דברים הבאים מחמת הסעודה- חלק א

פתיחה למורה- היחידה תחולק לשלושה שיעורים במהלך אחד ארוך שבו כמה מחלקי המערך משותפים לכל השיעורים והיתר יש לכל אחד בפני עצמו. חלוקת המערך ע"פ שיעורים, נושאם ומקורות הלימוד:

1. שיעור ראשון – שני סוגי מאכלים שפוטר הלחם מברכה ראשונה ואלו שלא (סעיפים א' – ב').
2. שיעור שני – דינם של פירות וסוגי שתייה שונים בסעודה והלכות נלוות (סעיפים א, ג', ח' וי"א ומקור מפניני הלכה).
3. שיעור שלישי – מעמדו של הלחם (דף מקורות).

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח בשני דברים:

1. נציג תמונה של אריה.  תחילה נהרהר יחד מה תמונה זו קשורה לשיעור הלכה?!  אחר כך, נאמר שאין כאן שום בלבול, אכן אנו בשיעור הלכה ולא מדעים ותמונה זו קשורה למה שנלמד היום. נפנה לתלמידים את המשימה לנסות במהלך השיעורים למצוא את הקשר בין תמונתו של האריה למה שנלמד. נציע לא להזדרז בדבר אלא ראשית להיות פנויים להבין ואחר כך תינתן בהמשך הזדמנות להשיב.
2. סיפור על האורח ניסן, האוכל ומה שהיה איתו:

בשבת אחת ארח אצלו דוד את חברו ניסן. ניסן אינו דתי אולם בעת שהתארח השתדל להקפיד על שמירת השבת, הליכה לתפילות, הליכה עם כיפה ואפילו אמירת ברכות לפני האוכל ואחריו. דוד לא זכה להתחנך בבית דתי אך קצת ידיעות ביהדות היו לו והוא כל הזמן היה פתוח לשמוע וללמוד עוד. ביום שישי בצהרים כשהגיע הגישה לו אשתו של דוד לחם עם מריחות שימרח לו כרצונו.  לפני שהתיישב ניגש ליטול את ידיו ללחם ברך המוציא והחל לאכול. ניסן ידע שאין צורך בנוסף לברכה על הלחם לברך גם על המריחות. פעם הסבירו לו שמכיוון שלאדם באותו רגע עיקר האוכל הוא הלחם והמריחות הן רק להטעימו קצת, הברכה עליו פוטרת את הברכה על המריחות.  את זה הוא הבין... אך מה שארע בסעודות השבת הוא ממש לא הבין...

בערב, לאחר שנטל את ידיו ללחם ואכל מן המוציא רצה לברך בנפרד על יתר המאכלים והשתייה שהוגשו לשולחן: עוף, סלט ירקות ואורז, מיץ ויין  אולם העיר לו דוד שהלחם פוטר גם את המאכלים הללו ואין הוא צריך לברך עליהם בנפרד. טוב, כפי שהסביר לו דוד כך נהג כל הארוחה. גם כשהגישו לשולחן בסוף הארוחה למנה אחרונה גלידה, פודינג ופירות, הוא החל באכילתם ללא ברכה. אולם להפתעתו עצר אותו שוב דוד והסב את תשומת ליבו לכך שהפעם עליו לברך על המנות אחרונות בנפרד.

ניסן היה מבולבל לגמרי. כל כך הרבה מאכלים יש, כיצד ידע אלו מאכלים פוטר הלחם ואלו לא? הוא ידע שעניין הברכות זה דבר חשוב שמצד אחד אכילה ללא ברכה נחשבת ללקיחת דבר ללא רשות ומצד שני, יש להיזהר מברכה לבטלה, ברכה שאינה נצרכת.

בנוסף לבלבול, לא היה מובן לו מדוע יש מאכל שפוטר מאכלים כמו: עוף, ירקות כשהם לא נאכלים יחד איתו בכלל (לעומת דברים שנאכלים עם הלחם כגון: מריחות שונות שאז זה מובן מדוע הלחם פוטר אותן מברכה ראשונה), מדוע אין לברך על מאכלים אלו כל אחד בפני עצמו.

