הלכות מוקצה

הערה למורה: רוב הלכות מוקצה בקיצור שולחן ערוך כוללות התייחסות לפריטים שאינם רלוונטיים לחיי התלמידים. על כן הצעתנו היא לעסוק בהלכות העיקריות בעל פה (בדרך שתוצע להלן). ניתן גם להשתמש בספר 'פניני הלכה', שבת כרך ב', הלכות מוקצה סעיפים א-ג, ז-ח. 

כהכנה לשיעור, נבקש מראש מכל תלמיד שיביא לכיתה 2-3 פריטים כלשהם, מכל סוג ובכל מצב שהוא. נדגיש כי הפריטים יכולים להיות גם דברים שאינם ראויים לשימוש, כמו שברי חפצים וכו', ורעיונות מקוריים יתקבלו בברכה.

פתיחה

בתחילת השיעור, נבקש ממי שלא הביא 2-3 פריטים שיחשוב על פריטים כלשהם ויכתוב את שמם במחברת.

נבקש מתלמידים שיהיו מעוניינים בכך, לספר בכיתה על ארוע בו הם רצו להזיז משהו בשבת אך לא יכלו מחמת היותו מוקצה. ניתן להפנות שאלות מנחות כמו עד כמה הדבר היה חשוב לכם, איך הרגשתם וכו'. כדאי שגם המורה יכין באמתחתו סיפור אישי בעניין.

נספר לתלמידים שבשיעור הקרוב, נעסוק בשאלה - למה בעצם אסור לטלטל מוקצה? תחילה, נלמד את ההלכות העיקריות ולאחר מכן נעסוק בטעמים המרכזיים לאיסור.

לימוד 

נבקש מהתלמידים לומר את ההלכות, המושגים והדוגמאות הידועים להם על איסור מוקצה. נכתוב על הלוח את הדברים הנכונים שיאמרו.

לאחר מכן נעשה בדברים סדר על ביאור המילה 'מוקצה'. נגדיר עם התלמידים ש'מוקצה' הוא דבר שאדם מבדיל ומפריש מדעתו. (נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את ההגדרה הזו). לאחר ההגדרה נחלק את דברי התלמידים לפי ארבעת העקרונות ההלכתיים הבאים, תוך שימוש בדוגמאות שיאמרו התלמידים:

1. מוקצה הוא חומר גלם שעדיין אינו מוכן לשימוש בשבת - אסור בטלטול לכל מטרה שהיא. סוג של זה מוקצה קרוי בהלכה 'מוקצה מחמת גופו'. דוגמא: אבן, קליפות של גרעינים. 
2. סוג נוסף של מוקצה הם דברים יקרי ערך, שמקפידים לא להזיזם ממקומם שלא לצורך שימושם המיוחד כדי שלא ינזקו – אסורים בטלטול לגמרי. סוג זה קרוי 'מוקצה מחמת חסרון כיס'. דוגמא: מצלמה.
3. כלי שעיקר יעודו הוא למלאכה האסורה בשבת – מותר בטלטול לצורך שימוש בו, או לצורך פינוי המקום עליו הוא מונח, אך לא לצורך שמירה על הכלי, כגון להעבירו מהשמש כדי שלא ינזק. סוג זה קרוי 'כלי שמלאכתו לאיסור'. דוגמא: פטיש.
4. אם בכל זאת יש צורך להזיז מוקצה, ניתן לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי הרגל או כל איבר אחר בגוף, חוץ מהידים.

מושגים נוספים שיעלו בעניין איסור מוקצה נדחה לשיעור הבא.

התבוננות

נחלק את דף הסיכום. בדף מסוכמים עיקרי ההלכות, ולאחר מכן מצורפת טבלה עם סוגי המוקצה. כל תלמיד יתבקש לכתוב בטור המתאים את שמות הפריטים שהביא.

לאחר מכן יַראה כל תלמיד לכל הכיתה את שני הפריטים שהביא, ויאמר לאיזה טור הם שייכים. במקביל, שאר התלמידים יכתבו את שמות הפריטים הללו בטור המתאים.

הערה למורה: בטבלה לא ערכנו הבחנה בין כלי שמלאכתו להיתר (שמותר בטלטול לכל צורך שהוא, אך אסור בטלטול שלא לצורך כלל) לבין דברי מאכל וכיו"ב שאינם מוקצה כלל. כדי לדייק בניסוח, כותרת הטור המתאים לשתי הקבוצות הללו היא 'דברים המותרים בטלטול לכל צורך'. לשיקול דעת המורה, ניתן להוסיף את ההבחנה בין הסוגים בעל פה.

הפנמה

נחלק את הדף המכיל את הקדמת ה'פניני הלכה', ללימוד בחברותות.

לאחר מכן נבצע את המשימה הכתובה בסוף הדף. נציע לתלמידים לשתף את כל הכיתה במה שכתבו.

הצעה לפעילות נוספת: אם הדבר מתאים, ניתן להמחיש את טעם האיסור גם בפעילות הבאה. נתחלק לקבוצות של שלשה תלמידים. בכל קבוצה, תלמיד אחד יבחר משהו שברצונו לספר לשני, באורך צפוי של 2 דקות. תפקיד התלמיד השלישי הוא לבלבל את המספר והשומע (נוכל לא לגלות על תפקיד זה מראש, אלא לאסוף נציג אחד מכל קבוצה ולומר להם מהו תפקידם הסודי).

נשתף בתוצאות, ולאחר מכן נשאל כיצד פעילות זו קשורה למוקצה?

נסכם שבדומה לרצון של התלמיד המספר להיות מרוכז בסיפור ושחבריו יקשיבו לו, בלי הסחות דעת, כך אנו רוצים להיות 'מחוברים' אל יום השבת ואל האוירה שבה. לשם כך אנו שמים בצד דברים מסיחי דעת שאינם קשורים אל יום השבת.

הערה למורה: יתכן ולאחר הלימוד עדיין לא יהיה מובן כיצד הטעם ה'גדול' מתחבר אל כל פרט קטן ואל איסור טלטול כל חפץ קטן. לשיקול דעת המורה, ניתן להרחיב מעט בנושאים כמו חשיבותם של גבולות, חשיבות בניית מערכת מעשית מפורטת למימוש הרצונות והערכים, וכיו"ב.

סגירה שהיא פתיחה

חשבו על פריטים בבית שאינכם יודעים אם הם נחשבים מוקצה, ונסו לברר זאת לפי הכללים שלמדנו, בעזרת הורים, מורים וכו'. בתחילת השיעור הבא ניתן לשתף בממצאים מעניינים או בשאלות שנותרו פתוחות.