דברים הבאים מחמת הסעודה- חלק ג

פתיחה למורה- היחידה תחולק לשלושה שיעורים במהלך אחד ארוך שבו כמה מחלקי המערך משותפים לכל השיעורים והיתר יש לכל אחד בפני עצמו. חלוקת המערך ע"פ שיעורים, נושאם ומקורות הלימוד:

1. שיעור ראשון – שני סוגי מאכלים שפוטר הלחם מברכה ראשונה ואלו שלא (סעיפים א' – ב').
2. שיעור שני – דינם של פירות וסוגי שתייה שונים בסעודה והלכות נלוות (סעיפים א, ג', ח' וי"א ומקור מפניני הלכה).
3. שיעור שלישי – מעמדו של הלחם (דף מקורות).

פתיחה והזמנה ללימוד

נקשר לשני השיעורים הקודמים: לאחר שלמדנו על כל מה שפוטר ולא פוטר הלחם, נעסוק כעת בשאלתו השלישית של ניסן – הדמות מהסיפור, והיא: מדוע קיבל הלחם מעמד כזה מרכזי?

נציג שוב את תמונת האריה ונשאל מי יכול לשער כיצד תמונת האריה קשורה  לנושא (נאמר שרמז לכך יש בשאלתו השלישית והאחרונה של ניסן שזה עתה הזכרנו). בהתאם לתשובותיהם נוסיף ונסביר גם אנו, כשם שהאריה הוא מלך החיות כך הלחם הוא מעין מלך כל המאכלים וכדברי הגמרא:ראש לכל האוכלין.

מפגש ראשוני עם המקור

נחלק דף ובו מס' מקורות שמוכיחים שללחם מעמד מיוחד. בכל אותם מקורות כשמדובר על לחם הכוונה לכל מה שהאדם צריך כדי לשבוע ולהתקיים. יוצא שהלחם נבחר להיות שם כולל לכל אותם מאכלים. 

נקרא את המקורות ונסביר (אפשר תוך כדי שאילת שאלות כגון: האם במקורות הכוונה היא רק ללחם? מה כולל השם לחם?) נוכל לבקש מהתלמידים למרקר את המילה לחם בכל מקור.

עתה נשאל:

• מדוע קיבל הלחם מעמד כזה?

נפגיש את התלמידים עם תשובה שנושאת בחובה רעיון חדש ועמוק ושמובא במקור נוסף קצר של הרב חרל"פ אותו נקרא ונסביר. תקציר התשובה - ע"פ דעה מסוימת עץ הדעת ממנו אכלו האדם וחווה ללא רשות היה חיטה. יוצא שהחטא של נטילת דבר ללא רשות נעשה בחיטה ממנה מפיקים לחם. כתוצאה מהחטא ירדה החיטה ממדרגתה והפכה לצמוח כעשב. אכילת הלחם עם ברכה לפני והיותו פוטר את יתר המאכלים המשביעים שנאכלים איתו באותה סעודה מהווים תיקון לחטא.

התבוננות

שאלות במחברת:

1. איזה עץ היה עץ הדעת?
2. איזה חטא נעשה באותו עץ?
3. מה גרם אותו חטא לאותו עץ?
4. כיצד אותו חטא מתוקן היום?
5. מדוע קיבל הלחם מעמד מרכזי זה של היותו פוטר את יתר המאכלים הנאכלים בסעודה?

הצעה להפנמה לכל שלושת השיעורים

לאחר לימוד רציני וארוך נסתפק בהצעה להפנמה קלילה. נבקש מהתלמידים מתכון לאפיית לחם מכל סוג שהוא כגון: חלה, לחמנייה, פיתה וכיוצא בזה. ניתן למלא את המשימה מס' תלמידים ביחד. את המתכון יש לכתוב על גבי חצי דף של A4.  את כל המתכונים נצרף לחוברת קטנה. ניתן לערוך כריכה יפה משולבת בקישוטים ובמשפטים בעלי מסר.  את החוברת נצלם ונחלק לכל אחד מן התלמידים.

ניתן גם לשיעור הבא לבקש מכל קבוצת תלמידים לאפות את אחד הסוגים של הלחם. 

סיכום

במהלך ארוך תוך הכרת מושגים חדשים, למדנו על שני סוגי מאכלים שנפטרים בברכת המוציא. מכאן נפגשנו עם סוג נוסף שמוגש בתוך הסעודה אך אינו נחשב חלק ממנה ולכן מצריך ברכה ראשונה בפני עצמו. עסקנו גם בדינם של שני דברים נוספים שמוגשים בתוך הסעודה: פירות וסוגים שונים של שתייה. בלימוד על פירות ראינו שההלכות מורכבות יותר. 

כמו כן, למדנו על דינים נוספים הקשורים לנושא. מתחילת הלימוד ובמהלכו ליוותה אותנו השאלה מדוע קיבל הלחם מעמד כזה. באמצעות עיון במקורות נוספים נוכחנו יותר במעמדו המיוחד.  במענה לשאלה הנ"ל מצאנו שתי תשובות, האחת על דרך הטבע שנוגעת להיבט הגשמי והשנייה עמוקה ורוחנית יותר שמתייחסת להיבט הרוחני.

סגירה שהיא פתיחה לכל שלושת השיעורים

נסיים בסיפור חוויה אישית אמיתית קטנה עם שאלה למחשבה בסופה. החוויה: מידי ערב שבת בשעה שכל המשפחה יושבת לסעוד את סעודת השבת מוצאת את עצמה חברתי אומרת שוב ושוב לילדיה להקפיד לאכול כזית לחם כדי ששאר המאכלים בסעודה שיאכלו ייפטרו בברכת המוציא. מה שקורה הוא שילדיה מסתפקים בטעימה קטנה וזהו, אחר כך הם פונים ליתר המאכלים. 

• כעת לאחר העיסוק הממושך בתפקידו של הלחם בסעודה מכל הבחינות, אם הייתם נוכחים שם איך הייתם מסבירים ומשכנעים את אותם ילדים לאכול את כמות הלחם הדרושה (ולא רק מהסיבה ההלכתית)?