אסוף את המעשים

פתיחה

נשאל את התלמידים איך עבר עליהם יום כיפור, איך עברו עליהם התפילות. האם הצליחו לצום, האם ניסו בכלל, וכו'..

אחרי שיחה קצרה, נשאל אותם מהן התחושות העיקריות שליוו את התפילה שלהם. נרשום על הלוח כל תחושה שתוזכר, ובתם הסבב, נמנה את התחושות, ונסכם את האוירה הכללית העולה מהן. פחד, אשמה, רצון לתקן, צער, חרטה, בקשת מחילה, תקוה לסליחה וכו' וכו', כולם רגשות חשובים מאד, החיוניים בתוך תהליך התשובה.

ב"ה, זכינו לעבור את יום הכיפורים, להתוודות על חטאינו, למנות אותם שוב ושוב: "אשמנו, בגדנו, גזלנו..."   ולבקש עליהם מחילה. יחד עם בואו של חג סוכות מגיעה גם הזדמנות חדשה, להתבוננות אחרת על השנה שחלפה, ובה נתמקד בשיעור הקרוב.

מפגש עם המקורות

נכתוב על הלוח את שני הפסוקים הבאים:

"וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה." (שמות כ"ג ט"ז)

"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים ט"ז ג')

• נשאל: על איזו מהות של החג הפסוקים האלה מדברים?

לרוב בחג סוכות אנחנו מתמקדים מאד במצוות הסוכה. היום רובנו כבר לא עובדי אדמה, והקשר למהות האסיף של החג תופס מקום קטן מאד בתודעה שלנו.

נזמין את התלמידים לחשוב ולהציע, אילו תחושות מרכזיות מרגיש אדם האוסף את יבולו מהשדה, אחרי שנה שלמה של עמל, וחשש, ותקוות וכו'.

נרשום את תשובותיהם על הלוח, לצד רשימת הרגשות הקודמת שערכנו ביחס ליום הכיפורים שחלף. נמנה את הרגשות  (גאווה, תודה, שמחה, סיפוק, הכרת הטוב, וכו' וכו').

אחרי שיחה קצרה על ההבדל הניכר שבין שני צדי הלוח, נתמקד בכך שחג האסיף מזמן לנו את האפשרות  לחוש סיפוק והודיה גדולים על השנה שחלפה. למקד את המבט על הטוב, ולראות איזה יבול קצרנו השנה.   

הצעה להפנמה

נשחק "החבילה עוברת", עם משימות המותאמות לתהליך הבירור הפנימי שאנחנו מבקשים לעבור כעת עם התלמידים. כל קילוף של שכבה בחבילה יחשוף שאלה, עליה יבקשו התלמידים לענות בדף אישי:

1. משימה ראשונה: נסו לחשוב על הישג אחד בבית הספר שאתם שמחים בו מהשנה החולפת, וכתבו אותו בדף.
2. משימה שניה: נסו לחשוב על מעשה חברי אחד שעשיתם בשנה החולפת, ואתם מתגאים בו, וכתבו אותו בדף.
3. משימה שלישית: נסו להיזכר במקרה שקרה לכם בבית בשנה החולפת, בו הרגשתם שקיימתם כיבוד אב ואם, או שהייתם אחים טובים... כתבו אותו במחברותיכם.
4. משימה רביעית:  נסו לחשוב על משהו שהבטחתם לעצמכם להצליח או לקיים השנה, והתקדמתם בו.. כתבו אותו בדפיכם.

(מובן שניתן להוסיף עוד משימות, על זו הדרך)

בלב החבילה יחכו לתלמידים סוכריות, ותוך כדי אכילתן, נשאל אותם:

•  האם הצליחו למצוא תשובות לרוב המשימות?
• האם זה היה קשה או קל?
•  האם נזכרו במשהו ששימח אותם במיוחד?

נעיר שהסוכריות שקבלנו הן לא סתם פרס לסיום המשחק, אלא אסיף של הדברים הנהדרים שהצלחנו בהם השנה והשגנו, ב"ה.

סגירה שהיא פתיחה:

נחלק לתלמידים את הוידוי המשלים של הרב בנימין הולצמן, יחד עם דבריו היפיפיים של הרב קוק מתוך עולת ראי"ה  ונשלח אותם עם משימת כתיבה הביתה, להפנמת הדברים.

נשוחח מעט על "וידוי המצוות" שמציע הרב קוק, ועל הפרשנות שניתנה לו כאן, ב"וידוי המשלים". נבקש מהתלמידים לחשוב על האסיף שלהם, על ההצלחות, המצוות וההישגים שהשיגו השנה, ולנסות לחבר בבית וידוי משלים כזה. ע"פ סדר הא"ב, כמו שמודגם כאן, אבל על האסיף האישי שלהם. את הוידוי הזה הם מוזמנים להוסיף לתפילה שלהם בחג, ולהודות להשי"ת על פירותיהם היפים והחדשים,  ולהרגיש כאילו הם מקיימים במשהו את מצוות האסיף הנזכרת בתורה.