ברוך שעשני- חלק ב

הערות מקדימות:

1. ניתן להעביר את היחידה גם ללא האימהות, אך וודאי שיתרונה הוא בשילובן יחד.
2. ניתן לחבר את שני השיעורים של 'ברוך שעשני' לכדי יחידה אחת.אורכה יהיה כשעה וחצי. 

​

פתיחה

"ברוך שעשני"

נתייחס לברכה "ברוך שעשני כרצונו". נשאל את הבנות:

• מה דעתן על הברכה הזו?
• למה היא מתכוונת?

נקדים ונאמר שאולי לחלקינו יש אמוציות סביב ברכה זו (למקבילה הגברית...), אך אם חושבים על תוכן הברכה עצמה, אלו מילים כל כך יפות. להודות על כך שנבראנו כפי שנבראנו. אנו הרבה פעמים מסתכלות על מה שאין בנו או מסתכלות על מה יש לאחרות או לאחרים, אבל בברכה זו אנו פשוט מודות על מי שאנחנו. נבין אותה יחד עם הבנות שכוונת הברכה היא להודות על מי שאני! ברוך שעשני.

הולדה של עצמנו

נחזור ל"דעת" עליה דיברנו בשיעור הקודם. נזכיר שהתפתחות הדעת, קשורה לידיעה והיכולת להביע את עצמנו כלפי חוץ. נלמד את המקור של רבי נחמן.

רבי נחמן מברסלב - ליקוטי מוהר"ן קמא, נג

עקר הולדה על ידי הדעת... ועקר הדעת, היינו שישתמש בדעתו, היינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל. כי גם לקטן יש דעת, אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל, כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל.

נשאל:

• מה ההבדל בין קטן לגדול לפי ר' נחמן?
• בגיל זה –אנו מתחילות להוליד את עצמנו, להוציא את מה שטמון בנו מן הכוח אל הפועל. אנחנו עוברות מלהיות קטנות ללהיות מסוגלות להוציא את מה שחבוי בתוכנו. המקור הזה מקשר פן נוסף שקשור לנו כנשים, יש פה קשר בין הולדה לבין ההתפחות האישיותית. 

אישה

נמשיך את הברכה למילים שלא נאמרות - "ברוך שעשני אישה". (כל מה שנאמר עד פה בעצם נכון גם לבנים עם המקבילות הגבריות של ההתפתחות). למושג 'אישה' יש משמעות רחבה. להיותנו נשים יש משמעות שאנחנו צריכות ללמוד ולהבין. בגיל בת מצווה אנו מצטרפות לשרשרת נשית, לקהילה נשית בוגרת יותר. על מנת לנסות ולהבין קצת מה משמעות הדבר. נעיין יחד במקור נוסף שמתייחס לכמה נשים בשרשרת הזו: 

עפ"י תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא, ועפ"י מדרש ילקוט שמעוני על רות

בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידין להיגאל

• מי הן הנשים שעליהן מדובר?
• מי הן הנשים אליהן אנו מצטרפות בגיל זה?
• ומה תכונותיהן שמביאות גאולה?

המיילדות, מרים. עוד נשים שהביאו גאולה: דבורה, רות,  אסתר וכמובן שלאורך הדורות היו עוד.

אפשרות להעמקה: 

נתמקד יחד באחת מהנשים הללו, במרים הנביאה.

מרים

נרחיב על דמותה של מרים. בחברותות של אם ובת – כל חברותא תלמד קטע אחר מחייה של מרים ותנסה לזהות את התכונות שיש לה שם. בסוף – לפי מספר הבנות – או שכמה חברותות ישתפו (על סיפורים שונים), או שכל אחת תגיד תכונה, או משהו שנגע בה מהסיפור. נפתח דיון על התכונות שיש למרים: אומץ, אמונה, יכולת לראות קדימה גם כשההווה קשה. אחריות, הובלה.

נסתכל על סוף המדרש – בזכותן עתידין להיגאל! כנראה שיש משהו בתכונות האלו שממשיך את העם שלנו!!!

סבב תכונות מדור לדור

נקיים סבב – כל אחת (גם אמהות וגם בנות) תגיד תכונה או ערך שלמדה מאמא שלה ושחשוב לה ללמוד ממנו. (זה תמיד סבב מרכש ומעצים מאוד. כדאי לרשום את מה שנאמר ולשמור).

סיכום:

נאסוף את שני השיעורים. דיברנו על גיל זה כגיל שאני יותר מכירה את עצמי ובונה את הזהות שלי ומה יש בי, מה אני יכולה לתת וגם מה האתגרים שלי. ודיברנו על גיל זה כגיל בו אני מצטרפת למשהו רחב יותר, לשרשרת הנשית, לאמהות שלנו, למסורות הנשיות ולנשים בהסטוריה.