ארעיות

משחק פתיחה ודיון

נפתח את השיעור בתרגיל פשוט:

נשמיע בכתה שיר כלשהו (אפשר: שיר הקשור לסוכות). נבקש מהתלמידים לטייל בין השולחנות בכתה, ומיד כשהשיר מפסיק, להתיישב בכסא הקרוב אליהם ביותר. אחרי שכולם התיישבו במקומותיהם החדשים, נספר לתלמידים שאת השיעור נעביר כך, במקומות שאינם המקומות הקבועים שלנו בכתה.

נשאל את התלמידים, בסבב: 

• האם אתם מרוצים מהמקום שמצאתם?
• מה טוב בו?
• מה פחות מוצא חן בעיניכם?
• האם יש בו משהו שונה מהמקום הקבוע שלכם?

במהלך הדברים, נרשום על הלוח מילות מפתח שאמרו התלמידים, המתייחסות לחוויה שלהם. אחרי שנשמע את כולם, נקרא מילים שונות מתוך הלוח ונסכם את התרגיל:

נעיר את תשומת הלב לכך שאפילו שינוי כל כך קטן כמו מעבר מכסא לכסא באותו חדר יכול לשנות הרבה מאד. נציע, שאולי רק בגלל שבכלל עשינו שינוי כלשהו, ולא משנה כרגע מהו, התחושה כולה מתחדשת ומשתנה. ולא משנה אם המקום שמצאנו לעצמנו טוב יותר או פחות בעינינו. השינוי מעורר אותנו מאד, וגורם לנו להבין דברים חדשים על המקום הקבוע שלנו, וגם על הדברים שאנחנו אוהבים יותר או פחות, ועוד..

תרגיל ציור, ושיחה בעקבותיו

נחלק  לתלמידים דף ריק. נבקש מהם לצייר עליו (לתלמידים בכתה ב', אפשר להציע לכתוב) ציור הממחיש, בכמה שיותר שלבים יום בחייהם. מהבוקר,עד שהם הולכים לישון. נדגיש שהם לא צריכים לבחור יום מיוחד שקרה בו משהו מסויים, אלא לצייר איך בדרך כלל נראה יום חול רגיל בשבוע.

נבקש מהם לצייר לפחות חמש תחנות קבועות במהלך היום (לתלמידים הזקוקים להצעות וריענון הזכרון ניתן להציע: איך הם מתעוררים, איך נראית ההתארגנות בבוקר, היציאה לבית הספר, שיעורים, הפסקה, חזרה הביתה, ארוחת צהרים, מה הם בד"כ עושים אחה"צ?  הכנת שיעורי בית, מקלחת, פיג'מה, ארוחת ערב, סיפור לפני השינה? איך נרדמים? ועוד ועוד לבחירתם).

כדאי מאד להסתובב בין התלמידים במהלך תהליך הציור, כדי לבדוק שכולם מבינים היטב את המטלה, ולסייע למי שחווה קושי לתרגם את סדר היום לציורים, ועוד. בגמר המלאכה, נזמין את מי שרוצה לספר על הציור שלו ולפרט מה מתואר בו.

כדאי לשבח את התלמידים על עבודותיהם. כעת נשאל:

• שמתם לב כמה דברים קבועים יש ביומיום שלנו?
• איזו מסגרת קבועה וברורה יש לימים, שאפשר לצייר ציור שיתאים כמעט לכל יום?
• האם אתם זוכרים פעם שהיה שינוי גדול בסדר היום שלכם פתאום, באמצע שבוע רגיל?

(אם התלמידים מתקשים לתת  דוגמאות, המורה יכול לנדב משלו, למשל: הלכתי לישון בצהרים כי בערב  היתה חתונה, התלבשנו חגיגי, נסענו רחוק, רקדנו, שמחנו וחזרנו באחת בלילה הביתה...)

• איך הרגשתם?
• האם זה היה מסיבה מסוימת?
• האם אתם אוהבים שינויים כאלה?

