בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב אמר ר' יצחק ש"מ שרו של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו שנאמר (ישעיהו יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו' כמים לים מכסים אל תקרי לים מכסים אלא לשרה של ים מכסים

מה אנוש? מקומו של האדם , בין אדם למקום, על פי איוב ותהילים:

נסחי בלשונך את השאלה הנשאלת בפסוק ה' במזמור ובפסוק י"ז בפרק:

___________________________________________________________________________________

מה יחס האל לאדם לפי תהילים ח' ו'?

____________________________________________________________________________________

מה יחס האל לאדם לפי איוב ז' י"ח? ____________________________________________________________________________________

מה תפקיד האדם לפי תהילים ח' ז'?

_____________________________________________________________________________________

פסוק כ':
חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ--    נֹצֵר הָאָדָם:
לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ;    וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא

מצודת דוד:
חטאתי - ועוד אף אם לו חטאתי מה אני עד שאוכל לפגום בך ועוד הלא אתה נוצר האדם ולמה בראתני להיות נכון לשאתה תפגע בי מכת ידך וכאומר הלא בתחילת בריאתי ידעת כי כן אהיה וכאלו בראתני להנקם בי להיות כמטרה לחץ

ואהיה עלי למשא - תקון סופרים הוא והראוי ואהיה עליך למשא ומוסב על למה שמתני כאומר למה בראתני להנקם בי ולהיות עליך למשא לפגום מה בקדושתך הלא טוב היה העדרי ובלא תקון יאמר שאומר הן קצתי בחיי ולא אוכל לסבול את עצמי ואני עלי למשא והוא מענין לשון מליצה.

•  נחלק דף עבודה המסכם את הנלמד.