שאילת גשמים

פתיחה

נפתח בשאלות:

• איך אנחנו יודעים שנגמר הקיץ ומתחיל החורף?  
• האם תמיד הגשם מגיע כשהחורף מתחיל?

נאסוף את תשובותיהם של התלמידים, ונאזין יחד לשיר "בואו עננים".

אחרי שנקשיב לשיר, ונבאר קצת את מילותיו (אפשר לפרש את כולו יחד, אבל לצורך השיעור הבנה כללית שלו גם מספיקה), נשאל את התלמידים:

• על מה השיר מדבר?
• מדוע יש שמחה גדולה כל כך כשהגשם יורד סוף סוף?
• זה לא ברור שגשם יורד בחורף?
• האם בארץ ישראל הגשם מגיע תמיד, או שלפעמים הוא מתעכב, ולא תמיד יורד בכמות מספיקה?

נסכם את תשובותיהם, ונבטיח שבהמשך ננסה יחד לברר מה עושים במצב כזה.

מפגש עם מקור

בשיר, העמק והשמש ועוד, אומרים בבוא הגשם "הללויה". הם מודים לה' על הגשם שיורד.

• האם אתם מכירים תפילות או ברכות שקשורות לגשם?

נכתוב על הלוח את התשובות שיציעו, (משיב הרוח ומוריד הגשם, תן טל ומטר)  ונשלים אותן במידת הצורך.

נקרא יחד את ברכת השנים במלואה.

נספר לתלמידים שהיום, ( או באחד הימים הקרובים) יחול ז' בחשוון, בו אנחנו מתחילים לבקש גשם מה' , בעזרת המילים "תן טל ומטר" שאנחנו מוסיפים לתפילת שמונה עשרה שלנו. נשאל: 

• מה לדעתכם כל כך חשוב בגשם, שגורם לנו לבקש אותו מה' שלוש פעמים ביום כל החורף?
• למה אי אפשר פשוט להסתדר עם מה שיש?

נאסוף את תשובותיהם, ונסכם, בלי מים באמת אי אפשר לחיות.

זכינו, וה' הביא אותנו לארץ ישראל מכל ארצות עולם, ובארץ ישראל המים הם משהו שזקוק לתפילה, ואינו ברור מאיליו. כשאנחנו מבקשים, אנחנו מתקרבים לקב"ה, כי בעצם הבקשה שלנו אנחנו גם אומרים לו: אנחנו מרגישים קרובים מספיק בשביל לבקש ממך. אנחנו יודעים שאתה אוהב אותנו, ולא תמנע מאיתנו מים. בזכות התפילה על הגשם, הקשר בינינו ובין ה' מתחזק.

הפנמה

 נבקש מהתלמידים לחשוב על משהו שהם חולמים שיהיה להם, או שהם מרגישים שאין להם מספיק ממנו. נערוך סבב ונזמין את התלמידים לספר מהו הדבר הזה, ומדוע הם זקוקים לו. נשאל:

• האם זה משהו שאפשר לקנות?
• האם זה משהו שמישהו בסביבה שלכם יכול לתת לכם?
• מדוע אין לכם אותו?

וכן הלאה.

נשאל את התלמידים:

• האם חשבתם פעם להתפלל לה' ולבקש ממנו את הדבר הזה?

נזכיר: כאשנחנו מבקשים, אנחנו מתקרבים לקב"ה. אולי כדאי לנצל את ההזדמנות הזאת לתפילה?

*כאפשרות להעמקה והרחבה*

לפני הקדשת הזמן לכתיבה, ניתן לספר לתלמידים במילים פשוטות את מה שנזכר במסכת תענית:

"אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה (לידה), ומפתח של תחית המתים". (תענית ב, ע"א)

ולשאול על כך:

• מה הפירוש של "מפתח" לדעתכם?
• למה רק ה' מחזיק במפתח הזה?
• למה אנחנו לא יכולים להחליט מתי ירד גשם, מתי תינוקות יוולדו ולמי, ומתי תתחולל תחיית המתים?
• איך בכל זאת אנחנו יכולים להשפיע על אלה, כדי לקרב אותם?

הקב"ה מחזיק במפתחות אלה כי הוא יודע טוב מאיתנו מתי זמן ועת לכל דבר. הוא צופה ויודע הכל, ולכן, הכחות האלה שמורים בידיו. אבל אנחנו, בני האדם,  יכולים לבקש ממנו בתפילה רחמים, ולייחל שישמע קולנו, וישתמש במפתח שלו בזמן ובעת הרצויים.

כתיבה ויצירה לסיכום

כעת נחלק לתלמידים דפים ריקים, ונבקש מהם לחבר תפילה קצרה, בה הם מבקשים מה' את הדבר שהם חפצים בו. נציע להם להתמקד דווקא בדבר שאי אפשר לקנות, או להשיג בקלות. משהו שיש בכוחו של השי"ת להעניק לנו, או לתקן. הם יכולים לכתוב את זה במלים, או לצייר את עצמם מתפללים על זה (בקומיקס, או סתם כאיור לתפילה) בכתות בהן תרגיל כזה יהיה מאתגר מדי, ניתן להציע תבנית של ברכה, (לפתוח ב"יהי רצון מלפניך...." ולחתום ב " ברוך אתה ה'......" ) לתוכה התלמידים ייצקו את בקשותיהם השונות, אבל מובן שעדיף לתת דרור לכתיבה חופשית וקרובה יותר. 

נזמין את התלמידים להציג את התפילות או הציורים שיצרו.

סיכום:

מתפילת הגשם למדנו על הצורך הגדול שיש לנו בארץ ישראל במים, ובחסדו של הקב"ה בהשפעת הגשמים עלינו בעיתם, מדי חורף. כיון שראינו שאנחנו מתקרבים כך לה' ומספרים לו בעזרת בקשותינו שאנחנו זקוקים לו, ואוהבים אותו, ניסינו להרחיב את הבקשות שלנו לעוד דברים שכל אחד מאיתנו מבקש וחפץ בהם. נציע לתלמידים לצרף את התפילה שחיברו לסידור שלהם. ובכל בוקר,  במהלך השבוע הקרוב לפחות, נזכור להציע למי שחפץ – להוסיף את תפילתו בסוף התפילה, ולהתקרב כך בעוד אופן לה'.