בשיעור הקרוב נעסוק ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. דרך המקורות נתחקה אחר התפיסות השונות, ונראה את הדיוקים בהבנת יחס זה. מסגרת הזמן של התוכן הינה שני שיעורים.
את השיעור נפתח במשימה של הכנת פנקייקים. (יש לארגן מראש - חומרי גלם להכנת פנקייקים, מחולקים לכמה עמדות על פי מספר הקבוצות).
נחלק את הכיתה למספר קבוצות (כך שבכל קבוצה יהיו עד חמישה משתתפים). כל קבוצה תקבל חומרי גלם ללא הסבר. נקצוב את משך הפעילות לעשרים דקות.
הסבר למורה - העמדת התלמידים בפני חומרים ללא הסבר מציבה את התלמידים בפני הצורך לשער מה מצופה מהם ולחשוב מה ניתן לעשות ממה שקיים לפניהם. יש קבוצות ותלמידים שיבחרו 'להתעלם' מהסיטואציה ולהמשיך לעסוק בשלהם. סביר להניח שבכל כיתה יהיו תלמידים שיבינו ישר את כוונת המשורר, ויהיו כאלה שיצפו מהצד או יעסקו בדברים אחרים. חוסר התערבות המורה בנקודה זו היא חשובה ומשמעותית על מנת לנתח יחד עם התלמידים אח"כ את התהליך.
לאחר תום עשרים הדקות, נזמין את התלמידים חזרה לישיבה בכיתה על פי הקבוצות שלהם. כל קבוצה תלמד את המדרש ותעיין בו בעזרת השאלות המובאות לאחריו:
לאחר הלימוד הקבוצתי נפתח דיון במליאה הכיתתית:
הערה למורה- במהלך הדיון חשוב לתת לגיטימציה לכל התנהגות של תלמיד (גם אם הוא שיחק בפלאפון בעשרים הדקות הראשונות ולא היה שותף בהכנת הפנקייק) ולעודד את התלמידים להעלות את ההתנהלויות השונות. ההבנה הרפלקטיבית של מה שהתרחש תתרום להבנה של הנושא ולהבנה של התלמידים את עצמם.
לאחר שנרגיש שהדיון אודות הפתיחה לשיעור מיצה את עצמו, נעשיר את הדיון דרך התייחסות למשל שלמדו בקבוצות:
נזמין את התלמידים לשתף במשלים שכתבו.
נציג בפני התלמידים את 'שולחן ההשראה'.
את שולחן ההשראה נכין לפני השיעור - נסדר על שולחן באופן יפה ונגיש דימויים שונים שיכולים להיות לקשר בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. מומלץ לכלול בין הדימויים את הדברים הבאים (כמובן שניתן להוסיף לרשימה דברים נוספים כיד הדמיון הטובה):
- בורדות.
- ספר מתכונים.
- פטיש ומסמרים.
- קפלה.
- חוברת של איקאה.
- טלפון.
- מילון.
- גדר.
- תמרורים.
- טלפון.
- דורבן.
- שמר דף.
- עציץ.
נבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות. נחלק לכל חברותא דף מקורות. נזמין את החברותות ללמוד את המקורות.
לאחר הלימוד, נזמין אותם לגשת אל שולחן ההשראה לבחור שני פריטים שמבטאים בעיניהם רעיונות שעולים מן המקורות ולהסביר זאת בהרחבה.
כמו כן נבקש מהם לבחור פריט נוסף מהשולחן שמבטא בעיניהם את היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה כפי שהם מבינים אותה ולהסביר זאת בהרחבה.
נאסוף את הלימוד בחברותות במליאה הכיתתית. נזמין חברותות לשתף בפריטים שבחרו ובהסברים שכתבו.
לאחר שמיעת החברותות, ננסה לחשוב יחד עם התלמידים:
- האם היו דימויים ופריטים שחזרו על עצמם יותר מהאחרים ומדוע?
- האם היו הבנות שונות של היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה על פי מה שאתם בחרתם?
בשיעור פגשנו תפיסות ודיוקים שונים ביחס בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה. יחס זה מלווה את עולמנו ומהווה בסיס בתפיסה שלנו את עולם התורה.