תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > אירועים > חגיגה עם משמעות

חגיגה עם משמעות

נילי ארבל
הדפסה
מקצוע: אירועים
כיתה: ו
נושא: בת מצווה

לימוד על משמעות בת המצווה בשילוב פעילות הכוונה למציאת תוכן אישי לארוע.

פתיחה

  • מה הולך להיות לנו היום?

נדבר על "מה הסיבה למסיבה?"  מה אנו מציינים וחוגגים בבת מצוה. מתוך הבנה זו  נחשוב מהי הדרך המתאימה לחגוג אירוע זה, ובאופן ספציפי יותר לכל אחת תהיה את ההזדמנות לחשוב מה הדרך שתבטא הכי טוב אירוע זה עבורה.

נשאל את הבנות (והאמהות):

  • מהי בת מצוה עבורך במילה אחת? נרשום את המילים על הלוח.

לאחר שנאסוף את המילים נתייחס בקצרה – נשים לב לכך שיש מילים "כבדות" כמו בגרות ואחריות, ויש מילים של כיף – מתנות, מסיבה, שמלה, וגם – עצמאות וכד'. ננסה לראות היום את שני הצדדים ואף לשלב ביניהם. (ניתן לרשום את המילים שיעלו בשני צדדים של הלוח על מנת להדגיש את ההבדל ביניהם).

 

לימוד משותף

מדרש חיטים ולחם. בשלב ראשון ללמוד אותו בלי הסוף. 

(למורים: תלוי ברקע התלמידים – ניתן פשוט לספר בע"פ כסיפור. מומלץ שקודם קראו אתם את המדרש כפי שמופיע בסעיף הבא ושימו לב כי בסעיף זה נעשו בו שינויים קלים, בכדי לא להשתמש בכינוי של פיקח וטיפש).

משל למלך בשר ודם שהיו לו שני עבדים, והיה אוהבם אהבה גמורה. נתן לזה צרור חיטים, ולזה צרור חיטים, לזה אגודה של פישתן ולזה אגודה של פישתן. הראשון שבהם מה עשה? נטל את הפשתן וארגו מפה ונטל את החיטים ועשאן סולת, בררה, טחנה ולשה ואפה וסדרה על גבי השולחן, ופרס עליה מפה, והניחה עד שיבוא המלך. והשני שבהם לא עשה ולא כלום.

לימים בא המלך לתוך ביתו ואמר להם: בני, הביאו לי מה שנתתי לכם. אחד הוציא את פת הסולת על גבי השולחן ומפה פרוסה עליו, ואחד הוציא את החיטים בקופה ואגודה של פשתן עליהן.

לימוד המדרש בשיתוף הבנות והאמהות:

שאלות הבנה:

  • מה קיבלו העבדים מהמלך?
  • מה עשה כל אחד במה שקיבל?

שאלות ניתוח:

  • מה לדעתכן היתה תגובת המלך?
  • את מי לדעתכן העדיף המלך?
  • למה?

ניתן להתחיל לפתח כאן דיון על היתרונות והחסרונות במשהו שאדם יצר בעצמו לעומת משהו שהוא שמר עליו ומסר כפי שקיבל, (אפשר גם לשמור את הדיון הזה לשלב הבא).

אדם שיוצר בעצמו – מחובר יותר, מעריך יותר, מתבונן בדבר ומפעיל שיקול דעת, מביא את היצירתיות שלו, מכניס את הקול שלו ליצירה. אך אולי מסלף, משנה, אולי לא לכך התכוון המשורר.

אדם ששומר – מעביר מסורת, מכבד, מעריך, אך נשאר חיצוני לדבר, אין ביטוי לעצמיות שלו.  

 

לימוד המדרש בשלמותו: התייחסות לעמדת המדרש על ההעדפה של יצירה עצמית

סדר אליהו זוטא פ"ב על פי ספר האגדה, עמ' שמ"ה

מה ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה? משלו משל, למה הדבר דומה:

למלך בשר ודם שהיו לו שני עבדים, והיה אוהבם אהבה גמורה. נתן לזה צרור חיטים, ולזה צרור חיטים, לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן. הפיקח שבהם מה עשה? נטל את הפשתן וארגו מפה ונטל את החיטים ועשאן סולת, בררה, טחנה ולשה ואפה וסדרה על גבי השולחן, ופרס עליה מפה, והניחה עד שיבוא המלך. והטיפש שבהם לא עשה ולא כלום.

