תהילים פרק קכ"א - מאין יבוא עזרי?

. נכתוב על הלוח את המילים:

אשא עיני אל ההרים

מאין יבוא עזרי?

נבקש מהתלמידים לדמיין את הסיטואציה בה נשאלה השאלה הזו. היכן נמצא הדובר? עם מה הוא מתמודד? מה לדעתכם הם הרגשות עימם הוא מתמודד כרגע? למה הוא נושא עיניו דווקא אל ההרים?

ניתן לתלמידים להעלות השערות וכיווני מחשבה רבים ככל האפשר.

הערה: מכיוון שהמזמור שגור מאד בפינו, וגם בפיהם של התלמידים, חשוב לשים לב כי הוא בנוי בצורה של שאלה, המונחת בתחילת המזמור: "מאין יבוא עזרי?" ותשובה, המהווה את שאר המזמור. חשוב כי נשהה מעט בשאלה הנוקבת, ומלאת הפחד או הייאוש, ונחוש את עומק הסערה שממנה נבעה אח"כ התשובה.

א.      כעת נעמיק בשאלה הפרשנית - מדוע נושא האדם את עיניו אל ההרים? מי הם ההרים? האם יש להבינם כפשוטם או שמא הם מסמלים דבר מה?

ב.      ניתן לתלמידים את דף הלימוד עם הפרשנים השונים ונבקש מכל מספר תלמידים ללמוד פרשן אחד. כיצד הוא עונה על השאלה מי הם ההרים. לאחר הלימוד נבקש מכל קבוצה להגדיר בכמה מילים מי הם ההרים או למה נושא אליהם האדם את עיניו, לפי הפרשן שכתבה. נשים לב שאפשר לחלק את הפרשנים השונים לשתי קבוצות- הרים כפשוטם (מלבי"ם ודעת מקרא) או כמטאפורה (מדרש תהילים ומדרש רבה)

 ג. כעת נעבור ללימוד המשך הפרק, שהוא התשובה לשאלה שעסקנו בה עד כה "מאין יבוא עזרי?"

(יש כאלו המצביעים על כך שהתשובה טמונה בשאלה- מאין יבוא עזרי? מאין יבוא עזרי! מהאין, שהוא ה', האין סוף ברוך הוא, יבוא עזרי ולא משום דבר שהוא "יש" בעולם הזה, לא בשר ודם ולא איתני הטבע...)

נקרא את המשך הפסוקים (ב-ח) ונבקש מהתלמידים לחלק את הפסוקים לשני חלקים ולומר מיהו הדובר בכל חלק.

פס' ב'- האדם עצמו, פס' ג- הסוף- רעיו של האדם- ע"פ האבן עזרא, או גורמי הטבע- ע"פ הרב שביב שלהלן:

הרב יהודה שביב: ההרים מסמלים כוחות טבעיים איתנים ומוצקים. המהלך בדרך ובליבו חששות, מנסה להיאחז ולמצוא משען ומבטח בגורמים טבעיים. אשרי לאותו היודע כי אין מבטח בלתי ה' לבדו. רק יוצר כל, עושה שמיים וארץ, הוא השומר הנאמן המלווה את האדם יומם ולילה בצאתו ובבואו. אדם המגיע להכרה כזו זוכה אז לשמוע כמין הד של הסכמה מהסובבים אותו. כמו מן ההרים עולות באזניו הקריאות- 'אל ייתן למוט רגליך אל ינום שומרך' וכו', ואותן קריאות באות כתשובה לשאלתו 'מאין יבוא עזרי', אלא שאין גורמי טבע מדריכים את האדם בטרם מצא הוא עצמו את המענה הנכון- 'עזרי מעם ה' ". (מתוך: יסוד המעלה, עיונים בשירי המעלות בתהלים, הרב א. יהודה שביב, ירושלים תשמ"ו, עמ' 46)

ד.      נשאל את התלמידים כיצד לדעתם קרה המהפך בנפשו של הדובר מייאוש וחוסר אונים בתחושה של "מאין יבוא עזרי?" לאמירה מלאת האמונה והוודאות "עזרי מעם ה'"? איך מגיע האדם מתהומות של בדידות וייאוש למקום של אמונה ובטחון?

נשאל את התלמידים האם הם חשו פעם במצב של "מאין יבוא עזרי?" של תחושה של חוסר אונים, ללא אופק וידיעה כיצד לנהוג?

נבקש ממי שמוכן לשתף לומר מה עזר לו לצאת מהמקום הזה, מה חיזק אותו או סייע לו בתוך הקושי?

ה.      נחזור להתבוננות בפסוקים- מהו הביטוי המנחה בפסוקים אלו? שמר. (חוזר שש פעמים במזמור) כיצד מתוארת שמירת ה' על האדם בפסוקים? מה תורם השימוש באמצעי האומנותי של המריזמוס (= אמצעי ספרותי אמנותי: ביטוי לשוני המציב את הקצוות, על מנת לכלול את כל מה שביניהם.) להעמקת תחושת השמירה?

 ו. נשאל את התלמידים כיצד הם מבינים את משמעות הדימוי המופיע בביטוי "ה' צלך"?

נלמד את אפשרויות הפירוש השונות, בדף הלימוד בחברותות או בקבוצות.

סיכום עיקרי הדברים בדף הפרשנות:

מצודת ציון: כמו שהצל מספק לאדם הגנה מפני חום ה', כך ה' יגן על האדם שיוכל לעשות חיל ולהילחם באוייביו. בראשית: הביטוי "בצל קורתי" מתפרש כהגנה ונתינת חסות. המדרש מחדד את העובדה שצילו של האדם הוא בעצם חיקוי והשתקפות של תנועות גופו של האדם. כך גם הקב"ה- שותף לאדם באשר הוא. כאשר האדם במצב של חוסר ביטחון, אם יתחזק ויתגבר באמונתו- במקביל להתחזקותו, ה' יחזק אותו מצידו.

ז. לסיכום לימוד הפרק כולו, נבקש מהתלמידים להשלים במחברתם את המשפט "כשאני מפחד ואיני יודע מאין יבוא עזרי, אני יכול..." נזמין מי שרוצה לשתף במה שכתב.