חורבן וגאולה

הקדמה למורה:

אף אחד לא אוהב להיזכר באירועים קשים, ועוד יותר קשה להתחבר לאירוע קשה שקרה לפני קרוב לאלפיים שנה. בפתיחה לנושא, יש לתת מקום לתלמידים להביע תחושות אלו ואף לעודד אותם, כדי שיהיו קשובים יותר בהמשך. הרעיון שיש להדגיש הוא שאין מדובר בלימוד היסטוריה וגם לא בהכאה על חטא שעלולה להביא אותנו לדכדוך אלא שחז"ל לימדו אותנו שרק מי שלומד לקח מהחורבן יזכה להיות חלק מתהליך הגאולה. לשם כך, צריך ללמוד על מה חרב בית המקדש. ולהביא את הלקחים מהחורבן לחיים שלנו.

מהלך השיעור:

• כתבו את המצוות הבאות על פתק: איסור אכילה בשר וחלב, איסור הלנת שכר, איסור לשון הרע, איסור הלבנת פנים, איסור נקמה, איסור נטירה, איסור מלאכות בשבת, גמילות חסדים, קידוש, מצה, סוכה.
• סדרו את המצוות האלה לפי סדר חשיבותם.
• רשמו לפי איזה קריטריון מיינת את המצוות הנ"ל [ אפשר לדון בשאלה זו בכיתה ולכתוב על הלוח מספר אפשרויות: עשה ולא תעשה, בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, מצוה שכולם מקפידים עליה ומצוה שרבים מזלזלים בה, מצוה תדירה או אינה תדירה וכו'].

תלמוד בבלי יומא דף ט עמוד ב

מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים...

אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים. רשעים היו, אלא שתלו בטחונם בהקדוש ברוך הוא.

לימוד בעל פה (במטרה לברר הבנת הנקרא בסיסית):

1. אלו עבירות גרמו לחורבן בית ראשון? לחורבן בית שני?
2. מה מחדש מקור זה מעבר לרשימה זו?
3. נשווה בין שתי התשובות (רשימה של עבירות): מה נראה לכם חמור יותר? למה?
4. נשווה בין השאלה על מקדש ראשון והשאלה על מקדש שני. אפשר לבקש ממספר תלמידים לקרוא את השאלות, ולבדוק באיזה איטונציה הם בחרו (תמיהה, זעזוע?). ניתן להפנות את תשומת לבם לתוספת שנכנסה באמצע השאלה השניה- 'שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים'.

לימוד בחברותא:

• לדעתך, איך אנשי בית שני העריכו את עצמם מבחינה רוחנית? מה גרם להם לטעות כל כך בגדול ביחס למצבם הרוחני?
• בפועל בית המקדש השני חרב אף הוא, משום שנאת חינם. מה תשובה זו מלמדת אותנו על דרכו של הקב"ה לשקול את מעשינו? [הערה למורה: למרות שתשובה זו ידועה, יש לשים לב למידת החידוש שבה, לעובדה שהיא מוצגת בסוגיה כהפתעה, כחידוש, לכך ש"שנאת חינם" מחקרה כנראה את כל הזכויות שרכשו על ידי לימוד תורה וקיום מצווה, אם כי היא משפיעה על דרך קיומם, אם כי היא מעידה על כוונה לא כשרה].
• "רשעים היו, אלא שתלו בטחונם בהקדוש ברוך הוא" נאמר על אנשי בית ראשון. מה זה מלמד על החיבור בין בני ישראל להקב"ה בתקופת בית ראשון? איך אפשר להבין שהם היו כל כך טובים מצד אחד וכל כך רעים מצד שני?

חזרו לסולם שבניתם. האם הייתם רוצים לשנות משהו בסדר המצוות לאור מקור זה? איזו מצווה הייתם רוצים לשים בראש הסולם? מה האמירה הערכית שלכם בבחירה זו?

הסולם מציב מקום לינארי בין המצוות. בשלב זה, ניתן להפנות את תשומת ליבם של התלמידים שבדרך כלל, אין צורך לבחור בין המצוות, אלא להבין שקיום מצוות נעשה בכמה רבדים: קיום הלכתי (פורמלי), מידות טובות (המשפיעות על הדרך שבה מקיימים מצוות, על הרגש שמלווה את קיומן, על סדר העדיפות שלנו), מוסריות.

הציור המתאים יותר אם כן הוא מעגלים קונצטרים. המקור הזה מלמד אותנו שהמעגל החיצוני יכול לצבוע את המעגל הפנימי בצבעים חיובים או להפך, למחוק את כל הזכויות של לימוד תורה ושל קיום מצוות במובן ההלכתי הצר.

האם לימוד תורה שלי בהכרח גורם לי להיות בן אדם יותר טוב?

מה לדעתכם הדרך לחבר בין לימוד התורה לבין החיים, על מנת שלא נגיע למצב בו אנחנו לומדים תורה בעלי מידות לא טובות?

סגירה שהיא פתיחה:

נצא החוצה למבט על החברה שלנו- אחרי שלמדנו על המעשים שהובילו לחורבן, מה הדברים לדעתכם שאנחנו יכולים לעשות על מנת לקדם את הבניין, את הגאולה?