נלמד על המצווה לברך בעת ראיית חכם מופלג בתורה מחכמי ישראל וחכם בחכמה כללית מאומות העולם, מה התנאים לקיום המצווה ומשמעותה. נרחיב על מעלתה של חכמת התורה מתוך השוואה בינה לבין החכמות הכלליות.
השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.
משמעות ברכת " על הניסים" הנאמרת בחנוכה ובפורים. הברכה היא תפילת הודיה שמשתלבת בברכת המזון ובתפילת שמונה עשרה בתפילת ההודאה היומיומית "מודים ..", בהתייחסות לאזכור הנס ההיסטורי.
בשיעור הקודם, שעסק חודש אלול, למדנו שבסליחות שבחודש אלול אנו מתפללים על הקשר בין עם ישראל לקב"ה. בשיעור זה נעסוק בהלכות הסליחות, ונלמד שהדרך לגאולה השלמה היא דוקא דרך המעשים ה'קטנים', הרגישות לזולת, ההתפייסות בין אדם לחברו וכו'.
נלמד על המצווה לברך ברכת "אשר יצר", ואת פרטיה העיקריים. נבין את משמעות מילותיה, את המורכבות והפלאיות הרבה הטמונות במבנה מערכות הגוף, ומתוך כך את חשיבות ההודאה על תפקודו הבריא והסדיר.
האם מי ששכח לספור יום אחד את ספירת העומר יכול להמשיך ולספור בשאר הימים? דרך מחלוקת הפוסקים בשאלה זו נעסוק באיזון בין ערך השלמות והשאיפה אליה מצד אחד, לבין ערך ראיית 'חצי הכוס המלאה' מצד שני.
נלמד על שתי הברכות אחרונות: מעין שלוש ובורא נפשות, מתי ועל מה מברכים אותן מתוך התבוננות בכך שבהודאה על האוכל מודים באופן ייחודי על מיני המאכלים והמשקים.
ההלכה למעשה הינה פעמים רבות 'השורה הסופית' של דיון, שמטרתה לאזן בין צדדים וערכים שונים. ניפגש בעיקרון זה דרך הלכות חול המועד, שמאזנות בין שיקולים שונים: שמחת החג שמביאה לאיסור מלאכה מחד, וצרכים שונים המביאים להגבלת איסור זה מאידך.
מטרת המערך היא להכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ולזהות את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.
בשיעור זה נלמד שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל. יש מצב שבו ביטול הכלל הוא השמירה על עצם הדבר שבגללו נוצר הכלל, מצב זה נדרש מהפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתיך".
הלכות עשויות להיראות במבט ראשון כאוסף פרטים והגבלות, אך כשמתבוננים בטעמן מגלים שמאחורי הפרטים קיימת מגמה לעצב את חיינו באופן נכון יותר וחיובי יותר. בשיעור זה נפגוש עיקרון זה דרך הלכות מלאכה ביום טוב, ולאור זאת נבקש לזהותו במרחבי חיים נוספים.
נלמד מהם הדברים הבאים מחמת הסעודה שנפטרים בברכת המוציא על הלחם ואלו שלא, נגלה את מעמדו המיוחד של הלחם שבשל כך הוא פוטר וננסה להעמיק מדוע קיבל הלחם מעמד מרכזי זה.
השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.
המשנה מדברת על כך ש'הפרשת ביכורים' נעשית על ידי אמירה. האמירה "מקדישה" את הפרי לביכורים. בשיעור אנו נעסוק ביכולת ליצור מציאות של קדושה על ידי דיבור. כך למשל שאדם מקדיש בדיבורו את פירות הביכורים עוד בשדהו ועד להבאתם לבית המקדש למקרא ביכורים.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
בשיעור נתייחס למקור החיוב בברכת המזון, נזכיר עניינים מסוימים שמופיעים בשלוש ברכות הראשונות בברכת המזון, וההשלכה ההלכתית שיש לכך. נעמיק מעט בתוכן של אותן ברכות ונכיר את שמותן. כמו כן נלמד על התוספות שיש להוסיף בברכת המזון בימים מיוחדים.
הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים,
נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם...
לכניסה לסקר לחצו כאן