ברכת אשר יצר

הערה חשובה: במסגרת לימוד הנושא נלמד קצת על דרך תפקודה של מערכת העיכול.  העיסוק בכך ובהלכות עשוי לגרום לתחושות שונות אצל התלמידים: האחת, חוסר נעימות ומבוכה.  השנייה, תחושת סלידה, והשלישית, פחד שמא הגוף חלילה לא יתפקד כראוי.  למרות זאת יש בהנ"ל חשיבות, כמובן תוך רגישות להרגשותיהם. 

פתיחה והזמנה ללימוד

נפתח בסיפור אמיתי שקשור להלכות שנעסוק בהם היום: 

הסיפור הוא על יוסף (שם בדוי)  שהחל להרגיש שבטנו נפוחה וכואבת. בניסיונו לגלות את מקור הבעיה גילה שבשבועיים האחרונים הרבה לאכול אפרסמונים עם קליפתם. תוך כדי המחשבה על כך נזכר ששמע פעם שקליפת האפרסמון אינה מתעכלת בקלות והיא עשויה לגרום לחסימת מעיים (מקום הצטברות הפסולת הגדולה לפי יציאתה). כמובן עם הגילוי מיד הפסיק לאכול מהם וניסה לחשוב על פתרון. מה ארע עימו בסוף, נספר בהמשך. האם נזקק יוסף לרופא? אולי לטיפול מיוחד או שהסתדר בעצמו?

כדי להבין את הסכנה שעמד בה יוסף וחשיבות ההלכות הקשורות לעניין, נצטרך ללמוד קצת איך פועלת מערכת העיכול.

נצייר על הלוח בסכמטיות את מעבר האוכל מרגע אכילתו ועד יציאת עודפיו מהגוף (מצורף דף לעזר למורה. אפשר לצלם גם לתלמידים במקום לצייר) אפשר גם להעזר בקטע מתוך סדרת האנימציה "החיים", בפרק העוסק במערכת העיכול. (כל הפרקים נמצאים ביו טיוב).

מסלול האוכל: נבלע דרך צינור הקרוי ושט, משם נכנס לקיבה ומתעכל ע"י מיצים (נוזלים חומציים) שהקיבה מפרישה, האוכל המעוכל עובר למעי הדק (איבר ארוך מאוד ומפותל) שם הוא עובר מיון, מה שנצרך לגוף עובר לדם ומה שאינו נצרך הופך לפסולת ועובר למעי הגס, מהמעי הגס הוא מופרש החוצה בשירותים.

נשים דגש על מס' דברים בתיאור המסלול:

• הגוף בנוי מאיברים פתוחים (כמו הפה) ואיברים חלולים (עם חלל בתוכם, כמו הושט, קיבה, מעי דק וגס), עד כמה חשוב שמה שצריך להיות פתוח לא ייסתם יותר מדי ומה שצריך להיות סגור לא ייפתח יותר מדי.
• בסיפורו של יוסף, מה שארע לו שקליפות האפרסמון לא התעכלו (התפרקו) בקיבה, הגיעו כך עד למעי הגס, מקום הצטברות הפסולת הגדולה, נתקעו שם ויצרו ולא אפשרו ליתר הפסולת לצאת.
• נעיר שגם יתר איברי הגוף בנויים באופן דומה, מנוקבים וחלולים. 

לאחר שלומדים קצת יותר איך הדברים פועלים, בחכמה מופלאה, עד כמה חשוב שכל דבר בגוף  יתפקד כראוי ושתפקודו של הגוף באופן תקין אינו ברור מאליו כמו בסיפורו של יוסף, מבינים עד כמה חשוב להודות לה' שהכל בסדר. היום נלמד על המצווה להודות על כך. ההודאה נעשית לאחר הוצאת הפסולת מגופינו, אך מתייחסת גם  לתפקוד יתר האיברים. כעת ניגש לברר יחד מהן ההלכות שקשורות לעניין הנ"ל, וכיצד נעשית ההודאה.

מפגש ראשוני עם המקור

פרק ג' סעיף א', נקרא ונבקש מהתלמידים למנות ולציין את מס' ההלכות המופיעות בסעיף.

ההלכות:

• לאחר עשיית צרכים  יש ליטול ידיים ללא ברכת "על נטילת ידיים".
• החיוב לעשות כן הוא במשך כל שעות היום והלילה, כל פעם לאחר שנמצאים בשירותים.
• צורת הנטילה היא כמו בבוקר, שלוש על כל יד, לסירוגין, סה"כ שש פעמים.
• לאחר שנוטלים ידיים יש להגיד את ברכת "אשר יצר".

