השיר "הסתכלות בדבורה" מתאר חוויה של גילוי פנים חדשות מתוך התבוננות בלתי שגרתית במציאות. בשיעור נבקש להעצים ולחוות בעצמנו את החוויה הזאת, וללמוד ממנה על מה שמקיף אותנו, ועל רבדיו העמוקים של השיר.
מטרות לשוניות:
נפתח בתרגיל: מבעוד מועד, נדאג להשיג מצלמה עבור כל זוג תלמידים בכתה (לצורך כך ניתן למשל לבקש מהתלמידים להביא עמם מצלמות, להשתמש בציוד בית ספרי, להסתמך על המצלמות בפלאפונים של התלמידים בכתות בהן יש כאלה ברשות רוב התלמידים, וכן הלאה.בכתות בהן יש קושי להשיג מצלמות, ניתן להפוך את התרגיל לתרגיל ציור, ולבקש מהתלמידים לצייר חפץ כלשהו מזווית חדשה ומקורית, שאינה מוכרת וברורה במיוחד)
ננחה את התלמידים לצאת מהכתה, ולחפש אובייקט (חפץ, אדם או חיה) מוכר, ולצלם אותו מזווית מפתיעה ומוכרת פחות.
בשובם של התלמידים לכתה נצפה יחד בתמונות שונות שצלמו (נקרין אותן על מחשב או דרך המצלמה עצמה) וננסה לנחש מה צולם בתמונה.
אחרי סבב הפיענוחים נשאל:
נמקד את הדיון ונאמר שהמוח שלנו נוטה לעשות הפשטה של המציאות, כדי לפשט ולהקל עלינו את ההתמודדות עם סך הפרטים העצום שהמציאות שלנו מכילה. לכן אנחנו רגילים לזכור מופעים מסויימים של דברים סביבנו, ועל אלו הפחות שגרתיים אנחנו מוותרים ולא זוכרים חזותית וכך מפספסים במובן מסויים בחינות מיוחדות של דברים שאנחנו מכירים היטב לכאורה.
נספר לתלמידים שהשיר שנלמד הפעם הוא שיר שבוחר להתמקד בזווית מפתיעה כזאת, ולחלץ ממנה תובנות על משהו יומיומי ומוכר מאד.
נקרא יחד את השיר "הסתכלות בדבורה".
נבקש מהתלמידים להאזין לקריאה בקשב רב, לסמן מלים הדורשות ביאור, ובמקביל, לנסות להבין מהי התמונה אותה רואה הכותבת לנגד עיניה. בתום הקריאה נאסוף את המלים שסמנו התלמידים, נבאר אותן יחד מתוך ההקשר בשיר, התחקות אחר שורשי המלים ואסוציאציות חופשיות של התלמידים שעשויות לסייע בביאורן.
אחרי הביאור נשאל:
הבחירה להתבונן בצל היא בחירה לא שגרתית כלל. בהפרדה הטבעית שהשכל שלנו עושה בין עיקר לטפל, הצל הוא כמעט תמיד הטפל. נזמין את התלמידים לקריאה מעמיקה יותר בשיר, וננסה יחד להבין מה משמעותה של הבחירה לשהות בצל כאן, ואיזו איכות מיוחדת היא מספקת לשיר.
ננחה את התלמידים לקרוא בעצמם את השיר, ולנסות להתחקות בציור (בעזרת עפרון בלבד) אחר התיאור המפורט והדקדקני של צל הדבורה. לעקוב בתשומת לב רבה אחרי התיאור שמספקת לנו הכותבת בשיר, ולנסות ליצור בעזרתו את הרישום הנאמן ביותר לתמונה המשורטטת במילות השיר.
אחרי השלמת המשימה, נבקש מהתלמידים המעוניינים להציג את רישומיהם לכתה.
תוך כדי הצגת הרישומים, נמקד את דברי המציגים השונים, ונדגים לתלמידים כיצד בגוף השיר עצמו ישנם תיאורים נייטרלים , כדוגמת : "כמעט אין לראות את כנפיה" "צללית של דבורה" או " שש רגליים דקות" "גלוי ערום" , ולעומתם, תיאורים שליליים כמו "איום מכוער" "המלכה ערומה" "שנאה" ועוד ועוד.