ויותר מכך מדוע נבחר הלחם להיות זה שפוטר את המאכלים ולא איזשהו מאכל אחר? (לדוגמא מה עיקרי לאדם באותו רגע)  

נסכם ונציין שלניסן יש שלוש שאלות משמעותיות שבירורן חשוב גם לנו-

1. אלו מאכלים פוטר הלחם ואלו לא?
2. מדוע יש מאכל שפוט מאכלים כמו עוף וירקות שאינן מאכלים עם הלחם (בניגוד לממרחים)?
3. מדוע נבחר הלחם להיות הפוטר של כל המאכלים?

כדי לדעת את התשובות על השאלות נעיין במס' מקורות. נעיר שהבירור ייקח מס' שיעורים אך יהיה מעניין מאוד. לפני שנתחיל במהלך הבירור, נשתמש במס' תמונות או ציורים שילוו אותנו תוך כדי שלא נלך לאיבוד בו.

נדביק או נצייר על הלוח את דמותו של ניסן, לפניו ציור של שולחן גדול שמופיעים עליו רק כלי אוכל. נכין מראש תמונות של מאכלים ושתייה, אחד או יותר מכל סוג: ממרח חומוס, סלט מטבוחה (עגבניות מבושלות מעוכות) עוף, אורז, סלט ירקות, מים, יין, תה, גלידה, פודינג ופירות. נציג לתלמידים את כל מיני סוגי המאכלים והשתייה ונגיד שאלו הוגשו לניסן (פרט לתה, אך אותו הוספנו כדי לברר מה דינו). מה שנעשה ביחד לאורך כל לימוד הנושא הוא, נדביק בשולחן רק מאכלים וסוגי שתייה שנפטרים בברכת המוציא ומה שלא ומצריך ברכה בפני עצמו נדביק מחוץ לשולחן.

נציין שאת הבירור נעשה לפי החלוקה והסדר הבאים:

1. שני סוגי המאכלים שנפטרים בברכת המוציא ואלו שלא (בשיעור הנוכחי). 
2. ודינם של פירות בסעודה וסוגי שתייה שונים (בשיעור הבא).

נתחיל כעת בהדבקה של מה שידוע לנו מהסיפור. נדביק בתוך השולחן את הסוג הראשון, מאכלים שנאכלים עם הלחם.  מתוך מה שהוגש מתאימים המאכלים הבאים: החומוס והמטבוחה. נוכל להקיף אותם בעיגול ולכתוב מתחתיהם מאכלים הנאכלים עם הלחם.

כעת נפנה למקור לבדוק מה דינם של יתר המאכלים בסעודה (פרט לפירות והשתייה) המשתייכים לסוג השני של המאכלים שנפטרים בברכת המוציא.

מפגש ראשוני עם המקור

נכתוב על הלוח מה כולל המקור - פרק ל"א סעיפים א'-ב'.

בנוסף, נחלק דף קטן  ובו מושגים מבוארים שמופיעים בסעיפים, שחשוב להבין אותם לפני העיון במקור. נקרא ונסביר.  הדף יעמוד מול התלמידים לאורך הלימוד בכל שלושת השיעורים.

תחילה נקרא את סעיף א':

לפני קריאתו נבקש מהתלמידים למצוא תוך כדי הקריאה מהו סוג המאכל השני שפוטר הלחם (נעיר שניתן לענות על התשובה גם בלי להבין כל דבר שכתוב בסעיפים ושיהיו דברים שנדלג עליהם) על מנת שיוכלו להגיע לתשובה יותר בקלות, נסב את תשומת ליבם למבנה של הסעיף שמחולק לשלושה חלקים:

1. האחד, מההתחלה ועד המילה "האדם".  בחלק זה מדובר על סוג המאכל הראשון שפוטר הלחם אותו כבר הזכרנו.
2. השני, עד המילים "נכלל בברכת הפת", כאן מובא דין  נלווה לנושא היחידה, אליו נחזור אחר כך בלימוד יתר הדינים הנלווים בשיעור הבא (ועל כן ניתן לדלג עליו תוך כדי קריאה בשלב זה)
3. והשלישי, עד סוף הסעיף, מובא מה שרצינו לדעת על הסוג השני של המאכל שנפטר בברכת המוציא (בשלב זה לא נתייחס לדינם של פירות בסעודה)

נקרא את סעיף א'. לאחר הקריאה,  נבקש מהתלמידים לנסות להשיב על השאלה- מה סוג המאכל השני שפוטר הלחם. בהתאם לתשובה נוסיף ונבאר אנו מהו סוג המאכל השני שפוטר הלחם (כל מאכל שמוגש לסעודה שמוסיף לשובע של הסועד).

