חומרי הוראה > יסודי > ארץ ישראל

בשיעור זה נלמד על תהליכי צמיחה בצמח ובאדם, ומתוכם נכיר את תהליכי הצמיחה שהתרחשו בגוש קטיף בתחום החקלאות (הצמחים).

הקשר בין אדם לאדמה הוא קשר חזק ומהותי מאוד. קשר זה בא לידי ביטוי באופן חזק ומיוחד אצל אנשי גוש קטיף, ונשמע במיוחד אצל העוסקים בחקלאות. מה הייחוד בקשר לאדמה? ומה הקשר שלנו לאדמה?

נעסוק בשיעור בחלוצי גוש קטיף. נספר על התיישבותם במקום שומם והפיכתו למקום פורח ומלא חיים. נשים לב ונדגיש את האמונה והאופטימיות שאפיינו את תושבי המקום – תכונות שהניעו אותם לעשייה מלכתחילה, והביאו אותם להצלחה. דרך סיפוריהם נחשוב על חלוציות וראשוניות- על קשיים וכוחות. נעמיק במושג ה"חלוציות" ונקשר אותו לחייהם.

חג הסיגד, חג שיבת ציון של יהודי אתיופיה, הוא חג של חלום. מהו החלום? מהו החלום שלנו ומה החלום של חג הסיגד היום?

הצעה לשיעור על חג הסיגד. על הגעגועים לארץ הקודש, המנהגים הייחודיים ומהותו של החג הקדום שנחוג עד היום בקרב קהילת ביתא ישראל.

עיון בשירו של אריק אינשטיין "ארץ ישראל". על הפער בין החלום הציוני להגשמתו, ובין הצורך לקביעת יעדים נוספים להמשך קיומו של המפעל הציוני.

בשיעור שלפנינו נבקש לקבל ולספוג מעט ממידותיו של רב הכותל, הרב גץ זצ"ל. מתוך מפגש עם דמותו החמה, המאירה ומלאת האהבה לעם ישראל, לארץ ישראל, ולירושלים, שעולה מתוך ארבעה סיפורים נפלאים על אודותיו.

חלוקת הארץ לנחלות השבטים מקבלת הד ותרגום לימינו כשאנו מבקשים למצוא מקום וביטוי לכל "שבט" ופלג שקיים בנו כיום, כעם השב לארצו מגלויות רבות, וכחברה רב תרבותית, מרובת עולמות ערכים, צורות חיים, מפלגות, תפיסות עולם ועוד, וגם ברובד הפרטי, בתחושה שכל אחד מאיתנו כשהוא נתון בתוך קבוצה, כתה ומשפחה, ראוי ל"נחלה" ולמקום משלו, שיתאים למידותיו ולייחודיותו. בחינת הצורך כאז כהיום למצוא לכל "שבט" מקום ראוי והולם לגודלו ולצרכיו, היא העומדת בבסיס הלימוד שלנו היום.

השיר מתאר את תחושותיו של הדור החלוצי הצעיר, בימים שקדמו להקמת המדינה. דור זה ראה בביטול את מורשת הוריו שחיו באירופה, אך ככל שעבר הזמן והסכנה נשקפה ליהדות אירופה, רבים מהחלוצים החלו לחוש את הגעגועים וההתרפקות למשפחתם ולדרך בה התחנכו.

מיד עם כניסת יהושע והעם לארץ, הם מתבקשים לצאת לקרב, ולהתעמת באופן ישיר עם תושבי יריחו, מוקפת החומה.
האופי הניסי שנושאת הלחימה ביריחו מחזקת את בטחון העם בדרכו לכבוש את הארץ כולה, ואת האמונה כי הם זוכים לליווי אלוקי, אבל גם מעוררת שאלה לגבי הצורך "להיגמל" מניסים ולפתח עצמאות ובטחון בלב העם, ובכחו לנצח עם השגחתו של ה', בדרך הטבע... בשיעור נבקש לדון במשמעותם של ניסים, בעצמה הרבה המתלווה אליהם ובהשלכות המורכבות שבהסתמכות עליהם, בימי יהושע כמו גם בימינו.