נקרא שוב את השיר ונבחין יחד בעוד סוג תיאור, הנושא מטען חיובי מובהק ומופיע בעיקר בבית ב', שם התמונה המצטיירת היא של תמונת הדבורה בשמש, במצבה המוכר. אז התיאור מורכב ממלים כמו זהב ודבש, ויש בו איזה הוד אמיתי. בשיר עורכת הכותבת הנגדה חריפה בין הזמן בו הדבורה מצויה בשמש ובין תיאור הצל האפל והקשה שבו נפתח ונחתם השיר. נשאל את התלמידים:
אפשרויות להרחבת השיחה והעמקה בשיר:
השיר מלא היפוכים. הדבורה "הפוכה" , המיקוד הוא בצללית ולא באובייקט, הבתים בנויים על ניגודים רבים, כפי שהזכרנו. האמצעי האומנותי שנוסף כאן נקרא "אפוריזם משובש" ומשמעו, לקיחת ביטוי ידוע ושיבושו לצרכי משמעות השיר. הכותבת מנצלת את הרקע הידוע לקורא מראש, היכרותו עם הסיפור "בגדי המלך החדשים" ומייצרת בעזרתו עוד נפח לשיר. בכל כוורת יש דבורה מלכה, ומשחק המלים הזה משרת את הכותבת בנסיונה להביע את הפער החריף בין הזהב והדבש המתגלה באור בדמות הדבורה, ובין המהות האפלה והמפחידה שלה, בצל.
הכותבת משתמשת בתכונות הדבורה כדי לחלץ מהן תובנות שונות. הקיום המקביל של של עוקץ ודבש, בעוד הדבש מאוחסן בכוורת והעוקץ נמצא וזכור תמיד, וכמו כן חתימת השיר "הפחד הורג" שואבים מאד מדמותה של הדבורה ומבקשים ללמד אותנו דבר מה.
כשהדבורה עוקצת, היא למעשה גוזרת על עצמה גזר דין מוות, כיוון שהעוקץ נותר בעקיה, והיא מתה כמה דקות לאחר מכן. אילולא היתה מפחדת ועוקצת, לא היתה מתה.
העיסוק בצל של הדבורה, מובא בשיר כדוגמה וסמל להתבוננות בפנים אפלות, מסתוריות וקשות יותר הקיימות בכל דבר בעולם. הצל לא מנכיח את הזהב, ולא ניתן לראות בו את הדבש. רק את ההיטל של העוקץ, ואת הדמות העירומה של הדבורה. האם ההתבוננות בצל חייבת בהכרח להניב מבט חותך וקשה כל כך?
נזמין את התלמידים להתנסות בכך בעצמם, ולנצל את ההזדמנות להתבוננות חדשה על משהו שמלווה אותם בכל שעה משעות האור, אך אנחנו נוהגים להתעלם מקיומו כמעט תמיד. ננחה את התלמידים להתבונן בצל שהם עצמם מטילים בחלל. במידת הצורך, לצאת לשמש ולהתבונן בו ממושכות (כ6 דקות, לכל הפחות). תוך כדי ההתבוננות, יתבקשו התלמידים להשיב לעצמם על השאלות המנחות הבאות:
בכתה, נערוך סבב קצר, בו נברר איך חוו את פעולת ההתבוננות הזו. נבקש ממי מהתלמידים שחפץ לחלוק מתובנותיו, לשתף את הכתה במה שהתחדש לו במהלך ההתבוננות בצל שלו.
ההנגדה שבין אור וצל מסייעת לנו להבחין בין טוב ורע, בין אפל ומואר (מטאפוריים) ובשיר, נובעת מאיזה רגע של גילוי והתבוננות עמוקים וחדים מאד.
בתחילת השיעור חיפשנו זוויות חדשות להתבוננות על חפצים ודברים מוכרים, והופתענו מהיכולת של דבר מוכר להפוך לחדש וזר מזויות אחדות.
נזמין את התלמידים לבחור בבית חפץ, חיה או אדם, שההתבוננות בו מזוית מסוימת תאיר עליו באור חדש (קצוות דוקרים בנוצות של כרית, לתפוס הבעה מפחידה בפניו של הכלבלב שלנו, ועוד ועוד, זוויות הסתכלות חדשות ומפתיעות) ולתאר את חוויית ההתבוננות החדשה בשלושה- חמישה משפטים.
בשיעור לאחר מכן נאזין לדברים שכתבו התלמידים בבית ונשאל אותם על חווית הכתיבה וההתבוננות הייחודית הזו.