נסכם את תשובות התלמידים, ונאמר ששינויים הם דבר נדיר יחסית, ושכמו ששינינו מקום בכתה, כך גם כשמשתנה משהו מסדר היום הקבוע שלנו, אנחנו מגיבים לזה ומרגישים את זה מאד מאד. כמו שאמרנו כשהחלפנו מקומות זה עם זה, אנחנו לומדים כך גם על המצב הקבוע שלנו, על סדר היום או המקום הקבוע, וגם על המצב החדש, ובעיקר: עלינו.

העמקה וחיבור לחג הסוכות

כעת נקרא יחד את הפסוקים מויקרא כ"ג:

"וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה', שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת."

נשאל את התלמידים אם יש למישהו רעיון איך הפסוקים האלה קשורים לשיעור שלנו.

• באיזו מצווה הם עוסקים? 
• למה היא קשורה לכל מה שדיברנו עליו עד כה?
• האם אתם יודעים באיזה עוד שם נקראת סוכה?

נמקד את השיחה סביב יסוד הארעיות בחג. נשאל:

• האם אתם מרגישים שינוי בחג סוכות?
• מהו?
• איך זה לאכול ולישון ולקשט ולנקות ועוד בית שאיננו הבית הרגיל שלנו?
• האם אתם מתגעגעים לימי החול בבית הרגיל במהלך החג, או שאתם אוהבים להיות בסוכה ?
• יש לכם רעיון מדוע?

הצעה להרחבה בכתות בהן דיון כזה מתאפשר:

נקרא יחד את התלמידים את השיר הבא של  לאה גולדברג, מתוך "שירי סוף הדרך":

 לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל

עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,

לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל

בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,

לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

נשאל:

• מה לדעתכם מבקשת המשוררת בשיר?
• מה המשמעות של "לבל יהיה יומי כתמול שלשום, לבל יהיה יומי עלי הרגל"?
• מה כל כך לא רצוי בהרגלים, לדעתכם?

(מובן שניתן להרחיב כאן עוד ועוד ולצלול לתוך שורות השיר, הכל לפי יכולת הכתה ורצונו של המורה).

גם בכתות בהם הרחבנו וקראנו את השיר, וגם בכתות בהם דילגנו עליו, נסכם את הדיון ונאמר שחג סוכות נותן לנו מתנה נפלאה ויקרה. להרגיש קצת ארעי בתוך החיים הקבועים שלנו.

הארעי הזה יש בכוחו לחדש אותנו, ולרענן את היומיום. מתוכו אפשר ללמוד מה אנחנו אוהבים, למה אנחנו מתגעגעים בחיי הקבע, מה היינו רוצים לשנות.. נשאל: 

• האם אתם משקיעים זמן רב כל כך בקישוט החדר הקבוע שלכם כמו שאתם עומלים על קישוט הסוכה?
• מדוע?
• האם הייתם רוצים לקחת משהו מתחושת הסוכה לתוך החיים הרגילים?
• אם כן, מה למשל?

נסכם את הדברים ונפנה לתת לתלמידים תרגיל יצירתי הביתה.

תרגיל הביתה, להפנמה ועיבוד

נזמין את התלמידים להסתכל בבית שוב על הציור המתאר את היומיום שלהם שהכינו במהלך השיעור, ולבחור משהו אחד שהם ישנו בהמדה במהלך שבוע שלם, עד השיעור הבא.

למשל: אפשר להחליט במשך שבוע שלם (כמובן, בהסכמת ההורים) שישנים על מזרון לצד המטה ולא במטה הרגילה שלנו. או למשל, לבקש מאבא ואמא להעיר אותנו כל בוקר חצי שעה מוקדם יותר, ולראות איך ההרגשה כשהבוקר ארוך יותר, וכו וכו. בסוף השבוע, כל תלמיד מתבקש לכתוב פסקה ולספר על השינוי שעשה מהסדר הקבוע ל"ארעי" , ובתוכה לספר:

1. מה היה השינוי?
2. האם מצא חן בעיניו?
3. מה הוא למד מהניסוי הזה?

בשיעור הבא נאסוף את תשובותיהם של התלמידים בעל פה, ונדבר עוד מעט על משמעות השינוי, ועל הדברים שעלו מתוך נסיונם של התלמידים.