נקרא את סעיף ב' ונסביר גם אותו: 

בסעיף יש פירוט מה דינו של אותו סוג מאכל (ניעזר בדף מושגים שחולק להבנה טובה יותר של הסעיף). כאן נוסיף את המסקנה המתבקשת, שכל מה שאינו נאכל עם הפת או שאינו בא להשביע את הסועד אלא נאכל בשביל טעמו הטוב אינו נחשב לחלק מהסעודה ועל כן יש לברך עליו לפני. לכן, מגוון המנות אחרונות נכללים בסוג זה של מאכל שאינו נפטר בברכת המוציא. ניתן דוגמאות (כגון: מוס שוקולד וכיוצא בזה. אפשר לבקש גם מהתלמידים להציע).

נחזור לציור של ניסן. ע"פ מה שלמדנו נמשיך במיון המאכלים. את העוף, סלט ירקות והאורז נדביק גם בשולחן.  נקיף אותם בעיגול ונרשום מתחתיהם נאכלים כדי להשביע. את הגלידה והפודינג נדביק מחוץ לשולחן. גם אותם נקיף בעיגול ונכתוב תחתיהם נאכלים בגלל טעמם הטוב והמתוק להנאה.

התבונות

נחלק דף עבודה

סגירה שהיא פתיחה

נסכם, הכרנו סוג נוסף שני של מאכלים שנפטרים בברכת המוציא בנוסף לזה הראשון שהזכרנו בסיפור. מתוך כך הבנו מה מאפיין את אותם מאכלים שלא נפטרים בברכת המוציא. מה שלמדנו בשיעור זה נוגע לשתי שאלותיו הראשונות של ניסן - הדמות מהסיפור.

בשיעור הבא נברר את דינם של פירות בסעודה ושתייה מכל הסוגים. 

הרחבות למורה

• בסיפור מובלעים שני עניינים הלכתיים שמובאים כדרך אגב, אולם אזכורם יצריך התעכבות. העניינים הם: דינו של אוכל הנאכל עם הלחם ממש כגון: מריחות וכיוצא בזה. והשני, היחס לברכות, שמצד אחד יש להיזהר לא לברך ברכה לבטלה ומצד שני, לשים לב לא לאכול ללא ברכה כי נחשב הדבר ללקיחת משהו ללא רשות.
• השאלה ביחידה היא מה פוטר הלחם מברכה ראשונה.  לגבי ברכה אחרונה כאן אין הבדל וכולם נפטרים בברכת המזון.  את זאת כמובן יש לציין תוך כדי לימוד (לגבי דברים שנפטרים זה מובא בדף ההלכות בסעיף ב', אולם לגבי דברים שאינם נפטרים זה לא נכתב במפורש)
• כשנעלה את המושג לפתן נבדיל בין לפתן במובנו ההלכתי ,פירושו כל דבר שמלפתים בו את הפת לבין פירושו האחר המקובל בין האנשים, תבשיל פירות במובן של קינוח (לפתן במובן של קינוח דינו ככל קינוח אחר בתוך הסעודה שיש לברך עליו ברכה ראשונה ואינו נפטר בלחם)
• כשמדברים על הסוג השני של המאכלים שנפטרים בברכת המוציא (כל מה שמוסיף לשובע של הסועד) חשוב להדגיש שאותו מאכל לא צריך להשביע בפני עצמו אלא להוסיף לשובע.

הערות מתודיות:

• ציורם או תמונתם של ניסן מהסיפור בפתיחה, השולחן והמאכלים ילוו אותנו לאורך שני השיעורים הראשונים. בעניין זה יש לתכנן מראש באיזה אופן אנו רוצים אותם בציורים או בתמונות ולדאוג לכך בהתאם (ניתן גם בשילוב) ניתן לשלב עם הנ"ל דף אישי לכל תלמיד עם כל המרכיבים והוא במקביל לשיוך שנעשה לפני כולם, כל תלמיד יעשה גם לעצמו.  
• לגבי פתיחת כל שיעור. הפתיחה של השיעור הראשון היא המרכזית ונוגעת לכל השיעורים, ולכן היא גדולה יותר.  שתי הפתיחות של שני השיעורים הבאים הן קטנות יותר ובגלל מבנה המערך כולו אין צורך במעבר לכך.