אחד המעברים החדים ביותר שמזמן החופש הגדול הוא המעבר ממסגרת דומיננטית וקבועה מאד, להתנהלות חופשית וחסרת סדר. המעבר עלול לזמן קשיים ומבוכה אצל חלק גדול מהילדים. בשיעור ננסה להתבונן בעצמנו כדי להבין מה יכין אותנו טוב יותר לקראתו, ואיך יוכל כל אחד מאיתנו לחוות אותו באופן המלא והשמח ביותר.
נחלק לכל תלמיד גוש חימר (אפשר גם דס או פלסטלינה). נזמין את התלמידים לעבוד איתו, ולעשות בו ככל שעולה על דעתם. חשוב להשתדל לא להוסיף שום הנחיה נוספת, ולתת לתלמידים לפרש את המשימה כראות עיניהם.
יש להניח שחלק מהתלמידים יגשו ישר למלאכה, וחלק יתקשו יותר להתחיל לעבוד ללא הנחיה או משימה מוגדרת. נניח לדברים להתרחש באופן הזה, ולא ננסה לאזן או להתערב במצב שנוצר. אפשר להשמיע מוזיקה להנעמת משך זמן העבודה.
אחרי כעשר דקות, נעצור את העשיה לדיון קצר ונשאל את התלמידים האם הם נהנים מהעבודה עם החימר עד כה. ננסה לתת ביטוי למגוון של תשובות, ולכתוב על הלוח מילים רלוונטיות מתוך דברי התלמידים הנוגעות להנאה או לקושי שחוו התלמידים.
נשאל את התלמידים שאלות הכוונה:
נשמע את שלל תשובותיהם, ונדגיש לאורך השיחה את המגוון שקיים בתשובות (גם אם התשובות יהיו יחסית דומות, נעמוד על ההבדלים הדקים ביניהן).
כעת נבקש מהתלמידים להניח בינתיים בצד את החימר. לשטוף ידיים ולשוב לכתה. כשישובו, ננחה אותם לדמיין, ואז לצייר או לכתוב, לבחירתם, יום אחד לדוגמה שיעבור עליהם בחופש הגדול. ההנחיה תמקד אותם לנסות לחשוב עליו בפרטי פרטים רבים ככל שניתן:
בתום המשימה, נאסוף תשובות לדוגמא מתלמידים הרוצים לשתף. נשאל:
נתעכב על הדוגמאות שיצרו התלמידים. נשאל את התלמיד המציג שאלות הבנה והתעניינות ביום שלו:
נסכם את הדיון סיכום ביניים ונאמר, שמתוך הימים שתכננו התלמידים נשמע שהחופש הגדול הוא הזדמנות לכיף גדול ונהדר. מצד שני, לפעמים מרוב חופש קשה לדעת מה לעשות, עם מי לבלות עכשיו, מה אנחנו בדיוק רוצים לעשות כרגע...כשאף אחד לא אומר לנו מה לעשות ומתי ובחברת מי לפעמים זה גם קשה..
כאן זה המקום לכוון ולהגיד שיש כל מני סוגים של אנשים בעולם, ויש כאלה שחופש מוחלט בלי שום תכנון הוא מה שישמח אותם יותר מכל, ויש כאלה שדווקא צריכים איזשהו תכנון, ומחשבה מראש, כדי שכל מה שהם מצפים מהחופש באמת יתממש במציאות ולא יתמסמס במרוצת הימים, ושניהם מצוינים ונהדרים. כמו שראינו בעבודה עם החימר, יש מי שאוהב לעבוד בלי תכנון, חופשי ובלי הנחיה, ויש מי שרוצה להחליט מראש ולדעת, וכך לנצל את הזמן ואת החומר בצורה מדויקת ויעילה.
נזמין את התלמידים לכתוב על עשרה פתקים קטנים, עשרה דברים שונים (כל פתק= דבר) שהיו רוצים לעשות בחופש (ובכלל זה אפשר גם: עם מי הם רוצים לבלות, היכן, מה היו רוצים לעשות ועוד ועוד).
אחרי שהפתקים יהיו מוכנים, נזמין את התלמידים לחזור לגושי החימר שלהם, ולהכין מהם כלי שיתאים לשמור על הפתקים שהכינו כעת. כל אחד ימציא כלי כראות עיניו, לפני מה שעולה בדעתו להכין, והעיקר הוא שהכלי יתאים לפתקים שלהם, וישמור עליהם היטב לימות החופש.
בתום העבודה נשאל את התלמידים:
נזכיר את מה שאמרנו קודם ביחס להבדלים בין ילדים ובכלל בין אנשים בעולם, יש מי שאוהב לתכנן ולדעת מראש את המתרחש בפרטי פרטים, ויש מי שדווקא מעדיף לא לתכנן ולתת לדברים לקרות מאיליהם. שניהם נהדרים ועשויים לחולל כיף וטוב גדולים, רק כדאי להכיר בעצמנו מה משמח אותנו, ומה יהפוך את החופש הזה למלא טוב בעינינו. הכנת הכלי לפתקים היתה הצעה למחשבה, שכדי שלא נלך לגמרי לאיבוד מרוב חופש, כדאי לחשוב על הדברים שלקראת בואו אנחנו מצפים להם, וכל אחד בדרכו יימצא את הכלי והדרך הנכונה לגרום להם להתרחש.