מטרת השיעור ללמוד לשמוח ולהודות על מה שיש. נדגיש כי בפסח עם ישראל מודה על כל החסדים הקטנים שנעשו עמו כשיצא ממצרים ומפורטים בפיוט "דיינו". הודיה והלל נמצאים במקום מרכזי בהגדה.
דווקא לפני "שולחן עורך", כשכולנו כבר משתוקקים לאכול, מופיע המרור. בשיעור נעסוק בתפקידו של המרור בליל הסדר כמשל לאתגרי החיים עצמם, ועל הצמיחה מתוך ה"מרור" האישי שלנו.
נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.
הדיבור הוא ביטוי להלכי הנפש. כאשר האדם מרגיש בגלות, נמצא במצוקה, גם הדיבור שלו חסר, מגומגם. בנ"י היו בגלות והדיבור שלהם היה משועבד. יציאת מצרים היא גאולה של הדיבור. נתבונן גם אנחנו בדיבור שלנו. מתי הוא ב"גלות" וכיצד נסייע לו "להגאל".
מטרת המערך היא להכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ולזהות את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.
בשיעור זה נלמד שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל. יש מצב שבו ביטול הכלל הוא השמירה על עצם הדבר שבגללו נוצר הכלל, מצב זה נדרש מהפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתיך".
השיר עוסק בסימני הטבע, המבשרים לנו על שינויי העיתים. הוא מתמקד בתנועה המעגלית של העולם, המבטיחה כי החולף עוד ישוב. ההתבוננות בשינויים המתרחשים בחוץ, בחילופי העונות, מעלה בנו תחושות שונות, של בטחון, יופי וגעגוע חליפות.
הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים,
נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם...
לכניסה לסקר לחצו כאן
הרשמה לרשימת תפוצה