נפנה לעיון בברכה עצמה. לשם כך נחלק לכל תלמיד את נוסח הברכה ע"פ מוצאו (מצורפים שני נוסחים). בדף זה נשתמש גם לצורך הכנת ברכה אישית לתלייה בבית במקום היציאה מהשירותים.

נקרא ביחד את הברכה ע"פ אחד הנוסחים ונבקש מהתלמידים להסביר כפי שהם מבינים ובהתאם למה שכבר למדנו על מערכת העיכול והגוף. ההבדל בין הנוסחים אינו משמעותי להבנת עיקר תוכנה של הברכה.

בהסבר הברכה ניתן התייחסות לנקודות הבאות:

1. לפירוש המילים נקבים, חלולים, רופא ובשר, למי הכוונה בכל אחת מהן ( הכוונה באופן כללי לסוג האיברים.  נוכל גם להוסיף דוגמאות). 
2. באיזה מצב לא ניתן להתקיים (נדגיש כשאותם איברים נסתמים או נפתחים יותר מדי).

נסיים את הסיפור של יוסף שהבין בעקבות מה שקרה לו שזה לא ברור מאליו שהגוף יתפקד כפי שצריך. ב"ה הוא לא נזקק לרופא.  

התבוננות

דף עבודה

הצעה להפנמה

נעמיק ונחדד יחד נקודת קושי באמירת ברכת אשר יצר בכוונה. נחזור לסיפורו של יוסף ונשאל:

• מדוע לדעתכם אנחנו לא זוכרים מדי יום לחשוב על כך שבגוף שלנו יש מערכות משוכללות ומופלאות כמו מערכת העיכול?  
• האם אנחנו בקלות מפנים זמן לשמוח ולהודות על כך, או שלרוב, רק כאשר משהו משתבש מעט או משתנה,כמו בסיפורו של יוסף, מתעוררת תשומת הלב שלנו לעניין, וקל לנו יותר להתייחס ולהתפלל עליו?

כיון שב"ה אנחנו רגילים למצבי תפקוד תקינים ובריאים, קשה לזכור שהבריאות שלנו היא חסד מאת ה' ואינה ברורה מאליה... לכן באו חכמים ותקנו לנו ברכה גם על המעשים היומיומיים ביותר. כעת נזמין את התלמידים ליצירה אישית, נחלק את מילות הברכה מודפסות באותיות ברורות וגדולות, ונבקש מהתלמידים להקדיש זמן ומחשבהלקישוט וניילון הברכה לשימושו האישי של כל תלמיד בביתו. 

אפשר לעשות לברכה מסגרת יפה בשילוב חומרי יצירה שונים: גזירות נייר צבעוני וכיוצא בזה.

סגירה שהיא פתיחה

לסיכום, דרך סיפור והכרת מערכת העיכול ראינו עד כמה תפקודו של הגוף מורכב. נוכחנו להבין שתפקודו באופן תקין אינו ברור מאליו וכי יש להודות לה' כל זמן שהוא מתפקד כראוי. ההודאה נעשית באמירת ברכת "אשר יצר" לאחר שמתפנים.  העמקנו בתוכן הברכה ולמדנו את עיקרי הלכותיה.

נפנה את התלמידים לשאול או לבדוק במקור מידע מתאים מי שירצה, כיצד עובדת מערכת הלב, מערכת הדם, מערכת כלי הנשימה, השמיעה, וכן הלאה, ומה תפקידהן  בתהליך הלמידה הם צפויים לגלות עיקרון דומה במערכות רבות של הגוף, של איברים חלולים ונקובים.

הרחבות למורה

בביאור ברכת אשר יצר לא נתנו התייחסות למילים "מפליא לעשות". פירושן הוא, שה' עושה דבר מפליא שמשמר את הנשמה בתוך הגוף בעוד שיש בו איברים נקובים (עם פתח, דוגמת האף) שהנשמה יכולה כביכול לצאת דרכם.  אפשר לבאר גם מילים אלו אם כי הקשרן לרעיון המרכזי בברכה נראה לא מחייב ואולי עדיף להישאר ממוקדים בו בלבד. אם תלמידים ישאלו כמובן נוכל להשיב. ביאור המילים עשוי ליצור עניין. .