לימים בא המלך לתוך ביתו ואמר להם: בני, הביאו לי מה שנתתי לכם. אחד הוציא את פת הסולת על גבי השולחן ומפה פרוסה עליו, ואחד הוציא את החיטים בקופה ואגודה של פשתן עליהן.

אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה !

אף כך, כשנתן הקדוש-ברוך-הוא תורה לישראל לא נתנה אלא כחטים להוציא מהן סולת וכפשתן להוציא ממנו בגד.

נשלים את הדיון. נתייחס לביטויים הקיצוניים של "פיקח" ו"טיפש".

המדרש בבירור נוקט עמדה, יש העדפה ליצור משהו משלך מאשר רק לשמור.

  • מה המשמעות של ההעדפה הזו של המדרש?
  • למה לדעתכן מעדיף המלך את העשוי?
  • הסבירו את הנמשל בלשונכן.
  • מה רצה הקב"ה שישראל יעשו עם התורה?

יש כאן את ההשוואה לתורה שבכתב ותורה שבע"פ ובוודאי שיש מקום לכל אחת מהתורות.

נקודות להתייחס אליהן במהלך הדיון:

  1. חיבור לשלב בו הבנות נמצאות סביב בת המצוה - מילדות לבגרות

במהלך השנים האחרונות, לקראת בת המצוה אתן עוברות מלהיות ילדות קטנות שמקבלות הכל מן המוכן ללהיות בוגרות יותר שיוצרות דברים גם בעצמכן. (כדאי לבקש דוגמאות מהבנות). שואלים אתכן יותר לדעתכן. דוגמאות: לבחור מה ללבוש. לאיזה חוג את הולכת. החלטה לאיזו חטיבה תלכי בשנה הבאה? האם היית שותפה להחלטה לאיזה בי"ס תלכי בכיתה א? הפעם את יותר שותפה. לימוד בכיתה- יש פעמים שאני יודעת פשוט את מה שלימדו אותי ויש פעמים שאני חושבת בעצמי בעזרת מה שלמדתי ומגיעה למסקנה משלי. יצירה בשיעור מלאכה – נותנים לי חומרי גלם ואני יוצרת מהם משהו.

  • מה אתן מעדיפות? לפעמים בהחלט כיף יותר שלא צריך להתאמץ.
  • אבל מה קורה כשאני כן מתאמצת, כן יוצרת? (יש פה גם מסר חשוב להורים על כך שהילד צריך לעשות את המסע שלו).

במדרש יש אמירה שהקב"ה מעדיף את הדברים שאנו יוצרים. הוא רוצה שאנחנו ניצור, זה בידינו.

להעמקה בנקודה זו נתבונן במדרש מוכר על העובר שנמצא ברחם.

תלמוד בבלי מסכת נידה דף ל עמוד ב

דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו... ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו... ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים... ומלמדין אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה... ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו... ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע...

נתעכב על התיאור של הילד כפנקס, ועל האופן שבו "מקופל" להסביר לתלמידים איך פעם היו כותבים פנקסים.

שאלות על המקור: 

  • מדוע לומדים תורה ברחם אם אח"כ שוכחים אותה?
  • מה משמעות הלמידה?
  • למה לא להגיע לעולם עם "לוח חלק"?

יש משמעות ללמידה ברחם. יש שם משהו שמוטבע בנו, אך זה מקופל וחבוי, ואנו עתידים לגלות את זה מחדש. רק אנו יכולים לגלות זאת בדרכנו שלנו.

רבי נחמן מברסלב מסביר שהעובר ברחם לומד את התורה שלו – מה הוא עתיד לעשות בעלום הזה, ולדבריו "השכחה היא בחינת אבידה", כשהמלאך משכיח את זה מאיתנו זה כמו אבידה שהולכת לאיבוד, אך תמיד נחפש אותה. השבועה שמשביעין זה שנתמיד בחיפוש אחריה.

זה בדיוק השלב שבו הבנות מצויות, של חיפוש של מי אני, מה ה"תורה" שלי, מה האהבות והתשוקות שלי, מה הכישורים שלי..

 

הזיקה למה שקדם לנו. קול משלי, אך הוא יונק מהעבר

המדרש בשלמותו בעצם מקביל את החיטים והלחם לתורה שבכתב שניתנה לנו מה' ואת הבגד והלחם לתורה שבע"פ שאנו יוצרים. מדובר בתורה שבע"פ שיונקת מהמסורת, מהתורה שבכתב, לא יצירה משום מקום, ומצד שני לא שומרת על משהו קפוא.

