סנהדרין עב ע"א: בא במחתרת - מקרה שי דרומי

ההשוואה בין דין התורה לבין החוק החדש מציפה שאלות חשובות וגם מספרת על הרלוונטיות שיכולה להיות גם לדינים שנראים לכאורה רחוקים מהחיים שלנו כיום. 

מקורות:

1.תיקון לחוק העונשין, 2008

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.

)ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -

(1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;

(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

)ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיח: נחלק את הכיתה למספר קבוצות. נכתוב על הלוח את השם: "שי דרומי" ונבקש מהתלמידים תוך שבע דקות לנסות בעזרת הטלפונים החכמים שלהם לאתר כמה שיותר מידע על מקרה שי דרומי. לאחר כמה דקות של עבודה בקבוצות, נבקש מנציג אחד לספר בקול מה היה המקרה של שי דרומי. בכיתות בהם תרגיל זה איננו מתאים, ניתן לתלמידים לקרוא את הכתבה המביאה את פרטי המקרה:

ב.  כתיבת פסק דין: נבקש מכל חברותא לחזור אל הדינים שלמדנו במהלך השיעורים האחרונים בדין "בא במחתרת" ולנסות לכתוב את פסק הדין של שי דרומי על פי המשפט העברי.  נבקש מאחת החברותות להקריא את פסק הדין שכתבה. ונעורר דיון אם ישנו כזה בשאלה האם אכן זה פסק הדין במקרה שי דרומי על פי מה שלמדנו.

ג. לימוד והשוואה: נחלק לתלמידם את נוסח התיקון לחוק העונשין שנחקק בכנסת ישראל בשנת 2008 בעקבות פרשיית שי דרומי ונבחן יחד את מידת ההתאמה בין חוק זה לבין דין "בא במחתרת" כפי שהוא הוגדר ע"י חז"ל בסוגיות שלמדנו. הנקודות שיש להעלות במסגרת דיון זה הן: החוק וההלכה עוסקות בגנב ומתירות לאדם להרוג אותו בשם ההגנה העצמית. שתיהן מסייגות את האפשרות הזו למקרים בהם נסיבות העניין חריגות (כך לשון החוק ובהתאמה, מה שהסוגיה אומרת לגבי אב ובנו וכדומה). ובכל זאת יש נקודה משמעותית שמבחינה בין החוק להלכה: בעוד ההלכה מתירה את ההרג רק כמגן על בעל הבית מפני רצח, על פי הכלל: "הבא להורגך השכם להורגו", החוק מתיר את הרג הגנב גם כהגנה מפני גניבת הרכוש.

ד. כתיבת סוגיה ודיון: נחלק את התלמידים לקבוצות ונבקש מהן לנסח מעין דיון גמרא (בשפה ובניסוח של הגמרא שלנו) שמציע את דין בא במחתרת כפי שהוא עולה מחוק דרומי. הסוגיה לכאורה שיכתבו התלמידים אמורה לפתוח אותם למחשבות וההרגשות שלהם על ההגינות שבתיקון חוק זה וגם לתרגל אותם במבנה סוגיה (כדאי לתת לתלמידים מילון ארמי עברי ולערוך מעין תחרות בין הקבוצות השונות על דף הגמרא שיראה האותנטי ביותר). לאחר שהקבוצות השונות יציגו את "דפי הגמרא" שכתבו, נפתח את הדיון במסגרת הכיתתית: האם הגיוני לאפשר לאדם הגנה עצמית ואפילו במחיר של הרג, גם כהגנה על רכושו?

ה. כתיבת מכתב: ההשוואה בין חוק דרומי לבין ההלכה העלתה את השאלה עד כמה היחס שלנו לרכוש והרצון שלנו לשמור עליו מצדיק התנהגות אלימה ואפילו הרג של מי שמבקש לפגוע בו. נבקש מהתלמידים לבחור אחת מהדמויות הבאות: השופטת בסיפור דרומי, שי דרומי עצמו, הגנב שהגיע לחווה של שי דרומי, משפחתו של שי דרומי, משפחתו של הגנב שנהרג, המחוקקים בכנסת ולכתוב אליה מכתב לאור הנקודות שהצפנו במהלך שיעור זה. המכתב יעלה בצורה חזקה יותר את ההרגשות והמחשבות שיש לתלמידים על החוק ועל דין "בא במחתרת" בכלל. נבקש מתלמידים המוכנים לשתף במה שכתבו להקריא בקול את המכתב.

ו. חתימה: את השיעור נחתום בשקט של שתי דקות בו התלמידים יתבקשו לחשוב על הרכוש היקר להם ולנסות להרגיש ולחשוב מה הם היו עושים לו מישהו היה מבקש לקחת מהם בכוח את הרכוש הזה. נקודה זו שחוזרת גם אל החזקה של רבא בסוגיה (לפחות על פי הסברו של רש"י שם) תהווה סיכום עדין לשאלה העמוקה שניצבת בפנים הסוגיה בגמרא: מה מידת היחס והקשר שאדם חש לרכושו ולאן זה עשוי להוביל אותו. נבקש ממי שמוכן לשתף במשהו ממה שעבר בו במהלך השקט לשתף את כלל הכיתה.

תשומת לב:

שיעור זה חורג ממסגרת החומר לבגרות בגמרא ועוסק בסוגיה אקטואלית שנידונה במערכת המשפטית כיום. ובכ"ז זו דוגמא מצוינת בשביל לבחון שני עניינים: גם את הרלוונטיות שיש לדיני התורה למערכת המשפט כיום (ואגב הרוצה לעיין בפסק הדין שנתנה השופטת במקרה זה יגלה שהיא מתבססת לא מעט על דיני בא במחתרת של הגמרא) מוגם את ההבחנה שקיימת בין שתי מערכות החוק והמשפט הללו.

מצורף פרוטוקול ערוך מתוך הדיון שנערך בכנסת על חוק דרומי