הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהנלמד על סיפור הישועה של אהוד בן גרא נגד עגלון מלך מואב, וכיצד יד ה' היתה עימו.
בידי מי הניצחון?
נשמע את השיר ימים של שקט, של להקת לולה [אפשר רק את תחילתו עד שכל הכיתה נאספת לשיעור]. "הנה הם באים ימים של שקט, אחרי הרעש הגדול והנורא". נשאל:
נספר לתלמידים כי כל סיפורי השופטים בספר שופטים נחתמים בתיאור זמן השקט שלאחר הגאולה: "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" (עתניאל בן קנז-ג,יב) "ותשקט הארץ ארבעים שנה" (דבורה וברק- ה, לא) "ותשקט הארץ ארבעים שנה" (גדעון- ח,כח), "וישפט יפתח את ישראל שש שנים" (יב, ז) "והוא שפט את ישראל עשרים שנה" (שמשון- טז, לא).
בסיפור זה ניפגש בדמות של אהוד בן גרא שהושיע את עם ישראל מיד עגלון מלך מואב. נקפוץ לסוף הסיפור, לפסוק כ"ט.נקרא אותו ונשאל:
נקרא את פסוק יב-טו, ונשאל:
נזהה במפה את מקום האירועים.
מומלץ לשלוח את התלמידים לעיין בשתי מפות מתוך הספריה הלאומית - האחת, מפה של ארץ ישראל עם העמים היושבים בה, והשניה, מפה של הנחלות. עליהם לזהות היכן מואב נמצאים במפה הראשונה, (רמז: באזור ים המלח) ומי השבט הנמצא לידה (במפה השניה).
בעיון במפות אפשר להרחיב קצת על תפקיד המפה, על ההבדלים בין מפה מאויירת למפה שאינה מאוירת ועל הסיפור שעולה לנו מתוך המפה.
דגש עבור למידה מרחוק - לאחר החיפוש העצמאי של התלמידים, נפתח בזום את המפה הראשונה, נסמן על המפה היכן יושבים מואב ושבט בנימין, ונדון על משמעות הקרבה ביניהם.
מה ניתן ללמוד מהתבוננות במפה על היחס בין המשעבד למושיע בספר שופטים?
ניתן לראות כי אהוד בן גרא משבט בנימין הוא זה שנלחם נגד עגלון מלך מואב, זהו השבט הקרוב ביותר לשטח ארץ מואב (מלבד ראובן, שעליו יש אומרים שהיה שבט חלש).
פסוק טו - מה אנחנו יודעים על אהוד? "אטר יד ימינו" מה פירוש, למה זה חשוב לדעתכם?
דגש עבור למידה מרחוק - נשלח את התלמידים לעיון באתר לשמאליים, עם הניסיון להבין מהי המשמעות של העובדה שאהוד הוא שמאלי. איך עובדה זו משפיעה על המשך הסיפור (למה שמאליים צריכים מספריים אחרים, סכין אחר וכו') ?
נקרא את הפסוקים ונסביר תוך כדי מילים קשות:
"שני פיות גמד ארכה", "איש בריא", "עלית המקרה", "ויסגור החלב בעד הלהב" ו - "הפרשדונה".
נסכם יחד את התגלגלות פשט הפסוקים - תלמיד אחד מתחיל ומספר במילים שלו את העלילה. לאחר משפט-שניים, מבקשים מתלמיד אחר להמשיך את הסיפור במקום בו הפסקנו את התלמיד שלפניו. כך הסיפור זורם וממשיך מהתחלה ועד לסוף בהשתתפות כל התלמידים.
נבקש מהתלמידים לערוך רשימה של דברים שאהוד תיכנן, ומה הוא קיווה להשיג באמצעותם, ורשימה של דברים שהתרחשו בלי שאהוד תיכנן זאת, ומה קרה בעקבותיהם. בלמידה מרחוק אפשר להזמין את התלמידים לסמן על הפסוקים בצבע (בגוגל דוקס או כלי שיתופי אחר) את התיאורים של מעשה אדם בצבע אחד ואת התיאורים של מעשה ה' בצבע אחר.
נמלא את הטבלה יחד עם התלמידים.
נסכם - אהוד תכנן היטב את ההתנקשות עצמה, אבל לא בטוח אם קיווה גם להצליח לצאת לאחר ההתנקשות ( חיזוק לדבר בכך שחזר לעגלון רק לאחר שכל חברי המשלחת היו רחוקים) ומשם עוד להמשיך ולהוביל את עם ישראל למלחמה במואב. יד ה' היתה עם אהוד - האופן בו נכנסה החרב, והמיקום של הארוע בחדר המקרה, גרמו לכך שעבדי עגלון הבינו, אם בכלל, שמלכם נרצח רק לאחר זמן רב. בזמן הזה הספיק אהוד לברוח ("ואהוד נמלט עד התמהמהם"), ולגייס את עם ישראל למלחמה.
למי ייחס אהוד את הניצחון?
אהוד מבין שה' עימו, וכמו שה' נתן את עגלון בידו, כך ה' ייתן את מואב ביד בני ישראל. אהוד הוא סמל ומופת לדמות טובה של שופט, המכיר שהישועה היא מאת הקב"ה. מנהיגות כזו שמסמנת לעם ישראל מי המושיע היא זו שיכולה לגרום לכך שהארץ תהיה שקטה פי שניים מהזמן הרגיל - "ותשקוט הארץ שמונים שנה".
חישבו על אירוע שהתרחש, אישי או לאומי, בו נפתח חלון הזדמנויות, רגע שיד ה' הופיעה, ונוצרה הבנה שמהרגע הזה יכולים לצמוח דברים גדולים. גשו לבני משפחה גדולים מכם - הורים, דודים, סבים וסבתות ובקשו מהם לספר לכם על רגע זה שהם חוו או שהם שמעו עליו הרבה.
(אפשר לשתף ברגע היסטורי, על כיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, שבתחילת המלחמה היתה התנגדות לכיבוש העיר העתיקה, ורק בסוף המלחמה, כשההבנה שתיכף תהיה הפסקת אש וזוהי שעת רצון שלא תחזור שוב, הוחלט כי צה"ל ייכנס לכבוש את העיר העתיקה).
פתחנו את השיעור בשאלה מה היה מיוחד בתקופה של אהוד בן גרא שהארץ שקטה שמונים שנה? משם יצאנו ללימוד הפסוקים, ראינו כיצד הסיפור בא לידי ביטוי במפה, ואת השתלשלות העניינים בסיפור ההתנקשות בעגלון מלך מואב. לאחר מכן העמקנו בסיפור וערכנו הבחנה בין הדברים שאהוד תיכנן לבין הדברים שהתחרשו ואהוד מינף אותם. ראינו כי אהוד מבין שהישועה היא מאת ה', ומכאן גם שמואב תינתן ביד עם ישראל. חזרנו לשאלה איתה פתחנו את השיעור, והבנו כי מנהיגות שמבינה שהישועה היא מאת ה' - מובילה לזמן רב של שקט. את הישעור חתמנו במחשבה על אירועים, אישיים או לואמיים, בהם נפתח לפתע חלון להזמנויות ולדברים גדולים יותר מהתמתוכנן.
שיתוף
הדפסה
ייצוא