הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהלימוד על משמעות בת המצווה בשילוב פעילות הכוונה למציאת תוכן אישי לארוע.
.jpg)
פתיחהנדבר על "מה הסיבה למסיבה?" מה אנו מציינים וחוגגים בבת מצוה. מתוך הבנה זו נחשוב מהי הדרך המתאימה לחגוג אירוע זה, ובאופן ספציפי יותר לכל אחת תהיה את ההזדמנות לחשוב מה הדרך שתבטא הכי טוב אירוע זה עבורה.
נשאל את הבנות (והאמהות):
לאחר שנאסוף את המילים נתייחס בקצרה – נשים לב לכך שיש מילים "כבדות" כמו בגרות ואחריות, ויש מילים של כיף – מתנות, מסיבה, שמלה, וגם – עצמאות וכד'. ננסה לראות היום את שני הצדדים ואף לשלב ביניהם. (ניתן לרשום את המילים שיעלו בשני צדדים של הלוח על מנת להדגיש את ההבדל ביניהם).
לימוד משותףמדרש חיטים ולחם. בשלב ראשון ללמוד אותו בלי הסוף.
(למורים: תלוי ברקע התלמידים – ניתן פשוט לספר בע"פ כסיפור. מומלץ שקודם קראו אתם את המדרש כפי שמופיע בסעיף הבא ושימו לב כי בסעיף זה נעשו בו שינויים קלים, בכדי לא להשתמש בכינוי של פיקח וטיפש).
לימוד המדרש בשיתוף הבנות והאמהות:
שאלות הבנה:
שאלות ניתוח:
ניתן להתחיל לפתח כאן דיון על היתרונות והחסרונות במשהו שאדם יצר בעצמו לעומת משהו שהוא שמר עליו ומסר כפי שקיבל, (אפשר גם לשמור את הדיון הזה לשלב הבא).
אדם שיוצר בעצמו – מחובר יותר, מעריך יותר, מתבונן בדבר ומפעיל שיקול דעת, מביא את היצירתיות שלו, מכניס את הקול שלו ליצירה. אך אולי מסלף, משנה, אולי לא לכך התכוון המשורר.
אדם ששומר – מעביר מסורת, מכבד, מעריך, אך נשאר חיצוני לדבר, אין ביטוי לעצמיות שלו.
נשלים את הדיון. נתייחס לביטויים הקיצוניים של "פיקח" ו"טיפש".
המדרש בבירור נוקט עמדה, יש העדפה ליצור משהו משלך מאשר רק לשמור.
יש כאן את ההשוואה לתורה שבכתב ותורה שבע"פ ובוודאי שיש מקום לכל אחת מהתורות.
נקודות להתייחס אליהן במהלך הדיון:
במהלך השנים האחרונות, לקראת בת המצוה אתן עוברות מלהיות ילדות קטנות שמקבלות הכל מן המוכן ללהיות בוגרות יותר שיוצרות דברים גם בעצמכן. (כדאי לבקש דוגמאות מהבנות). שואלים אתכן יותר לדעתכן. דוגמאות: לבחור מה ללבוש. לאיזה חוג את הולכת. החלטה לאיזו חטיבה תלכי בשנה הבאה? האם היית שותפה להחלטה לאיזה בי"ס תלכי בכיתה א? הפעם את יותר שותפה. לימוד בכיתה- יש פעמים שאני יודעת פשוט את מה שלימדו אותי ויש פעמים שאני חושבת בעצמי בעזרת מה שלמדתי ומגיעה למסקנה משלי. יצירה בשיעור מלאכה – נותנים לי חומרי גלם ואני יוצרת מהם משהו.
במדרש יש אמירה שהקב"ה מעדיף את הדברים שאנו יוצרים. הוא רוצה שאנחנו ניצור, זה בידינו.
להעמקה בנקודה זו נתבונן במדרש מוכר על העובר שנמצא ברחם.
נתעכב על התיאור של הילד כפנקס, ועל האופן שבו "מקופל" להסביר לתלמידים איך פעם היו כותבים פנקסים.
שאלות על המקור:
יש משמעות ללמידה ברחם. יש שם משהו שמוטבע בנו, אך זה מקופל וחבוי, ואנו עתידים לגלות את זה מחדש. רק אנו יכולים לגלות זאת בדרכנו שלנו.
רבי נחמן מברסלב מסביר שהעובר ברחם לומד את התורה שלו – מה הוא עתיד לעשות בעלום הזה, ולדבריו "השכחה היא בחינת אבידה", כשהמלאך משכיח את זה מאיתנו זה כמו אבידה שהולכת לאיבוד, אך תמיד נחפש אותה. השבועה שמשביעין זה שנתמיד בחיפוש אחריה.
זה בדיוק השלב שבו הבנות מצויות, של חיפוש של מי אני, מה ה"תורה" שלי, מה האהבות והתשוקות שלי, מה הכישורים שלי..
המדרש בשלמותו בעצם מקביל את החיטים והלחם לתורה שבכתב שניתנה לנו מה' ואת הבגד והלחם לתורה שבע"פ שאנו יוצרים. מדובר בתורה שבע"פ שיונקת מהמסורת, מהתורה שבכתב, לא יצירה משום מקום, ומצד שני לא שומרת על משהו קפוא.
כך גם בבת מצוה אנו יוצרות משהו משלנו אך הוא יונק ושואב מהדברים שהועברו אלינו. בגרות אמיתית פירושה לדעת לקבל מאחרים ובעזרת זה ליצור מעצמינו.