בשיעור נעסוק בשירו של עלי מוהר, "שיעור מולדת". מתוך השיר נראה את הערגה של המשורר לארץ ישראל היפה של 'פעם', בדור בו הוגשם החלום הציוני. בשיעור נלמד באיזו מידה תמונת העולם של דור המייסדים שגויה, ומה בכל זאת ניתן להוסיף ולקבל ממנה.

בשיעור נעסוק בשיר "אור וירושלים" של יוסף שריג, ודרכו נכיר את ייחודה הגאוגרפי והרוחני של ירושלים.

בשיעור זה נלמד על תהליך קניית מערת המכפלה מידי עפרון החתי. תהליך זה מלמד אותנו על ההשקעה שצריכה להיעשות על מנת להיקשר לארץ ישראל.

פירות הארץ שאנו שמחים עליהם בט"ו בשבט מבטאים את הקשר המיוחד בין עם ישראל לארצו.

לאחר סיום לימוד הנושא של צפון הארץ, התלמידים יתבקשו להכין עבודה מסכמת על אזור זה.

"יכול להיות שזה נגמר"? שירו של יהונתן גפן מעלה תהיות בנוגע לרלוונטיות של המפעל החלוצי שהחל בראשית המאה ה-20, ושלכאורה לא נותרו לו דרכים לקדם את פיתוחה של המדינה. בשיעור נתוודע לתגובות שהשיר הצליח לעורר, ועל הדרכים הרוחניות והגשמיות בהן אנו מסוגלים לתרום למדינה.

הבקשה לגשם היא היוצרת קשר בינינו לבין הקב"ה, והיא מיוחדת רק לארץ ישראל.

בשיר עוסק הדובר במעבר המהותי בין נדודיו בגלות ובין הנדודים שהוא חווה כעת, בביתו בארץ ישראל. עולה ממנו תמונה מורכבת ועשירה מאד על הפלא שבתחושת השייכות שבשיבה הביתה, דרכה נבקש להתבונן על המפגש האישי שלנו עם ארץ ישראל, ביתנו.

בשיעור שלפנינו נעסוק במקרא ביכורים. דרך עיון בפסוקים נלמד על חשיבות הכרת הטוב על הגאולה ועל הארץ שבאה לידי ביטוי במצוות הביכורים.

בשיעור הקרוב נעמוד על הנס הגדול שעשה לנו הקב"ה בהקמת מדינת ישראל. ננסה ליצור הבנה פנימית יותר, מתוך הזדהות, של המהלך שעבר על העם שלנו, מלהיות עם ללא בית, להיותו ריבון ושליט בארץ אבותיו. לאחר מכן, נפגוש ונכיר את מילות התפילה לשלום המדינה.

בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ

בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

דף עבודה על הקו העירוני בירושלים.

דף מלווה ומעורר מחשבה לשיר 'ירושלים של זהב'.

דפי עבודה על תמונות מכיבוש ירושלים.

דף עבודה על מלחמות ישראל

דף עבודה משווה בין מפת ארץ ישראל לפני מלחמת ששת הימים ואחריה.

דפי עבודה על התמצאות במפה ומציאת המדבר בתוכה.

דף עבודה סביב איור על טו בשבט.

דף מקורות עם הכוונה בנושא היחס לסביבה.

דרך לימוד סיפור קבורת שרה, נערוך היכרות עם העיר חברון- אחת מארבע ערי הקודש בארץ ישראל.

דפי עבודה על צמחים וחיות במדבר, דרכי השרדותם ואפיונם המיוחד.

הכרות עם המושג העפלה ומושגים נוספים.

תחנות על סיפורי העפלה שונים.

הכרות עם ההעפלה והדמייתה.

עיון והתבוננות בסיפורו של מעפיל. קשייו והתמודדויותיו.

ציר זמן הסטורי.

שירון שירי ארץ ישראל.

על געגועים וכמיהה לארץ ישראל.

השוואה בין ארץ ישראל למצרים.