כך גם בבת מצוה אנו יוצרות משהו משלנו אך הוא יונק ושואב מהדברים שהועברו אלינו. בגרות אמיתית פירושה לדעת לקבל מאחרים ובעזרת זה ליצור מעצמינו.

בת מצוה מבטאת את המעבר הזה. ולכן מתאים שבת המצוה עצמה תהיה יצירה שהיא שלך, משהו שאת בוחרת ומעצבת. משהו שהוא ביטוי של מי שאת.

בת מצוה היא כניסה לעולם המצוות, אני הרבה יותר פעילה מבחינה דתית, מבחינת עבודת ה' שלי. אני עושה ופועלת וזה בשילוב – כמובן עפ"י התורה והמסורת שקיבלתי, אך מנסה למצוא בזה דרך שהיא שלי. ונעבור לחלק החווייתי יותר של המפגש.

 

חברותא הורים ובת באמצעות "תעודת זהות" אישית 

הכוונה למציאת תוכן אישי לבת המצוה.

נעבור לפעילות בה אנחנו נחשוב מה קיבלנו ב- 12 השנים האחרונות, מה גילינו על עצמנו, ומה אנחנו רוצים ליצור מזה (ספציפית בבת המצוה), כל אחת באופן המתאים לה.

למורים: מאוד חשוב לעבור בין הבנות בשלב זה ולראות שאין מישהו שנתקע במקום מסויים, לתת להם רעיונות וכוונים להרחבה - סיפור או מקור או רעיון אחר שפותח פתח פתח לפעילות או דרך לחגוג את בת המצוה. (מאוד עוזר אם ניתן להביא עוד צוות לשיעור זה, לסייע בשלב זה).

כל בת והוריה יקבלו "תעודת זהות" עבור הבת:

1.      השם המלא שלי: ________________________

      קראו לי כך כי: ________________________

2.      יום ההולדת העברי שלי*: ____________ פרשת בת המצוה שלי**: ___________

3.      דמות במשפחה שלי / דמות מהתנ"ך / מההסטוריה שאני מעריכה: ____________

4.      מצוה או מסורת שאני אוהבת או ערך שחשוב לי: ________________________

5.      תחום עניין/כשרון שיש לי: _______________________________________

 

  • בדקו בתעודת הזהות של ההורים, או פתחו את לוח השנה של השנה בה נולדתם ובדקו מה היה התאריך העברי
  • פתחו את לוח השנה של השנה בה תחגגו את בת המצוה. מה פרשת השבוע של השבת לאחר תאריך יום ההולדת שלכם?

 

שלב שני – הרחבה בסעיף אחד.

בחרי סעיף אחד מתעודת הזהות בו היית רוצה להתמקד. לפנייך שאלות להעמקה לכל אחד מסעיפי תעודת הזהות (הרחיבי רק על הנושא שבחרת).

דונו יחד, אמא ובת, בעזרת השאלות הבאות. לאחר שהתבוננתם בנושא עצמו, חשבתם על דרכים להרחיב בנושא וחשבתם על החיבור שלכן אליו, נסו לחשוב על דרך בה הייתן יכולות לשלב את הדברים בחגיגת בת המצוה.

  1. השם שלי
  • מה המקור של השם הזה?
  • האם זו דמות?
  • האם יש משמעות לשם זה?
  • מה הנקודה בה אני מוצאת חיבור לשם שלי? לחשוב על איזשהו מקור או סיפור בנושא הזה שאני יכולה להעמיק בו.  

דוגמא:השם שלי הוא "מטר" – גשם. כוונים להרחבה - גשם, שפע וחסד, ארץ ישראל התלויה בגשמים (מבטא משהו בוגר יותר מהמצב במצרים בו המים היה בשפע כל הזמן). סיפורי הורדת גשמים (סיפור חוני המעגל).

  1. יום ההולדת / הפרשה שלי. בחרי או בתאריך או בפרשה.
  • תאריך - האם זהו תאריך הסמוך לחג או לאירוע הסטורי?  מה החיבור שלי לחג או לתקופה זו?
  • פרשה - מה אני יודעת על התוכן של הפרשה (ניתן לעיין בפרשה). יש בפרשה נושא, סיפור, מצוה או דמות שהייתי רוצה ללמוד עליו/ה?
  1. דמות שאני מעריכה
  • מה אני יודעת על הדמות הזו?
  • מדוע אני מעריכה אותה?
  • מה אני יכולה לקחת מהדמות הזו לחיים שלי היום?
  1. מצוה/מסורת/ערך
  • למה בחרתי ב מצוה/מסורת/ערך זו/ה?
  • מה היא מלמדת אותי?
  • למה היא/הוא משמעותי עבורי?
  1. תחום עניין/כשרון
  • מה אני יכולה לעשות עם הכשרון הזה?
  • איך אני יכולה להשתמש בו לטובה?
  • לתרום באמצעותו לחברה?

