מפגשבת- וירא

הכנה מקדימה לשיעור: נבקש מהתלמידים להביא קופסאות בגדלים שונים מהבית (קופסאות קורנפלקס, נעליים, קרטונים בגדלים שונים וכו')

קריאת הסיפור

נפתח בקריאת הסיפור.

בתום הקריאה המשותפת נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על המעשה הזה של מאירה ויוסף?
• האם הוא ברור מאיליו בעיניכם?
• נסו לדמיין ולחשוב בכנות מה הייתם עושים אם משפחה זרה היתה מתדפקת פתאום על דלת הבית שלכם בלי הכנה מוקדמת?

נסכם את תשובות התלמידים. נמקד את השיח סביב חשיבותה של מצוות הכנסת אורחים, והאתגרים שהיא מציבה בפני המארח, שהופכים אותה למעשה שאיננו פשוט כלל לביצוע.

יצירה

נניח על שולחן בכתה מגוון חומרי יצירה: פלסטלינה, צבעים, שאריות בדים, ניירות צבעוניים, דבק, מספריים, מדבקות ועוד. נזמין את התלמידים להתבונן בקופסת הקרטון שהביאו, ולנסות לתכנן בתוכה בית או חדר (או אוהל, וכיו"ב), המותאם בצורה המושלמת ביותר לקיום מצוות הכנסת אורחים. ננחה אותם לחשוב על פרטים רבים ככל האפשר, שיעזרו לבעלי הבית שהם מתכננים לקיים בקלות ובשמחה את המצווה החשובה הזאת. נקדיש למלאכת ההכנה זמן רב ככל שניתן.

בתום המלאכה, נזמין את התלמידים להניח את יצירותיהם על השולחן ונסייר יחד בין העבודות, נשתדל להתעכב על כל עבודה ובקש מהתלמידים להסביר את בחירותיהם בבניית הדגם שלהם. נשבח אותם על המחשבות היצירתיות והמעמיקות שגילו, ועל ההבנה הגדולה במצוות הכנסת האורחים שנדרשת  כדי ליצור מבנים מקסימים כאלה.

נסכם את המהלך הכללי על ידי חיבור הדברים לפרשת השבוע. נזמי ןאת התלמידים לשמוע כיצד הבתים שבנו, וגם הסיפור שקראנו, קשורים בקשר אדוק לפרשת וירא, ולמעשיהם של שרה ואברהם:

"וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בְּרֵאשִׁית י"ח, ב')

הָאֹהֶל שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ פָּתוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו; כָּל אוֹרֵחַ מְקֻבָּל וְרָצוּי בְּבֵית אַבְרָהָם וּמִתְקַבֵּל בִּכְבוֹד מְלָכִים. גַּם לְאַחַר בְּרִית הַמִּילָה, כְּשֶׁאַבְרָהָם עֲדַיִן סוֹבֵל מִכְּאֵבָיו, הוּא מְצַפֶּה וּמְחַכֶּה שֶׁיַּגִּיעוּ לְבֵיתוֹ אוֹרְחִים שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם בָּהֶם אֶת מִצְוַת הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים הַחֲבִיבָה עָלָיו כָּל כָּךְ. כָּךְ, גַּם כְּשֶׁהָאוֹרְחִים נִרְאִים כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַאֲבַק רַגְלֵיהֶם, לֹא חוֹסֵךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ מַאֲמָץ וּמַכְנִיסָם בְּצֵל קוֹרָתוֹ: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ". לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאַבְרָהָם מְאָרֵחַ אוֹתָם וְנוֹתֵן לָהֶם מָקוֹם לָנוּחַ, הוּא גַּם מֵכִין לָהֶם סְעוּדַת מְלָכִים: "וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב", מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הִגִּיעוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וּמְכֻבָּדִים אוֹ חֲבֵרִים שֶׁהוּא אוֹהֵב וּמַכִּיר!