מתוך רצון למצוא חיבור אישי של כל אחד מבני הכתה להמצאותו לשייכותו לארץ, נעסוק בשיעור בנס הגדול שזכינו להתרחשותו לפני כמה עשורים בלבד, ובעובדה כי הוא נוכח בחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

מתוך רצון למצוא חיבור אישי של כל אחד מבני הכתה למדינת ישראל, נעסוק בשיעור בנס הגדול שזכינו להתרחשותו לפני כמה עשורים בלבד, ובעובדה כי הוא נוכח בחייו של כל אחד ואחת מאיתנו.

לכבוד חגה של ירושלים ננסה לגעת בנקודה פנימית שירושלים העיר מייצגת ומהווה עבורנו במשך דורות, כמקום מפגש בינינו ובן ה' במקדש, בעליה לרגל, ועוד. מתוך כך נכיר במשמעות שיבתנו הניסית אליה במלחמת ששת הימים, ובמשמעותה עבורנו כיום.

הקריאה בסיפור "מעשה העז" מזמנת עיסוק עשיר ומורכב בשאלות שונות על גאולה, ושיבה לארץ ישראל.

בשיעור ננסה לעסוק בשאלה מדוע דווקא ירושלים נבחרה להיות עיר בירה.

שיעור על הסמל של העיר ירושלים- האריה.

בשיעור שלפנינו נעסוק במקרא ביכורים. דרך עיון בפסוקים נלמד על חשיבות הכרת הטוב על הגאולה ועל הארץ שבאה לידי ביטוי במצוות הביכורים.

הבנה מעמיקה של הקול הקורא :"לך לך"- היציאה של אברהם מחרן לא"י, והכרות עם אנשים שעשו ועושים את המסע הזה, עד היום.

הטקסט המרכזי בו נעסוק הוא "אמנת השמיטה". בשיעור הכפול נלמד את אמנת השמיטה, נרחיב את היבטיה החברתיים ע"י למידה חקרנית. לסיכום התלמידים יכתבו מאמר עמדה במטרה לשכנע אחרים לחתום על האמנה.

הטקסט המרכזי בו נעסוק הוא "אמנת השמיטה". בשיעור הכפול נלמד את אמנת השמיטה, נרחיב את היבטיה החברתיים ע"י למידה חקרנית. לסיכום התלמידים יכתבו מאמר עמדה במטרה לשכנע אחרים לחתום על האמנה.

בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ.

בתאריך כ"ט בחשוון חוגגים בני העדה האתיופית את "חג הסיגד", המסמל עבור בני העדה את הכמיהה לעלות לציון. כדי לקרב את התלמידים לקשיי העלייה, ניצור קשר בין חוויותיהם של התלמידים, הורים, והסבים והסבתות, שהגיעו לארץ.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

היחידה תעסוק במדרש וסיפור חוויתי העוסקים בשמירה על איכות הסביבה. נתמקד בהפקת משמעות מהמדרש בפן הערכי וכיצד משמעות זו עשויה לבוא לידי ביטוי אישי ע"י התלמידים. נחזק את ערך שמירת הסביבה ושמירת העץ בסיפור "על אורן והאורן שלו" של לאה נאור.

הכרות מעמיקה עם ברכת "מעין שלוש". בברכה זו יש תמצית של שלוש ברכות מברכת המזון. תמצית זו עוסקת בהודאה לה', תודה על א"י ובקשה לבניין ירושלים.

בשיעור הקרוב נעמוד על הנס הגדול שעשה לנו הקב"ה בהקמת מדינת ישראל. ננסה ליצור הבנה פנימית יותר, מתוך הזדהות, של המהלך שעבר על העם שלנו, מלהיות עם ללא בית, להיותו ריבון ושליט בארץ אבותיו. לאחר מכן, נפגוש ונכיר את מילות התפילה לשלום המדינה.

משמעות ברכת " על הניסים" הנאמרת בחנוכה ובפורים. הברכה היא תפילת הודיה שמשתלבת בברכת המזון ובתפילת שמונה עשרה בתפילת ההודאה היומיומית "מודים ..", בהתייחסות לאזכור הנס ההיסטורי.