תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > מבוא לתורה שבעל פה

מבוא לתורה שבעל פה

הודיה הר שפי, צוות לב לדעת.
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
כיתה: יב

בשיעור הקרוב נעסוק ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. דרך המקורות נתחקה אחר התפיסות השונות, ונראה את הדיוקים בהבנת יחס זה. מסגרת הזמן של התוכן הינה שני שיעורים.

את השיעור נפתח במשימה של הכנת פנקייקים. (יש לארגן מראש - חומרי גלם להכנת פנקייקים, מחולקים לכמה עמדות על פי מספר הקבוצות). 

נחלק את הכיתה למספר קבוצות (כך שבכל קבוצה יהיו עד חמישה משתתפים). כל קבוצה תקבל חומרי גלם ללא הסבר. נקצוב את משך הפעילות לעשרים דקות.

הסבר למורה - העמדת התלמידים בפני חומרים ללא הסבר מציבה את התלמידים בפני הצורך לשער מה מצופה מהם ולחשוב מה ניתן לעשות ממה שקיים לפניהם. יש קבוצות ותלמידים שיבחרו 'להתעלם' מהסיטואציה ולהמשיך לעסוק בשלהם. סביר להניח שבכל כיתה יהיו תלמידים שיבינו ישר את כוונת המשורר, ויהיו כאלה שיצפו מהצד או יעסקו בדברים אחרים. חוסר התערבות המורה בנקודה זו היא חשובה ומשמעותית על מנת לנתח יחד עם התלמידים אח"כ את התהליך.

לאחר תום עשרים הדקות, נזמין את התלמידים חזרה לישיבה בכיתה על פי הקבוצות שלהם. כל קבוצה תלמד את המדרש ותעיין בו בעזרת השאלות המובאות לאחריו:

 

חלק א:

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה ב

פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אדם אחד, ובא אלי בדרך מינות, ויש בו מקרא ואין בו משנה, אמר לי, מקרא ניתן לנו מהר סיני, משנה לא ניתן לנו מהר סיני,
ואמרתי לו, בני, והלא מקרא ומשנה מפי הגבורה נאמרו, ומה בין מקרא למשנה, משלו משל, למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו שני עבדים, והיה אוהבן אהבה גמורה, ונתן לזה קב חיטין ולזה קב חיטין, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן, הפקח שבהן מה עשה, נטל את הפשתן וארגו מפה, ונטל את החיטין ועשאן סולת, ביררה טחנה, ולשה ואפה, וסידרה על גבי השלחן, ופרס עליה מפה, והניחה עד שלא בא המלך, והטפש שבהן לא עשה ולא כלום, לימים בא המלך בתוך ביתו ואמר להן, בניי, הביאו לי מה שנתתי לכם, אחד הוציא את [פת] הסולת על גבי השלחן ומפה פרוסה עליו, ואחד הוציא את החיטין בקופה, ואגודה של פשתן עליהן, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, הוי אומר איזה מהן חביב, זה שהוציא את השולחן ואת [פת] הסלת עליו,

אמרתי לו, בני, אם אמצאך בתוך משנת חכמים יעשו דבריך בדאין, אמר לו, הין, אבל, אמרתי לו, בני, כשאתה יורד לפני התבה בשבת כמה אתה מתפלל אמר לי, שבע, אמרתי לו, ושאר הימים, [אמר לי], תפילה כולה, כמה בני אדם קורין בתורה בשבת, אמר לי, שבעה, במנחה בשבת, בשיני ובחמישי כמה, אמר לי, שלשה שלשה, ועל שבעת המינים כמה אתה מברך, אמר לי, שתים, ברכה לפניהם וברכה לאחריהם, ועל שאר המינים, ברכה אחת, וברכת המזון, שלש, והטוב ומטיב ארבע, אמרתי לו, בני, וכי יש לנו אילו מהר סיני, והלא אינן אלא מתוך משנת חכמים,

אלא כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל, לא נתנה להן אלא כחיטים להוציא מהן סולת, וכפשתן להוציא ממנו בגד.

