מצווה ס"ו: הלוואה לעני

נקרין את הסרטון על הבנק ששינה את חיי הנשים הבדואיות בעקבות יוזמה של קרן קורת, מתוך מודל שפיתח מוחמד יונס המכונה 'הבנקאי של העניים' שגם קיבל על כך פרס נובל לשלום.

 נשאל את התלמידים:

• מה עומד ביסוד השיטה?
• מהי מטרתה?
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של גישה זו לעומת קרנות שפשוט נותנות כסף ומזון למשפחות מעוטי יכולת?

נפתח עם התלמידים ב'לקט מצוות' במצוה ס"ו מצוות הלוואה לעני, ונזמין אותם ללמוד את המצווה בחברותות.

נשאל:

1. מהי מטרת מצוות ההלוואה?
2. מדוע מצוות הלוואה נחשבת יותר ממצוות צדקה?
3. מדוע הקב"ה ציווה אותנו לתת הלוואה? (3 סיבות). בחרו את הסיבה הנראית לכם יותר ונמקו מדוע היא המרכזית עבורכם.
4. כיצד מתואר מי שלא נותן הלוואה וכיצד מי ש'מחזיק בה'? מה נלמד מזה לחשיבות המצווה?

נסכם חלק זה של הלימוד ונאמר כי מצוות ההלוואה גדולה יותר ממצוות צדקה מכיוון שהיא גורמת לעני לקום ולצאת ממצבו בעוד שנתינת צדקה, חשובה ככל שתהיה, משאירה אותו באותו מצב של עוני.

הרחבה על המצווה:

נבקש מהתלמידים לזהות מתוך ספר החינוך מהו הפסוק ממנו נלמדה המצווה ונרשום על הלוח - שמות כ"ב, כד -

"אם כסף תלווה את עמי את העני עימך לא תהיה לו כנושה"

(במידת הצורך נסביר את הפסוק: אם אתה מלווה כסף לעני אסור לך לקחת ממנו בכח את ההלוואה חזרה). נשאל את התלמידים, איזו מילה בפסוק נראית לא במקומה ביחס למצוות ההלוואה? נכוון למילה 'אם' ונסביר שלכאורה לפי הפסוק אין חובה כלל להלוות! אז כיצד למד מכך בעל ספר החינוך שזאת מצוות עשה?!

נפנה את התלמידים (אפשר כחלק מדף העבודה שיובא בהמשך, או כהקרנה על הלוח) למכילתא סימן קפ"ב (מופיע גם ברש"י על הפסוק) ונבקש מהם למצוא את התשובה לשאלה:

ר' ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה – רשות, חוץ מזה ועוד שנים: (ויקרא ב' י"ד) "ואם תקריב מנחת ביכורים" – חובה. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? תלמוד לומר (שם, י"ד) "תקריב את מנחת ביכוריך" חובה ולא רשות. כיוצא בו (שמות כ' כ"ב) "ואם מזבח אבנים תעשה לו" – חובה. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? כשהוא אומר (דברים כ"ז ו') "אבנים שלמות תבנה" – חובה ולא רשות. אף כאן אתה אומר: "אם כסף תלוה" – חובה ולא רשות. אתה אומר: חובה – או אינו אלא רשות? כשהוא אומר (דברים ט"ו ט'): "והעבט תעביטנו" – חובה ולא רשות.

לאחר תשובות התלמידים מתוך המכילתא לשאלה איזו מילה בפסוק נראית לא במקומה ביחס למצוות ההלוואה, נחזור על כך שהמילה 'אם' בפסוקנו איו כוונתה שמצווה זו היא רשות אלא זאת מצווה חובה ולומדים זאת מפסוק נוסף בספר דברים פרק ט"ו -

"כי יהיה בך אביון...כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו".

כעת, נפנה את התלמידים למספר מקורות נוספים המדגישים את מצוות ההלוואה, המובאים בדף העבודה המצ"ב (ניתן להוסיף או לשנותו לפי המקורות המובאים בהרחבה).

לסיכום, נזכיר את הפתגם העתיק האומר ש"תן לאדם דג ויהיה שבע לשבוע אחד. תן לו חכה ויהיה שבע לכל חייו". נשאל את התלמידים מה המסר של פתגם זה וכיצד הוא מתקשר למצוה שזה עתה למדנו.

נשלח את התלמידים לאתר 'גיידסטאר', אתר העמותות של ישראל , ונבקש מהם לחפש כמה עמותות עוסקות ב'מתן הלוואות' וכמה עמותות עוסקות ב'צדקה' [התלמידים יגלו שיש כ-528 עמותות העוסקות במתן הלוואות ואילו למעלה מ-2,000 העוסקות בצדקה]. תחילה נשאל אותם מה הם חושבים על זה והאם לאור לימוד המצווה היו משנים, או לחילופין "יש לך הזדמנות לתת סכום כסף מכובד וישנן 2 עמותות אחת של הלוואה ואחת של צדקה. למי תתן ומדוע". לאחר מכן נבקש מכל זוג לבחור עמותה העוסקת בהלוואה, להיכנס לעמוד שלה ולהכיר יותר מקרוב את פעילותה ולהציגה לכיתה בצורה מקורית ויצירתית.

הרחבה והעשרה:

1. מקורות על הלוואה באתר דעת.
2. גליונות נחמה לייבוביץ על פסוק זה.
3. מתוך פניני הלכה על מצוות הלוואה.