בת מצוה מבטאת את המעבר הזה. ולכן מתאים שבת המצוה עצמה תהיה יצירה שהיא שלך, משהו שאת בוחרת ומעצבת. משהו שהוא ביטוי של מי שאת.
בת מצוה היא כניסה לעולם המצוות, אני הרבה יותר פעילה מבחינה דתית, מבחינת עבודת ה' שלי. אני עושה ופועלת וזה בשילוב – כמובן עפ"י התורה והמסורת שקיבלתי, אך מנסה למצוא בזה דרך שהיא שלי. ונעבור לחלק החווייתי יותר של המפגש.
חברותא הורים ובת באמצעות "תעודת זהות" אישית הכוונה למציאת תוכן אישי לבת המצוה.
נעבור לפעילות בה אנחנו נחשוב מה קיבלנו ב- 12 השנים האחרונות, מה גילינו על עצמנו, ומה אנחנו רוצים ליצור מזה (ספציפית בבת המצוה), כל אחת באופן המתאים לה.
למורים: מאוד חשוב לעבור בין הבנות בשלב זה ולראות שאין מישהו שנתקע במקום מסויים, לתת להם רעיונות וכוונים להרחבה - סיפור או מקור או רעיון אחר שפותח פתח פתח לפעילות או דרך לחגוג את בת המצוה. (מאוד עוזר אם ניתן להביא עוד צוות לשיעור זה, לסייע בשלב זה).
כל בת והוריה יקבלו "תעודת זהות" עבור הבת:
1. השם המלא שלי: ________________________
קראו לי כך כי: ________________________
2. יום ההולדת העברי שלי*: ____________ פרשת בת המצוה שלי**: ___________
3. דמות במשפחה שלי / דמות מהתנ"ך / מההסטוריה שאני מעריכה: ____________
4. מצוה או מסורת שאני אוהבת או ערך שחשוב לי: ________________________
5. תחום עניין/כשרון שיש לי: _______________________________________
שלב שני – הרחבה בסעיף אחד.
בחרי סעיף אחד מתעודת הזהות בו היית רוצה להתמקד. לפנייך שאלות להעמקה לכל אחד מסעיפי תעודת הזהות (הרחיבי רק על הנושא שבחרת).
דונו יחד, אמא ובת, בעזרת השאלות הבאות. לאחר שהתבוננתם בנושא עצמו, חשבתם על דרכים להרחיב בנושא וחשבתם על החיבור שלכן אליו, נסו לחשוב על דרך בה הייתן יכולות לשלב את הדברים בחגיגת בת המצוה.
דוגמא:השם שלי הוא "מטר" – גשם. כוונים להרחבה - גשם, שפע וחסד, ארץ ישראל התלויה בגשמים (מבטא משהו בוגר יותר מהמצב במצרים בו המים היה בשפע כל הזמן). סיפורי הורדת גשמים (סיפור חוני המעגל).
אם סיימתם – חיזרו לתעודת הזהות וביחרו סעיף נוסף להתעמק בו.
סיכום הפעילות וכוונים נוספיםנחזור למליאה, נדבר על מה ניסינו לעשות בתרגיל הזה. אנו מנסות לפתוח פה פתח לחשוב על התוכן של בת המצוה, תוכן שיבוא מתוך הבת, שקשור לחייה, לאישיותה.
נבקש משתי בנות שישתפו בקצרה במה שעשו.
נציע לבנות והאמהות להמשיך את התהליך בבית. לייעד זמן בשבוע לשבת עם הבת וללמוד את הנושא אותו בחרו. רק לאחר תקופה כדאי לעבור לשלב היצירה. ברגע שהיצירה תהיה מתוך משהו שאת מחוברת אליו הוא ירגיש שלך וזה בוודאי יורגש בבת מצווה עצמה. (זה מוערך בחגיגה עצמה הרבה יותר מאשר כל השקעה כספית במסיבה)
דוגמאות של מה ניתן ליצור מתוך התהליך:
סיום
להיות בת מצוה, מחוייבת במצוות זה להיות בצוותא עם הקב"ה (חב"ד) להתחבר אליו. זה יכול להישמע גדול ואפילו מאיים – עכשיו אני צריכה לקיים את כל המצוות כדי להתחבר לקב"ה.
בחסידות אומרים שלכל אדם יש מצוה שהיא המצוה המיוחדת שלו. כמובן כולנו מחוייבים בכל המצוות, אך יש לכל אדם משהו שהוא מיוחד לו, שבזה הוא ממש טוב, או לחילופין על זה הוא צריך לעבוד. פירוש אחר אומר שיש לכל אדם אות בתורה, כלומר לכל אחד יש חלק בתורה שמדבר אליו.
במיוחד סביב גיל בת מצוה – אנו רוצות להיות כמו כולן, לחגוג כמו האחרות וכו' וכו'. גם המחויבות במצוות היא שווה בין כולן, אך כל אחת יכולה למצוא את הדגש שלה, החיבור שלה. לכל אחת יש ניגון מיוחד, אות משלה, ואת זה אנחנו רוצים לראות בבת מצוה.
התפילה שלנו היא שכל אחד ימצא את חלקו בתורה.
לפי האוכלוסיה – ניתן לסיים עם "דע לך" של נעמי שמר עפ"י רבי נחמן מברסלב או עם התפילה "וטהר לבנו":
ניתן לשלב בפעילות משהו יותר חווייתי – אפיית לחם (הפרשת חלה. מה שנהיה מאוד מקובל בערבי בת מצוה), אריגה, פשוט עבודה עם חימר או חומרי גלם אחרים ולהביט על כך שמאותם חומרי גלם ניתן ליצור דברים כ"כ שונים.
שיתוף
הדפסה
ייצוא