  • מי הן הדמויות המופיעות במדרש?
  • למי נמשלת כל אחת מהדמויות?
  • המדרש מספר משל, השוו בין כל פרטי המשל לכל פרטי הנמשל.
  • למה המדרש משתמש לדעתכם בשני הדימויים- חיטה ולחם ובפשתן ובגד (מה מוסיף כל אחד מהם)?
  • מה יחסו של המשל למי שלומד רק תושב"כ? מדוע לדעתכם?
  • איך המדרש מבין את תפקידה של התורה בשעל פה?
  • המציאו (וכתבו) משל שמסביר את היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה כפי שאתם מבינים אותו.

 

לאחר הלימוד הקבוצתי נפתח דיון במליאה הכיתתית:

הערה למורה- במהלך הדיון חשוב לתת לגיטימציה לכל התנהגות של תלמיד (גם אם הוא שיחק בפלאפון בעשרים הדקות הראשונות ולא היה שותף בהכנת הפנקייק) ולעודד את התלמידים להעלות את ההתנהלויות השונות. ההבנה הרפלקטיבית של מה שהתרחש תתרום להבנה של הנושא ולהבנה של התלמידים את עצמם.

  • איך הרגשתם בתחילת השיעור?
  • תארו בחירות והתנהלויות שונות שראיתם בין התלמידים בכיתה כתגובה למשימה שפתחה את השיעור?
  • מה אתם בחרתם לעשות? מדוע?
  • כיצד אתם יכולים להסביר את ההתנהגויות השונות בכיתה?
  • האם המשימה היתה לכם נחמדה?
  • כיצד התמודדותם עם הכנת הפנקייק?
  • מה עזר לכם?
  • איך החלטתם מה לעשות?

לאחר שנרגיש שהדיון אודות הפתיחה לשיעור מיצה את עצמו, נעשיר את הדיון דרך התייחסות למשל שלמדו בקבוצות:

  • מה דעתכם על המשל שלמדתם?
  • מה הקשר בינו לבין פתיחת השיעור?
  • מה תפקידה של התורה שבעל פה על פי המשל?
  • מה מקומו של האדם אל מול המסורת?
  • האם יש קשר בין התפקיד שלה לבין המשימה שלכם?
  • מה לדעתכם יכול לעזור לכם על מנת להיות אנשים שמכינים סולת מחיטה ומפה מפשתן?

נזמין את התלמידים לשתף במשלים שכתבו.

 

חלק ב:

נציג בפני התלמידים את 'שולחן ההשראה'.

את שולחן ההשראה נכין לפני השיעור - נסדר על שולחן באופן יפה ונגיש דימויים שונים שיכולים להיות לקשר בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. מומלץ לכלול בין הדימויים את הדברים הבאים (כמובן שניתן להוסיף לרשימה דברים נוספים כיד הדמיון הטובה):

-          בורדות.

-          ספר מתכונים.

-          פטיש ומסמרים.

-          קפלה.

-          חוברת של איקאה.

-          טלפון.

-          מילון.

-          גדר.

-          תמרורים.

-          טלפון.

-          דורבן.

-          שמר דף.

-          עציץ.

 

נבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות. נחלק לכל חברותא דף מקורות. נזמין את החברותות ללמוד את המקורות.

לאחר הלימוד, נזמין אותם לגשת אל שולחן ההשראה לבחור שני פריטים שמבטאים בעיניהם רעיונות שעולים מן המקורות ולהסביר זאת בהרחבה. 

כמו כן נבקש מהם לבחור פריט נוסף מהשולחן שמבטא בעיניהם את היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה כפי שהם מבינים אותה ולהסביר זאת בהרחבה.

 

נאסוף את הלימוד בחברותות במליאה הכיתתית. נזמין חברותות לשתף בפריטים שבחרו ובהסברים שכתבו.

לאחר שמיעת החברותות, ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:

-          האם היו דימויים ופריטים שחזרו על עצמם יותר מהאחרים ומדוע?

-          האם היו הבנות שונות של היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על פי מה שאתם בחרתם?

 

בשיעור פגשנו תפיסות ודיוקים שונים ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. יחס זה מלווה את עולמנו ומהווה בסיס בתפיסה שלנו את עולם התורה.

 

חדש באתר

מסעות למידה
יוצאים לדרך עם מסע למידה למורי מקצועות הקודש ומסע למורי מקצועות רבי המלל.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן