לאחר לימוד כללי של כל הלכות הלוואה, נתמקד במערך זה בערך העצמאות העולה משתי ההלכות הראשונות אודות חשיבות הבאת העני למצב שלא יצטרך לבריות, ואודות עדיפות ההלוואה על הצדקה. בהמשך נתבונן במשמעות העצמאות בחיינו.
שיעור זה הוא הראשון בסדרת שיעורים העוסקים בשאלתו של רבי יוחנן בן זכאי על הדרך הטובה שבה ראוי לאדם לדבוק כדי להיות טוב וישר. בשיעור זה נעסוק בתשובתו של רבי אליעזר על מידת ה"עין הטובה". נלמד על 'עין טובה כלפי עצמי', על הסתפקות ושמחה במה שיש לי ומתוך כך נרכוש עין טובה כלפי הזולת. נבין מדוע מי שהוא בעל עין טובה אהוב על הכל והכל אוהבים אותו.
נלמד על שתי הברכות אחרונות: מעין שלוש ובורא נפשות, מתי ועל מה מברכים אותן מתוך התבוננות בכך שבהודאה על האוכל מודים באופן ייחודי על מיני המאכלים והמשקים.
נלמד על המצווה לברך ברכת "אשר יצר", ואת פרטיה העיקריים. נבין את משמעות מילותיה, את המורכבות והפלאיות הרבה הטמונות במבנה מערכות הגוף, ומתוך כך את חשיבות ההודאה על תפקודו הבריא והסדיר.
נלמד על סוגי המאכלים שמברכים עליהם מזונות, מה מבדיל אותם מלחם ובאיזה מצב נברך עליהם כמו לפני ואחרי לחם. נעסוק ונברר תוך כדי ההבחנות השונות כמה ומדוע חשוב לברך את הברכה המתאימה למאכל לפי סוגו והכמות האוכלים ממנו.
משמעות ברכת " על הניסים" הנאמרת בחנוכה ובפורים. הברכה היא תפילת הודיה שמשתלבת בברכת המזון ובתפילת שמונה עשרה בתפילת ההודאה היומיומית "מודים ..", בהתייחסות לאזכור הנס ההיסטורי.
נלמד על המצווה לברך בעת ראיית חכם מופלג בתורה מחכמי ישראל וחכם בחכמה כללית מאומות העולם, מה התנאים לקיום המצווה ומשמעותה. נרחיב על מעלתה של חכמת התורה מתוך השוואה בינה לבין החכמות הכלליות.
דרך המפגש עם הלכות ברכת שהחיינו, וזיהוי האירועים השונים בהם אנחנו זוכים לומר ברכה זו, נבקש לעמוד על אופיה המיוחד, ועל הההזדמנות החשובה שהיא מעניקה לנו, להכיר בשמחות הקטנות והגדולות המתרחשות בחיינו, להנכיח אותן, ולהודות עליהן.
יש יתרון וחשיבות לכך שכל אדם יבחר לקחת חלק כלשהוא בהכנות לשבת, גם אם הללו יכולות להיעשות או נעשות על ידי אחרים. השותפות בהכנה מראה על הקשר לשבת והרצון בבואה.
נלמד מהם הדברים הבאים מחמת הסעודה שנפטרים בברכת המוציא על הלחם ואלו שלא, נגלה את מעמדו המיוחד של הלחם שבשל כך הוא פוטר וננסה להעמיק מדוע קיבל הלחם מעמד מרכזי זה.
בהבדלה אנו מלווים את השבת שנפרדת מאיתנו, אנו מתמקדים הן בקדושתה העליונה, והן בהארתה את חיי המעשה וימות השבוע הקרבים – הארה המהווה ביטוי נוסף של קדושתה. בשיעור נבקש להבין כיצד שלביה השונים של ההבדלה מכילים ומבטאים את שני הפנים הללו.
בשיעור נתייחס למקור החיוב בברכת המזון, נזכיר עניינים מסוימים שמופיעים בשלוש ברכות הראשונות בברכת המזון, וההשלכה ההלכתית שיש לכך. נעמיק מעט בתוכן של אותן ברכות ונכיר את שמותן. כמו כן נלמד על התוספות שיש להוסיף בברכת המזון בימים מיוחדים.
הנושא המרכזי בהלכות חג השבועות הוא ביטוי אהבת התורה והשמחה על קבלתה. בדרך כלל מתנות פחות ופחות משמחות ככל שעובר הזמן; בתורה אין זה כך, שכן היא רלוונטית לכל אדם ולכל דור (ומסיבות נוספות).
