חומרי הוראה > יסודי > גאולה

חג הסיגד, חג שיבת ציון של יהודי אתיופיה, הוא חג של חלום. מהו החלום? מהו החלום שלנו ומה החלום של חג הסיגד היום?

לכבוד חג החירות המתקרב, נבקש בשיעור הקרוב לעמוד יחד על המשמעות העמוקה של המעבר מעבדות לחירות, ולהעצים כך את התחושה הפנימית "כאילו אנו יצאנו ממצרים".

על מנת שבית המקדש יבנה אנחנו צריכים לכמוה אליו ולרצות בו.

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל " (יגאל אלון). גם לעם יש זיכרון ועם ישראל מצווה על כל יהודי לזכור את הזכרון של העם.

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל " (יגאל אלון).

נוסף על ההיכרות עם משמעות היום, ומנהגיו, נבקש לערוך יחד "תיקון למצור", ולהקיף את ירושלים בדברים מחיים ומיטיבים יותר.

בשיעור שלפנינו נעסוק במקרא ביכורים. דרך עיון בפסוקים נלמד על חשיבות הכרת הטוב על הגאולה ועל הארץ שבאה לידי ביטוי במצוות הביכורים.

השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.

נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.

הדיבור הוא ביטוי להלכי הנפש. כאשר האדם מרגיש בגלות, נמצא במצוקה, גם הדיבור שלו חסר, מגומגם. בנ"י היו בגלות והדיבור שלהם היה משועבד. יציאת מצרים היא גאולה של הדיבור. נתבונן גם אנחנו בדיבור שלנו. מתי הוא ב"גלות" וכיצד נסייע לו "להגאל".

הכרות עם המושג העפלה ומושגים נוספים.

תחנות על סיפורי העפלה שונים.

הכרות עם ההעפלה והדמייתה.

עיון והתבוננות בסיפורו של מעפיל. קשייו והתמודדויותיו.

ציר זמן הסטורי.

לכבוד חגה של ירושלים ננסה לגעת בנקודה פנימית שירושלים העיר מייצגת ומהווה עבורנו במשך דורות, כמקום מפגש בינינו ובן ה' במקדש, בעליה לרגל, ועוד. מתוך כך נכיר במשמעות שיבתנו הניסית אליה במלחמת ששת הימים, ובמשמעותה עבורנו כיום.

הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל.

השיעור יעסוק בשאלה מהו החלק העיקרי במגילה. בשיעור תוצע ההבנה שגם חלקים בסיפור שלכאורה נראים לא עיקריים למרכז הסיפור, גם להם יש משמעות וחשיבות. השיעור יתמקד בחלקה השני של המשנה.

נבקש לחולל בין התלמידים והמקור מפגש חדש, קרוב ואישי, מתוך הזדהות ומתוך התייחסות לעובדה שהמלים בו כוללות את כל הדורות כולם, ואותנו בתוכם. נתעכב בעיקר על מילות המשפט הראשון בפיוט, ונכיר לחנים וביצועים שונים שיתווכו לנו את משמעויותיו.

בשיעור שלפנינו נעסוק במקרא ביכורים. דרך עיון בפסוקים נלמד על חשיבות הכרת הטוב על הגאולה ועל הארץ שבאה לידי ביטוי במצוות הביכורים.

לעתים משמעותם של מאורעות מתגלה רק כעבור זמן, בעוד שבעת התרחשותם הם נראים סתמיים או אפילו נוגדים את מגמת החיים.

בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ.