מצווה ר"ל - שלא לאחר שכר שכיר

נפתח את השיעור מתוך עולמם של התלמידים שחלקם מן הסתם עובדים או עבדו בעבר ופגשו את עולם תשלום השכר. נשאל 'מי כאן עובד אחר שעות הלימודים ומרוויח כסף'? מתי משלמים לך? מה קורה כשמאחרים בתשלום? מתי היית רוצה שישלמו לך? ועוד.

ניתן בנוסף להקרין סרטון שעוסק בניצול בני נוער בעבודה (מדקה 4 ממש על הלנת שכר), ודרכו לפתוח מכל הנושאים את נושא הלנת השכר.

נכין מראש מספר שאלות בכלי 'טריסידר' (כלי אינטרנטי חינמי לקיום דיונים, ניתן לראות דוגמה להדרכה מהירה ופשוטה באתר 'כלים קטנים גדולים'). נבקש מהתלמידים להביע את דעתם תוך טענת טענות משמעותיות ועריכת הצבעה לטענות שמסכימים איתם. במקביל נקרין על הלוח את הדיון האינטרנטי ונסמן את התשובות המובילות.

אפשרות נוספת היא לחלק את הכיתה לקבוצות דיון כאשר כל קבוצה תדון במקרה מסוים הקשור להלנת שכר ותוציא את הכלל לגבי תשלום השכר.

נכתוב על הלוח, זה לצד זה, את הפסוקים: 

"לא תעשק את רעך...לא תלין פעלת שכיר אתך עד בוקר"(ויקרא יט)

"לא תעשק שכיר עני ואביון...ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש" (דברים כד).

נבקש מהתלמידים להסביר כל פסוק ולעמוד על הדמיון וההבדלים ביניהם. נערוך טבלת השוואה ביניהם.

לאחר איסוף הנתונים, נבקש מהתלמידים להכריע מהי המצווה ובאילו מקרים מדובר.

נפנה למצוה כפי שמופיעה בספר החינוך יחד עם שאלות מנחות (ניתן לערוך כדף עבודה או להציג את השאלות על הלוח):

• על איזה מקרה מדובר בויקרא יט ועל איזה מקרה מדובר בדברים כד? הוכח! ["שכיר יום", אדם העובד במהלך היום - התורה נתנה זמן תשלום כל הלילה שאחריו / "שכיר לילה", אדם העובד במהלך הלילה - התורה נתנה זמן תשלום לכל היום שאחריו].
• כיצד נלמד זמן הפירעון (כלומר זמן התשלום) לעובד השכיר? [משילוב שני הפסוקים - "עד בוקר" ו"עד בא השמש" למדנו שצריך לתת את השכר תוך יום/לילה תלוי בעובד].
• מהו הטעם למצווה זו?  [הטעם הוא שהקב"ה רוצה שנחיה ועל מנת שהגוף יתקיים צריך אוכל וכו' שזה המשמעות של שכר עבודה].
• מנה שני דינים הנלמדים ממצווה זו מעבר לחובת תשלום לפועל בזמן [דין שכירות כלים, דין 'קבלנות', דין השליח וכד'].
• חזור לאחת הדילמות שהועלו בפתיחת השיעור ונסח תשובה לפי המצוה שלמדנו [כך למשל, חובת ההורים לשלם לביביסיטר עד למחרת, ולכן יש להם זמן להשיג כסף מזומן ורק אם לא ישלמו הם עוברים על מצוה זו].
• באיזו מידה מקיימים היום את מצוות 'בל תלין' בעולם ההעסקה הישראלי? מצא הוכחה בדברי בעל ספר החינוך שזה אפשרי [כיום משלמים משכורת חודשית וזה לכאורה עובר על מצווה זו. בספר החינוך כתוב 'שלא נאחר לשכיר פרעונו, אבל יפרעהו תוך זמן קצוב' ולכן יש אסמכתא לעניין].

נאסוף את תשובות התלמידים ונוודא כי עקרונות המצווה מובנים.

נשלח את התלמידים לערוך סקר בנושא 'תשלום בזמן' במרכז המסחרי/בקניון הקרוב לביתם או בקרב חבריהם ומבוגרים הקרובים אליהם. נבקש מהתלמידים לנסח 3 שאלות לסקר, למתקדמים שבהם ניתן לתת לבנות סקר בגוגל-פורם, ונזמין אותם לשתף את הכיתה בתוצאות הסקר.

• נפנה את התלמידים לאתר המתמצת את 'חוק הגנת השכר תשי"ח'  [את החוק המלא ניתן למצוא כאן, כאשר הסעיפים הרלוונטים בעיקר הם 9 - 12 ו - 17], ונבקש מהם למצוא דמיון ושונות בין החוק כיום במדינה לבין ההלכה.
• מתוך כך תעלה השאלה 'אז איך אנחנו עושים את זה כיום?' ואז נפנה אותם לשאול באתר כיפה/מורשת וכד', או שלחלופין נביא להם את התשובה [למשל: מכאן].