הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצההצעת שיעור מלווה למשנה שמתמקדת באחריות שלנו לנזקים שמתרחשים בעקבותינו .
הצעת פעילות מלווה ופותחת לדפי עיון של 'משניות בהירות'.
האמירה הזו של המשנה, מעמידה את נושא האחריות האישית של הבעלים בקדמת הבמה. היא מכוונת כנגד הנטיה האנושית לטעון שזו דרכו של עולם, ויש דברים שמטבעם עשויים להזיק לעיתים, וכך להסיר אחריות ממי שהם שייכים לו.
כיוון שכולנו גורמים לעיתים נזק, וכיוון שהתביעה העולה מהמשנה אינה פשוטה כלל (להכיר בעובדת היותנו אחראים לדברים רבים כל כך ולאשר נגרם בעטיים) נבקש לבחון סיפורים אמיתיים שחוו התלמידים או הקרובים להם, מנקודת המבט של המשנה.
הערה חשובה- יש להיזהר מאוד בשיעור זה שהתרגיל לא יוביל ל'משפט' מהיר מדי של התלמיד המציג ושהתלמידים יצאו מחוזקים ובתחושה טובה.
נזמין את התלמידים, כהצעה להעמקה, לתרגיל חשיבה והזדהות.
נבקש מכל אחד מהתלמידים להיזכר במקרה בו חפץ או דבר מה ששייך לו (או למשפחתו) גרם נזק למישהו אחר (תאונת דרכים, כלב שנשך, תיק שהניחו במקום ציבורי או נסתר ומישהו מעד עליו, וכו' וכו').
כעת נבקש מהתלמידים לחשוב, לאיזה מארבעת אבות הנזיקין הסיפור שלהם משתייך, (אם בכלל.) נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם את שם אב הנזיקין, ותימצות קצר של הסיפור.
אחרי הכתיבה, נשאל בכתה (למשל):
מתוך התלמידים שיצביעו, נזמין אחד שיספר את סיפורו. נשאל:
לאחר מכן נפנה את השאלה לכתה:
נמשיך ונסקור עוד דוגמאות, (של אבות נזיקין אחרים), ונמשיך להתמקד בשאלת לקיחת האחריות: האם היא התגובה הטבעית והראשונית, האם היא נכונה בכל מקרה לגופו, וכיצד היא מתבטאת בפועל (בקשת סליחה, פיצוי כספי, למידה להבא וכו').
שיתוף
הדפסה
ייצוא