אם סיימתם – חיזרו לתעודת הזהות וביחרו סעיף נוסף להתעמק בו.

 

סיכום הפעילות וכוונים נוספים

נחזור למליאה, נדבר על מה ניסינו לעשות בתרגיל הזה. אנו מנסות לפתוח פה פתח לחשוב על התוכן של בת המצוה, תוכן שיבוא מתוך הבת, שקשור לחייה, לאישיותה.

נבקש משתי בנות שישתפו בקצרה במה שעשו.

נציע לבנות והאמהות להמשיך את התהליך בבית. לייעד זמן בשבוע לשבת עם הבת וללמוד את הנושא אותו בחרו. רק לאחר תקופה כדאי לעבור לשלב היצירה. ברגע שהיצירה תהיה מתוך משהו שאת מחוברת אליו הוא ירגיש שלך וזה בוודאי יורגש בבת מצווה עצמה. (זה מוערך בחגיגה עצמה הרבה יותר מאשר כל השקעה כספית במסיבה)

דוגמאות של מה ניתן ליצור מתוך התהליך:

  • כתיבת דרשה מתוך מה שלמדתם
  • תכנון לימוד או הפעלה לקהל בבת מצוה שיסוב סביב הנושא שבחרתם
  • הפקת סרט על הנושא הזה (לחשוב על תסריט ולעבוד עם איש מקצוע)
  • לתכנן ולהדריך טיול/סיור שקשור
  • ליצור פרוייקט אומנות שיוצג באירוע ולכתוב דרשה שתסביר
  • ארגון פעילות צדקה או התנדבות (לקבוצת החברים או לכל האורחים)

 

 סיום

להיות בת מצוה, מחוייבת במצוות זה להיות בצוותא עם הקב"ה (חב"ד) להתחבר אליו. זה יכול להישמע גדול ואפילו מאיים – עכשיו אני צריכה לקיים את כל המצוות כדי להתחבר לקב"ה.

בחסידות אומרים שלכל אדם יש מצוה שהיא המצוה המיוחדת שלו. כמובן כולנו מחוייבים בכל המצוות, אך יש לכל אדם משהו שהוא מיוחד לו, שבזה הוא ממש טוב, או לחילופין על זה הוא צריך לעבוד. פירוש אחר אומר שיש לכל אדם אות בתורה, כלומר לכל אחד יש חלק בתורה שמדבר אליו.

במיוחד סביב גיל בת מצוה – אנו רוצות להיות כמו כולן, לחגוג כמו האחרות וכו' וכו'. גם המחויבות במצוות היא שווה בין כולן, אך כל אחת יכולה למצוא את הדגש שלה, החיבור שלה. לכל אחת יש ניגון מיוחד, אות משלה, ואת זה אנחנו רוצים לראות בבת מצוה.

התפילה שלנו היא שכל אחד ימצא את חלקו בתורה.

לפי האוכלוסיה – ניתן לסיים עם "דע לך" של נעמי שמר עפ"י רבי נחמן מברסלב או עם התפילה "וטהר לבנו":

דע לך 
שכל רועה ורועה 
יש לו ניגון מיוחד 
משלו 
דע לך 
שכל עשב ועשב 
יש לו שירה מיוחדת 
משלו 
ומשירת העשבים 
נעשה ניגון 
של רועה 
 

"וטהר ליבנו לעבדך באמת, קדשנו במצוותיך ותן חלקינו בתורתך"

 

הערות למורה:

ניתן לשלב בפעילות משהו יותר חווייתי – אפיית לחם (הפרשת חלה. מה שנהיה מאוד מקובל בערבי בת מצוה), אריגה, פשוט עבודה עם חימר או חומרי גלם אחרים ולהביט על כך שמאותם חומרי גלם ניתן ליצור דברים כ"כ שונים. 

חדש באתר

מסעות למידה
יוצאים לדרך עם מסע למידה למורי מקצועות הקודש ומסע למורי מקצועות רבי המלל.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן