מפגשבת- בראשית

פתיחה

נקרא יחד את דברי הפתיחה והמדרש להלן:

לִהְיוֹת אַחֲרוֹן זֶה מְחַיֵּב

רַק לְאַחַר שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַצְּמָחִים וְאֶת הַחַיּוֹת, הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם. לָמָּה הָאָדָם נִבְרָא רַק בְּסוֹפָם שֶׁל יְמֵי הַבְּרִיאָה?

הַמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה פָּרָשָׁה ז') עוֹנֶה עַל שְׁאֵלָה זוֹ בְּסִפּוּר נִפְלָא: "בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחְזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִין הֵן, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי! תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תְקַלְקֵל וְתַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְתַקֵּן אַחֲרֶיךָ!"

הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר שֶׁהקב"ה עָשָׂה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן סִיּוּר בְּגַן עֵדֶן וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹב שֶׁקַּיָּם בָּעוֹלָם. בְּתֹם הַסִּיּוּר פָּנָה הקב"ה לְאָדָם וְאָמַר לוֹ: כָּל הַיֹּפִי בָּעוֹלָם הַנִּפְלָא שֶׁרָאִיתָ נִבְרָא רַק בִּשְׁבִילְךָ. הָעֵצִים נִבְרְאוּ כְּדֵי לָתֵת לְךָ צֵל. הַפְּרָחִים נוֹצְרוּ עַל מְנַת שֶׁתֵּהָנֶה מֵרֵיחָם הַנָּעִים. הַחֲמוֹרִים וְהַסּוּסִים נִבְרְאוּ כְּדֵי לָקַחַת אוֹתְךָ לַמֶּרְחַקִּים. הַכֹּל בִּשְׁבִילְךָ. לָכֵן נִבְרֵאתָ אַחֲרוֹן, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא לְעוֹלָם מוּכָן שֶׁרַק מְצַפֶּה לְךָ. לָכֵן יֵשׁ לְךָ זְכוּת גְּדוֹלָה. אֲבָל תֵּדַע לְךָ שֶׁזּוֹהִי אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה. עָלֶיךָ לְהַעֲרִיךְ אֶת כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי: אַל תִּשְׁבֹּר וּתְקַלְקֵל. אִם תְּקַלְקֵל אֵין אַף אֶחָד שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ.

אָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ עוֹלָם כָּל כָּךְ טוֹב וְנִפְלָא. הַמִּדְרָשׁ קוֹרֵא לָנוּ לִשְׁמֹר עַל אֵיכוּת הַסְּבִיבָה. לִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן וְלֹא לְלַכְלֵךְ אֶת הָרִצְפָּה. לִזְרֹק אֶת הַפְּסֹלֶת לָאַשְׁפָּה וְלִשְׁמֹר עַל הַסְּבִיבָה נְקִיָּה.

גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַכִּתָּה בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה, אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים קִירוֹת צְבוּעִים בְּלָבָן, פְּלָקָטִים צִבְעוֹנִיִּים עַל הַקִּירוֹת. כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים נַעֲשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד וְנִגְדַּל הֲכִי טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר. אֲנָשִׁים רַבִּים הִשְׁקִיעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ. נִשְׁתַּדֵּל לָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא נְקַלְקֵל וְנַהֲרֹס. נִשְׁמֹר עַל הַנִּקָּיוֹן, וְכָךְ נוּכַל לִלְמֹד וְלִחְיוֹת בַּכִּתָּה בַּאֲוִירָה נְעִימָה וְטוֹבָה.

• נפתח דיון סביב השאלה: במה אנחנו מפתחים את העולם, ובמה אנחנו מזיקים לו?

נכתוב על הלוח את תשובות התלמידים, ונשאל:

• מה האדם עושה יותר לעולם היום, מפתח או מזיק?
• האם אנחנו מקיימים את ציפייתו של הקב"ה מאיתנו?

נסכם את הדיון, ונזמין את התלמידים לתהליך יצירה אישי, בעקבות הדברים:

יצירה

שלב א- נבקש מכל תלמיד לצייר על דף A3, בצבעי גואש, ציור של העולם כפי שהיה נראה בדמיונם יום לפני היום שבו נברא האדם. בתום המלאכה, נחלק להם דפי A3 נוספים, וננחה אותם להניח אותם בדיוק על פני הציור שציירו, ולהדק בעזרת הידיים, כך שהצבע יעבור גם לציור השני.

שלב ב- אחרי שיתקבל הדפס חלש יותר אך דומה על הדף השני, נבקש מהם להוסיף עליו בגואש דמות של אדם, ושלושה דברים טובים שיש בכח האדם להוסיף לעולמו.

שלב ג- אחרי שיסיימו לצייר את כל אלה, נחלק להם דף A3 נוסף, אותו יניחו, כמקודם, על הציור החדש שציירו, יהדקו בידיהם, ויעבירו את רושם הציור השני על הדף השלישי. הפעם נבקש מהם לחשוב על שלושה דברים טובים שהאדם מוסיף לעולמו היום, בימינו, ולצייר אותם על הדף השלישי שנוצר להם.

שלב ד- בתום המלאכה, נחלק בפעם הרביעית והאחרונה דף A3 נוסף, נבקש מהם להצמידו שוב לציור האחרון שציירו וליצור הדפס שלו על הדף החלק, ואז לצייר עליו עוד 3 דברים שהאדם יוכל להוסיף לעולמנו לעתיד לבוא, לדעתם.

כך תיווצר שרשרת של 4 ציורים, שכל אחד מהם מכיל את קודמו ומוסיף עליו טוב.

נסייר בין היצירות, נשוחח עליהן יחד, נתעמק בפרטים הרבים שהן מכילות, ככל שניתן, ואז נסכם ונדון יחד עם התלמידים:

• האם זה לא היה נהדר לו יכולנו לחיות רק כך? רק להוסיף טוב בעולם?
• מה מונע מאיתנו לעשות את זה לדעתכם?

נסכם את הדיון, ונזמין את התלמידים לקרוא יחד את 'סיפור לשבת', ונשלח אותם עם שאלות הביתה לגביו:

• האם גם לכם קרה משהו דומה?
• מה הכלל שלמד הילד בסיפור, לדעתכם?
• האם אתם חושבים שיש לילד דרך לתקן את המעשה? איך הייתם מתקנים אתם, לו הייתם הוא?