ההלכה למעשה הינה פעמים רבות 'השורה הסופית' של דיון, שמטרתה לאזן בין צדדים וערכים שונים. ניפגש בעיקרון זה דרך הלכות חול המועד, שמאזנות בין שיקולים שונים: שמחת החג שמביאה לאיסור מלאכה מחד, וצרכים שונים המביאים להגבלת איסור זה מאידך.
האם מי ששכח לספור יום אחד את ספירת העומר יכול להמשיך ולספור בשאר הימים? דרך מחלוקת הפוסקים בשאלה זו נעסוק באיזון בין ערך השלמות והשאיפה אליה מצד אחד, לבין ערך ראיית 'חצי הכוס המלאה' מצד שני.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
מתוך הנס הגדול שהפך את ההתרחשות בשושן הבירה מיגון לשמחה, נוצרו הלכות פורים. ההלכות נועדו להזכיר לכולנו את הנס, ולחוות את הנס הזה בכל שנה ושנה. בעזרת המערך הבא ננסה להבין את השתלשלות האירועים מהסיפור ההיסטורי ועד לקיום ההלכות היום.
חודש אלול הוא חוליה אחת בתוך תמונה שלמה של סיפור שמתחיל בחתונה, ממשיך במשבר ובבקשת סליחה וסופו בהתחדשות של קומה חדשה בקשר. על כן, אוירת הרצינות בחודש אלול איננה רצינות של עצבות אלא של הציפיה להתחדשות הקשר בין עם ישראל לקב"ה, ושל לקיחת אחריות ותיקון המעשים.
מטרת המערך היא להכיר את המהלך הכללי של ליל הסדר, כתמונה אחת שלמה, ולזהות את האמצעים המגוונים בהם אנו משתמשים לסיפור יציאת מצרים: יצירת סקרנות, חווית החירות, סיפור מילולי, חווית השעבוד והיציאה, הודאה לה'.
הלכות עשויות להיראות במבט ראשון כאוסף פרטים והגבלות, אך כשמתבוננים בטעמן מגלים שמאחורי הפרטים קיימת מגמה לעצב את חיינו באופן נכון יותר וחיובי יותר. בשיעור זה נפגוש עיקרון זה דרך הלכות מלאכה ביום טוב, ולאור זאת נבקש לזהותו במרחבי חיים נוספים.
לפניך עבודה שאתה צריך לעשות לסיכום החומר שלמדנו. מטרת העבודה הינה ליצור חיבור בינך לבין אחת המלאכות האסורות, תוך שיקוף של הבנתה, קישורה לחיינו והצגתה באופן יצירתי.
העירוב נועד למנוע מצב של הכנה מיום טוב ליום חול. איסור ההכנה מקודש לחול מבטא את קיומם של שני המימדים הללו בחיינו, ומטרתו היא לשמור את מקומו הגבוה של מימד הקודש, ולאפשר לנו לחוות אותו בשלמות.
כל אחד מאיתנו אינו רק אדם פרטי, אלא גם חלק מהאומה כולה. נתינת מחצית השקל הינה ביטוי סמלי לרצונו של כל יחיד לתת למען האומה ולפעול להגשמת ערכיה. רעיון זה מהווה עיבוד של פירוש הרש"ר הירש, המובא בהרחבות.
הלכות הצדקה אינן מתייחסות רק לנתינת הצדקה בפועל, אלא יש בהן התייחסות נרחבת למימד הרגשי – של העני, של העשיר ושל המתרים. נזהה התייחסות זו בהלכות שלפנינו, ונתבונן במשמעות הדבר לחיינו.
מתוך קריאה קרובה וקשובה של נוסח התפילה בשיעור, נעמוד על טיב הבקשות המובלעות בתפילת הדרך. נתבונן באופיין השונה של הפניות. כמו כן, נעמוד על המתח ונבחין בין הצורך בשמירה אישית וקרובה, ובין הנקיטה בלשון רבים על משמעויותיה.
פרק מתוך חוברת "שירת הלב" העוסקת בהוראת תפילת שמונה עשרה בצורה מעמיקה ויצירתית. הפרק עוסק בברכות: רפואה, שומע תפילה והודאה. לפרטים נוספים pcohen94@gmail.com
מסעות למידה יוצאים לדרך עם מסע למידה למורי מקצועות הקודש ומסע למורי מקצועות רבי המלל.
מהבלוג שלנו
הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים,
נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם...
לכניסה לסקר לחצו כאן
הרשמה לרשימת תפוצה
