תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > התמודדות עם החורבן לקראת הגאולה - חלק ב'

התמודדות עם החורבן לקראת הגאולה - חלק ב'

כפתיח לשיעור נראה לתלמידים מספר תמונות היוצרות אשליות אופטיות (או תמונה שמכילה בעצם 2 תמונות אבל לא רואים זאת ממבט ראשון) ונבקש מהתלמידים להגיד מה הם רואים.

(ניתן למצוא למשל כאן, או כאן. יש עוד רבים במרשתת).

נבחר 3 תמונות שהכי מתאימות לנו ולכיתה ונקרין אותן על הלוח. לחילופין, ניתן להדפיס מספר תמונות כמספר התלמידים בכיתה ולתת לכל זוג 2 תמונות בהם יתבוננו.

 

נשאל את התלמידים שאלות מנחות: מה אתם רואים? מה מסייע לכם בראיה זו? מדוע קשה לנו לראות בדרך כלל שני דברים במבט ראשון? איזה דברים מתגלים לנו כשאנחנו מתבוננים מעבר למבט ראשון?

 

נציג לתלמידים את המקורות שנלמד - שני סיפורי חז"ל: אחד על רבי עקיבא ואחד על רבי חייא רבה. הסיפורים מתארים תגובה של החכמים למשהו מסוים שהם רואים. בפרשנות שר' עקיבא ור' חייא נותנים למראה שהם רואים, מתגלה תפיסה מהותית שלהם ביחס לגאולה. בשלב הראשון נחלק לתלמידים את שתי האגדות (מצורפות כאן) עם שאלות מנחות על הלוח שמזמנות השוואה בין המדרשים:

  • מיהן הדמויות המרכזיות במדרשים אלו? מה משותף להן ומה שונה בהן?
  • מה רואה כל רב במישור הפיזי?
  • כיצד מגיב הרב וכיצד מגיבים ההולכים איתו?
  • מה הוא מבין מכך על הגאולה?
  • כל רב מסביר את הבנתו תוך שימוש בפסוקים מספרי הנ"ך. כתבו מהיכן לומד כל אחד ומהו לימודו.
  • מהם לדעתכם המסרים של המדרשים הללו?
  • כתבו שאלה אחת על כל מדרש - השאלה יכולה להיות מידע שלא כתוב והייתם רוצים לדעת, פירוש לעניין מסוים שעלה לכם בלימוד, שאלות משמעות ועומק, שאלות ביקורתיות על המדרש וכד'.

כסיכום ללימוד, נערוך יחד טבלת השוואה מרכזית כזאת.

 

לאחר הלימוד הראשוני של המדרשים והסיכום בטבלה, נעמיק את ההתבוננות על המדרשים והמסרים. ראשית, נאסוף מהתלמידים את המסרים ואת השאלות שכתבו ונערוך על הלוח שתי רשימות [במידת הצורך נוסיף שאלות משלנו על הלוח כפי שמופיע בצמוד לפרשן].

 

נציב בארבע פינות הכיתה מספר דפים מודפסים עם אחד מהפרשנים על המדרשים - המהרש"א, הרב קוק, קרבן העדה והרב צבי יהודה.

לאחר מכן נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה מתחילה את סיבובה בכיתה בפינה אחת. החלוקה לקבוצות נעשית למטרות נוחות, התלמידים לא חייבים לעבוד כקבוצה. נזמין את התלמידים לעבור בארבע הפינות לחבר בין המסרים שלמדו במדרשים לבין הפרשנים ולמצוא תשובות לכמה שיותר שאלות מהשאלות שעל הלוח.

בנוסף, על כל תלמיד לחבר תשובה לשאלה שנמצאת על הלוח שאין לה התייחסות בפרשנים. לאחר מספר דקות נחזור למליאה, נענה יחד על השאלות תוך שימת דגש על הנקודות המרכזיות מכל פרשן. ניתן להוסיף זאת לטבלת הסיכום שערכנו בתחילת השיעור.

הנקודות המרכזיות מהפרשנים:

  • המהרש"א על רבי עקיבא - בוודאי שגם רבי עקיבא הצטער על החורבן אך הוא צחק מכיוון שהשועל שיצא מקודש הקודשים ולא בני אדם. דבר זה הוכיח שנבואת אוריה על השדה החרוש התקיימה וכעת יש לחכות לנבואת זכריה על כך שאנשים עוד ישבו בירושלים הבנויה.
  • הרב קוק על רבי עקיבא - כוחו של רבי עקיבא הוא בראייה לטווח הרחוק, נפשו הגדולה והאמונה העמוקה שבו גרמו לכך שהעתיד שראה רבי עקיבא חיפה על כאב ההווה. זאת יכולת יוצאת דופן שרק דמות כרבי עקיבא יכולה להגיע אליה.
  • קרבן העדה על רבי חייא רבה - כמו שהשחר מאיר לאט לאט כך הגאולה תבוא לאט לאט, וכמו שאדם שיושב בחושך לא יכול לראות פתאום אור גדול אלא צריך להתרגל כך בעניין הגאולה צריך להיגאל בשלבים. בדומה לכך התרחשה הגאולה שבמגילת אסתר.
  • הרב צבי יהודה על רבי חייא רבה - ההתקדמות האיטית של הגאולה היא מפני שהתהליך הוא ארוך וקשה, ושצריך לנקות את כל החטאים וצרות הגלות. דווקא האיטיות נותנת מקום בכל שלב לאור הגדול של הגאולה לחדור לתוך החושך ולהאיר אותו.

 

את השיעור הזה ניתן לסיים עם שני סוגי 'הפנמות' - אחת הקשורה לתוכן של חורבן וגאולה ואחת הקשורה ליכולת לראות את המציאות במבט אחר.

נחבר את הלימוד לאירועים היסטוריים שקרו לעם ישראל מאז החורבן ונבחן את המסרים המרכזיים של המדרשים לאורן.

אפשרות א -  נקרין לתלמידים את התמונה הזו [התמונה היא של יהודים ברומא החוגגים את הקמת המדינה/ההצבעה באו"ם דווקא על יד שער טיטוס]. ראשית, נשאל את התלמידים מה הם מזהים בתמונה ולאחר מכן נבקש מהתלמידים "נניח שאתם שולחים את התמונה כגלויה לרבי עקיבא או רבי חייא רבה - מה תכתבו בצד השני של התמונה?" ניתן זמן לכתיבה ונערוך סבב שיתוף.


אפשרות ב - נקרין על הלוח ציר אירועים של העם היהודי [למשל ניתן להוריד מכאן] ונזמין תלמידים לקדמת הכיתה על מנת שיבחרו אירוע היסטורי שדרכו הם מבינים את אחד המסרים שלמדנו. לחילופין, אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב 'עשרה שלבים בין חורבן לגאולה', ולבקש שיציינו אירועים היסטוריים שהתרחשו מאז החורבן שמסמלים את הדרך לגאולה.

כיוון שונה של הפנמה - נבקש מכל תלמיד לתאר לחברו מקרה שלילי שקרה לו לאחרונה ועל החבר לנסות לגרום לו להסתכל אחרת על המציאות בעזרת המדרשים שנלמדו והמסרים שזוקקו.

חדש באתר

מסעות למידה
יוצאים לדרך עם מסע למידה למורי מקצועות הקודש ומסע למורי מקצועות רבי המלל.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן